בתשובה ליונתן, 04/10/01 18:51
''סוכות שמח'' 37758
בצעירותי העשוקה בגולני, שאלתי את החובש שיצא איתי (וכן עם 10 חיילים נוספים) למארב בלבנון (היו זמנים...) האם יטפל במחבל שיפצע כתוצאה מהמארב. תשובתו (הכנה) היתה שברמה העקרונית הוא ינסה לטפל במחבל פצוע, אבל נוהל התקרבות למחבל שמצבו אינו ידוע כולל ירי לעבר ראשו מטווח קצר, (הידוע בכינוי וידוא הריגה) ובפגיעות ירי בראש, הוסיף החובש, אין ביכולתי לטפל ביעילות, בפרט בתנאי שטח.
בנוסף, לפי זכרוני, (שכאמור מהווה עדות קבילה בבית המשפט אך לא באייל) אמר ראה"מ לשעבר מר יצחק שמיר אחרי פיגוע דקירה בעפולה, שהסתיים במות אישה ובתפיסת הדוקר בחיים, שיש לדאוג לכך, שמחבלים היוצאים לפגוע בישראל ידעו שלא יצאו מכך בחיים. אני לא זוכר את הציטוט המדוייק או את הארוע המסויים שבו דובר, אבל כן זכור לי, שבעיתונים הביאו את דברי ראה"מ ותהו האם הם עומדים בקנה אחד עם החוק בישראל.
חוק השכל 37784
זה קודם כל עניין של מוסר וחוק, אך גם של שכל ישר. בד''כ למחבל חי יש ערך רב יותר, בסיכול הפיגועים הבאים, מאשר למחבל מת. איתור המפעילים, שמאפשר לסכל חלק גדול מן הפיגועים, נעשה בעזרת תיחקור מחבלים שנתפסו.

דרך אגב, נדמה לי שככל שהם מוכים יותר בתפיסה, הם מחושלים יותר לטכניקות הפחדה בחקירה.
חוק השכל 37786
רציתי כבר קודם לעמוד על ההבדל בין "לדאוג לכך שמחבלים היוצאים לפגוע בישראל ידעו שלא יצאו מכך בחיים" לבין "לדאוג לכך שמחבלים היוצאים לפגוע בישראל לא יצאו מכך בחיים".

הנוסח האחרון, אם אני מבין נכון, הוא שעמד מאחורי ארועי קו 300, וארועים דומים לפניהם (ואחריהם?!).

בכל אופן, יתכן שכשמדובר בטרוריסטים לא-מתאבדים, יש ערך להרתעה ("לדאוג שידעו...").
וידוי הריגה 37790
בשרותי העשוק באותה חטיבה היתי עד לתחקיר של אחד המפקדים שבו זעם על חילי הכוח הלוחם על כך שלא ביצעו את הפקודות כנדרש.המחבל נשאר פצוע בשטח ונתגלה רק עם הסריקות באור ראשון.הטענה הנגדית היתה שהתרגולת התבצעה אך תנאי השטח הקשים הלילה והגשם מנעו מהכוח לאתר את אותו מחבל.
המחבל טופל ופונה ונמסר כנראה לזרועות הביטחון.אף אחד לא נשלח לכלא על ביצוע כושל.דילמות מוסריות לא עלו בכלל לא בשעת האירוע ולא בתחקיר ימים לאחריו.
''סוכות שמח'' 37899
Objection! Hearsay!
(Sustained)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים