 |
|
 |
||
|
||||
 |
קרה לי פעם דבר דומה, כשישבתי בפאב ושתיתי אלכוהול. רצה הגורל ואחרי שתי כוסות ראשי צנח מאליו על השולחן. לפתע הופיע הברמן ונקש על ראשי וביקש שאישאר עירני כי זה לא לעניין.. כמובן שהסכמתי, הייתי מסכים להכל,אבל רצה הגורל וצנח ראשי בשנית. שוב נקש הברמן על ראשי וביקש שאצא. הייתי מוכן לצאת, אבל כאן טמון הפרדוקס. לא יכול הייתי לצאת. מכיוון שנכנסתי? כלומר, המקום הרי מוכר אלכוהול. מי שנכנס אליו בדרך כלל נכנס בין היתר על מנת לצרוך אלכוהול. לולא הייתי מקיים את המסחר שממנו מתפרנס המקום, לא היה ראשי צונח מלכתחילה על השולחן, וגם לא הייתה לי בעייה לצאת. זה נכון שהשתכרתי בעיקר בגללי, אבל גם בגללם. בזכותם. לו היו מגבילים את כמות השתייה שמותר לשתות, אני יכול להבין. אבל כסף עבר לסוחר עבור שתי בירות. שתיים. האם זה לא מאחריותו לספק לי חדרון מנוחה, לפני שישלח אותי לרחוב? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם כשאתה קונה אקדח אתה מקבל יחד איתו וללא תשלום נוסף גם ביטוח למקרה של פציעה בעקבות משחק לא זהיר בנשק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, אבל זה לא ממש בגלל שימוש לא זהיר. זה נובע מעצם השימוש. לו קניתי פחית בירה, באמת אף אחד לא אחראי איפה אני שותה אותה. ואף אחד לא אחראי איזה שימוש אני אעשה באקדח. אבל כשאתה מוכר לי אלכוהול כשירות, כדי לשתות במקום, צריך שיהיה לך חלק באחריות, לא שלמה, אבל חלק לגבי מה שעושה אלכוהול. אני חושב כך גם לגבי מקרה של האישה ותינוקה. למרות שבגד הוא מוצר, הרי שהיא גם צריכה למדוד אותו לפני שהיא קונה. היא לא באה לקנות בגדים בחנות של נשים, הוא באה לקנות בגדי תינוקות בחנות של תינוקות. למה הם ציפו? כשאתה הולך למסעדה, מוכרח שיהיו שם גם שירותים. האמת היא שאני לא בטוח מה אומר החוק, אבל לדעתי צריך שיהיה מוכרח. כשם שיש תווי תקינה למוצרים, כך צריך שיהיו תווי תקינה לשירותים. כשאתה מוכר שירות עליך לוודא שהוא כולל, אם בהגישך שירות חלקי עלול להיגרם נזק לצרכן. נראה לי. שבת שלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך כלל יצא לי להיניק בכל מיני מקומות בלי בעיה מיוחדת. אבל פעם אחת הייתי במשרד הפנים בתל אביב ושם היו המון אנשים, עמך ישראל עומדים ויושבים צפוף, ממש צפוף, גברים, נשים וטף, חילונים וחרדים, ובאמת חשבתי שאולי זה יפגע ברגשותיו של מישהו. אז פניתי לפקידה, והיא אמרה בבטחון: "אין בעיה, בואי!". אז באתי. לא תיארתי לי שמאחרי אולם הקבלה הידוע והמוכר מסתתר לבירינת אדיר של מסדרונות אפלים ומסתוריים המזכירים את מרתפי הק.ג.ב. הלכנו והלכנו והיא פתחה דלת ועוד דלת, ובחדרונים הקטנים שמאחרי הדלתות ישבו אנשים ממין זכר, חרדים עטויי זקן. משרד הפנים נשלט אז באופן טוטאלי ע"י העובדים ממגזר זה. הצאצאית התחילה לבכות, ואמרתי לה, לפקידה, שלא חשוב, שנחזור לאולם הקבלה ואיניק אותה כבר שם (את התינוקת, לא את הפקידה), וכבר לא'כפת לי חרדים או לא חרדים. הפקידה סירבה, היא היתה נחושה בדעתה להיות אלי נחמדה עד הסוף. אז המשכנו עם הקילומטראז' האולימפי שלנו, ואחרי שקפצנו ראש מהחומה הסינית וחצינו את מגדל גובי, היא מצאה חדרון ועזבה את שתינו, קטנה וגדולה, לבד. לפני שהיא הלכה עוד הספקתי לומר לה שאני לא יודעת אם אדע איך לחזור. היא, שלא ידעה שבענייני קואורדינציה עוד לא המציאו אפס כמוני, חשבה שזה בצחוק. זה היה ברצינות. בסוף בכל זאת הצלחתי לחזור, אין לי מושג איך אבל עובדה שאני כאן. חדרון זה לא תמיד כזה גליק :-] . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגדל גובי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, לא מגדל אלא מדבר גובי, טעיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני מבין שיש אינטרנט בחדרון שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב לסוף הסיפור - הצלחתי לחזור לאולם המרכזי :-] . אפשר לומר שזה היה בערך בסוף התקופה בה המילה "אינטרנט" עוד היתה סיסמתם של כמה יודעי ח"ן, ועל סף העידן העכשוי בו היתה לנחלת הכלל (נעשיתי אם בגיל מאוד צעיר, לפני עשרים. זהו, זה סוף האינפורמציה האישית שלי להיום :-] ) . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמתי לב, רק פקפקתי במהימנות :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני, דוקא מה שנראה לי מוזר זה החומה הסינית ומדבר גובי, אני לא זוכרת שראיתי אותם בתל-אביב.(-: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למדבר גובי היא הגיעה אחרי המסדרון האפל, זה שכידוע מוביל לסין דרך מרכז כדוה''א. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח התכונת לאוריינטציה, לא קואורדינציה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופססס, צודק/ת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |