בתשובה לברקת, 11/04/06 16:41
מוות אינו האסון היחיד בעולם. 378276
תשע נשמות • בתשובה לברקת יום ג', 11/4/2006, 17:14
למה לדבר על תכסיס? נכון שאין מדובר על מוות, אבל גם החוויה של עקירה וגירוש היא טראומה לא קלה שבהחלט אפשר להזדהות איתה. בני דודינו הפלשתינים תופשים את הגירוש כחוויה הלאומית המכוננת שלהם, לא את עשרות אלפי ההרוגים שלהם במלחמות לאורך השנים.
מוות אינו האסון היחיד בעולם. 378293
האייל האלמוני • בתשובה לתשע נשמות יום ג', 11/4/2006, 17:48
ואתה חושב שגירוש הפלסטינים ממש דומה לגירוש המתנחלים?
מוות אינו האסון היחיד בעולם. 378479
תשע נשמות • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 12/4/2006, 16:59
לא, אבל אני חושב שהחוויה של אדם שנעקר מביתו, מהקהילה שהוא חי בה ובעצם מכל אורחות חייו כפי שהתנהלו עד אותו רגע, וחוזה בהחרבתו של אותו בית למען מי שהוא תופש כאויב הרוצה בהשמדתו היא חוויה מקבילה.
מוות אינו האסון היחיד בעולם. 378337
ברקת • בתשובה לתשע נשמות יום ג', 11/4/2006, 21:32
בהחלט טראומה. אבל כאמור, הקולטנים שלי היו מכוונים לסוג שונה לגמרי של טראומה. אני לא רואה פרידה מבית או אדמה, כפרידה מאדם צעיר שמת.
וכן, זה היה תכסיס ספרותי (עניין מקובל בספרות) - שבא לידי ביטוי גם בשימוש במילה קריעה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות