בתשובה לימני, 08/04/06 2:05
חשיפה: העבודה והימין סיכמו טיוטת 377406
אם יש בסיפור הזה משהו - ואני ממש בספק - הוא מעיד רק על דבר אחד - על זה שפרץ לא מוכן לבגוד בעקרונותיו.

הרי אם זה נכון, איזו סיבה אחרת הייתה לפרץ לא להקים ממשלה, חוץ מזה שההבטחות שלו היו חשובות לו יותר מראשות הממשלה?
377427
לתזכרותכם: עמיר פרץ התקשר בעצמו לבני אלון, שדרש להידבר עימו אישית, בלא מתווכים. בסופו של דבר ומכאן והלאה התגלגלה טיוטת ההסכם.

כולנו לוקחים בחשבון את האפשרות הסבירה שהיה כאן גם מן המקח הפוליטי, בשוק הזה , בכדי להקפיץ את מניית מפלגת העבודה בשוק של אולמרט. אבל עם זאת, לא מן הנמנע שבקונסטלצייה מסויימת בעתיד, הפולטיקה הפרלמנטרית תוכיח שוב את המימרה כי היא עולה על הדימיון.

איזה סיבות לא להקים ממשלה חברתית?

התגייסות של כל התקשורת ואיילי ההון כנגדו, וכלים אחרים, דקירות סכין פנימיות של "חברים" מבית שבמהותם "הינם חברתיים" בערך כמו מרגרט תאצ'ר : פינס, וילנאי, ביילין ושות'.

"בגד בעקרונותיו"?
המצב הוא הפך, מר דרומי.
הבגידה ארוכת השנים של מפלגת העבודה בעקרונותיה קשור במישרין לעובדה שהיא רמסה את האג'נדה החברתית (בניגוד לפסאודו חברתית) מצד אחד והתרחקה מרחק של 180 מעלות מדרך מייסדיה.

עמיר פרץ נבחר לא בגלל מצע שמאל-פנאטי-מדיני , בשביל זה יש את קדימה ומרצ שהתייצבו משמאל אליו, אלא בגלל האג'נדה החברתית שהוא יחד שלי נושאים עימם.הוא יודע את האמת בניגוד לספינים את התקשורתיים: האיחוד-לאומי-מפד"ל היתה המפלגה "החברתית" ביותר בכנסת בנושא תחיקה.

יש יגידו שהפלג המהותי יותר שקשור למ]פלגת העבודה שבראשו עומד: הלובי שלה עומדים עמיר ושלי (כן יודע לכולנו שהיא הצביעה חד"ש , עד כה) -חשוב דרך שמאל מדינית, אין בכלל ספק. אבל אי אפשר לשלול את התחושה שיתכן שהם בעתיד הם בכל זאת יעדיפו לייצר הסכמה לאומית , לטובת אינטרסים כלל-חברתיים-כלכליים ולא בהכרח לטובת אלה של אנשי המעמד גבוה-בינוני-גבוה - שאמנם מקשקשים על" צדק חברתי", ולמעשה תומכים במדיניות ההפרטה בצורה בימין האולטרא- קפיטליסטי בצורה הקיצונית ביותר שלו (מה שלא מפריע להם בצביעות לקלס את נתניהו) .
שיר המעלות 377428
זה שלוש דקות רצופות שאני מנסה להתרחק מרחק של 180 מעלות ולא מצליחה, איך עושים את זה?
377432
חשבתי באמת על הביטוי הזה, והוא לא היה כזה מוצלח.
מצד שני כשאני חושב על שאר החברים במפלגת העבודה, מלבד שלי ועמיר (ועוד כמה בודדים) המוערכים עלי במידה מסויימת, אני אומר לעצמי: ממש לא נורא.

זו מפלגת העבודה בפן המדיני:

העבודה 1984 – 2006
עיון במצעי המפלגות מלמד שהזירה הפוליטית בישראל נעה שמאלה ב-‏20 השנים האחרונות: את מצע "העבודה" מ-‏84' (פרס) ניתן למקם במפה הפוליטית של היום בין מרזל לאלדד, ואילו את מצע העבודה של היום – ניתן למקם ב-‏84' בין דראושה למיערי
377479
לא הגזמת בכלל. מרזל ואלדד לא שונים בהרבה היום ממה שהיו ב84.
ההבדל היחיד הוא אולי במנגינה. אולי תחכים אותי ותאמר לי מה היו דעותיהם של דראושה ומיארי? האם לא נסיגה מחלטת לקווי 67 ?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים