![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
2) השיר עצמו כן. אבל הרעיון הוא מאוחר ואנחנו מכירים אותו מהמדרש שנכתב בגלות. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
את בוודאי מכירה את הגמרא בשלהי כתובות על שיר השירים. הגמרא הזו שימשה את הגאון הקדוש והטהור מסאטמאר בשיטתו על הציונות. הגמרא הזו מסבירה היטב את משמעותו האמיתית של שיר השירים. זהו אינו שיר על אהבת בשר ודם. זהו שיר על אהבה מטאפיסית ועל גאולה. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ד,א הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה--עֵינַיִךְ יוֹנִים, מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ; שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים, שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד. ד,ב שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת, שֶׁעָלוּ מִן-הָרַחְצָה: שֶׁכֻּלָּם, מַתְאִימוֹת, וְשַׁכֻּלָה, אֵין בָּהֶם. ד,ג כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה; כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ, מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ. ד,ד כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ, בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת; אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו, כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים. ד,ה שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים, תְּאוֹמֵי צְבִיָּה, הָרוֹעִים, בַּשּׁוֹשַׁנִּים. ד,ו עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם, וְנָסוּ הַצְּלָלִים--אֵלֶךְ לִי אֶל-הַר הַמּוֹר, וְאֶל-גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה. ד,ז כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, וּמוּם אֵין בָּךְ. {ס} אולי איזושהי נימה סאטירית של איפכא מסתברא בדבריך חמקה ממני, אבל מוכרחים להודות שבמקרה זה המשל מוצלח הרבה מן הנמשל. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא היתה פה נימה סאטירית. האמת הפשוטה היא שקצת נסחפתי. אבל אין דבר. זה תמיד קורה לי כשמזכירים את שמותיהם של הרבי מסאטמאר, הרב חיים סלובייצ'יק, החזון איש או את שמו של הגאון הרוגאטשובי. |
![]() |
![]() |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |