בתשובה לרון בן-יעקב, 17/04/06 23:45
יידישקייט, תרתי משמע 379502
אני מרשה לך לנתח ככל העולה על רוחך.

1. "גם שדרות וקרית שמונה יכולות להפוך ליישובי רפאים, וגם מדינת ישראל יכולה להתפרק"
יש עוד אפשרות להסביר את מה שכתבתי: אני חוששת שעל אף שצדקתה וכוחה של המדינה גדולים מאוד, יש במדינה מספיק אנשים שמצויים בה בעמדות מפתח, שהמשך קיומה של המדינה לא נמצא אצלם במקום הגבוה ביותר של סדר העדיפויות (יש לי הסבר אידיאולוגי פסיכולוגי ארוך למצב הזה), והם יכולים להוביל את המדינה להתפרקות מבפנים בעזרת כוחות חיצוניים. זה לא להוביל משהו עד לאבסורד. זה חשש אמיתי מאוד. אני מנסה לעשות את שביכולתי כדי למנוע את זה מלהתרחש (לא ממש יודעת איך).
לגבי מדינת ההלכה- אני לא שואפת למה שמקובל להבין מהמושג "מדינת הלכה", אבל כך או אחרת הייתי שמחה מאוד להגיע אליה בשובה ונחת, תוך שכנוע האנשים בנחיצותה, ובלי שום קטסטרופה מאיימת.

2. "מאז הטרנספר מרצון שעשינו אנחנו לעצמנו, ללא אילוץ אוביייקטיבי"

אני משתמשת בגוף ראשון רבים כאן בגלל ההשוואה לערבים. כאשר הדיון הוא בין ימין ושמאל זה "הם" שעשו את הטרנספר, כאשר זה יהודים מול ערבים זה "אנחנו" שעשינו את הטרנספר. זה לא לקיחת אחריות ולא ביזורה.
המילה "טרנספר" מתאימה יותר מ"פינוי" על אף שהפירוש המילולי לא שונה בהרבה, בגלל הקונוטציות של העברת אוכלוסיה על פי מוצא אתני, שיש למילה "טרנספר", שרלבנטיות מאוד לענייננו.
בכלל, אני לא מוכנה להשתמש במילה "פינוי" משום שהיא מתארת העברה של חפצים, ומצוייה קרוב מאוד למילה "אשפה". עצים למשל אי אפשר לפנות. אפשר רק לעקור או לכרות. לדעתי אדם מחובר לביתו לא פחות מאשר עץ לאדמתו, והוצאתו הכוחנית מביתו דומה מאוד לעקירה ברוטלית של עץ. לכן המילה "פינוי" לטעמי גם היא נושאת מטען, ואינה נייטרלית. לא לחינם התקשורת וראשי השלטון הקפידו, ומקפידים עד היום, להשתמש במילה הקלילה "פינוי" ו"מפונים".
יידישקייט, תרתי משמע 379611
זה יכול להיות יותר מעניין אם נשווה בין תגובות שונות. יש מתנדבים בקהל?

בקשר לתשובתך (בעיקר 2), אני חוזר להופשטטר. מכיוון שאי אפשר לתרגם אותו לעברית, הנה כמה משפטים ממה שהוא כתב ב"נייר גופני (person) על טוהר השפה":

"תוך סירוב להכיר באמת הפשוטה, הטיעון עובר בערמומיות לדבר על לבנים, ושואל מדוע פונים תמיד ללבן בתור "אדון," בלי להבדיל בין מועסק לחסר עבודה. התשובה היא כמובן, שבאמריקה וחברות צפוניות ישנה חשיבות קטנה לתעסוקה. זה קשור להבדלים ביולוגיים מולדים בין לבנים ושחורים. שנות-לבנים רבות הושקעו במאמץ להבין מדוע מצב התעסוקה חשוב כל כך לשחורים, בעוד שהלבנים מייחסים לו חשיבות קטנה"
...
"הרבה כושונים צעירים עוברים שלב בו הם רוצים להיות לבנים. זה עורר תרעומת בגלל הטענה שאין מלה זהה לילדים לבנים שמשחקים משחקים כושוניים ורוצים להיות שחורים. אנחנו לומדים מזה שהלבן צריך לדעת להתאים את השפה למציאות; הלבן לא יכול לשנות את העולם רק דרך מניפולציה של מלים." (צריך לקרוא "הלבן" כ-White, כתחליף ל-Man).
יידישקייט, תרתי משמע 379612
"נייר גופני"?
"(צריך לקרוא "הלבן" כ-White, כתחליף ל-Man)"
מה זה?.
יידישקייט, תרתי משמע 379620
הופששטר כתב על שפה סקסיסטית. תיקחי White Papre ("הספר הלבן"). תחליפי White ב Man (כציון כללי לבן אדם), תורידי מזה סימון מיני ותקבלי Person.
יידישקייט, תרתי משמע 379622
וואלאק. אלה ממש לא המשחקים שהייתי מייחסת לו.
יידישקייט, תרתי משמע 379625
אתה יודע ש GEB זה לא הספר היחידי שהוא כתב.
יידישקייט, תרתי משמע 379627
אני יודעת.
יידישקייט, תרתי משמע 379782
כדאי אולי לציין שהדבר נכתב באירוניה, כפארודיה על אלו הטוענים שאין לבטל את האבחנה Mrs/Miss מהשפה.
יידישקייט, תרתי משמע 379795
ועכשיו הצרפתיות נלחמות על ביטול ה"מדם"/"מדמואזל".
יידישקייט, תרתי משמע 379803
אמת. המאמר של הופשטר, יש לציין, פורסם לפני יותר מ-‏20 שנה.
יידישקייט, תרתי משמע 379804
הוא מופיע ברשת?
יידישקייט, תרתי משמע 379806
יידישקייט, תרתי משמע 379808
מממ...כמה עצוב...
יידישקייט, תרתי משמע 379809
מאיזו בחינה?
יידישקייט, תרתי משמע 379814
שאי אפשר למצוא שם את המאמר! עבדו עליי!
יידישקייט, תרתי משמע 379815
יידישקייט, תרתי משמע 379816
יידישקייט, תרתי משמע 379819
תודה! סוף סוף!

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים