בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 23/04/06 9:53
האם המשורר עוקב אחר הדיון? 380263
מעניין לשמוע את תגובתך, אליעז, על אופן בחירת שם השיר.

יכול להיות שזו בחירה מכוונת, אני מהמרת יותר על העתקה לא מודעת וחלילה אל תיעלב. זו לא האשמה - זו תופעה מוכרת ומעניינת, המוח קולט שורה והיא נחרטת בו בלי שישים לב אליה, ואחר כך יוצאת בצורת שיר או סיפור מקורי.

גדי טאוב כתב פעם באיזשהו מדור ילדים שיר של יהודה אטלס. אין לי ספק שהוא לא העתיק אותו - הוא כתב אותו בעצמו אחרי שנתקל בו פעם, כך הסביר ואני מאמינה לו.

גם אני בימי התיכון העליזים כתבתי די הרבה שירים שכבר נכתבו. הייתי, למשל, האחראית הבלעדית לשיר החביב ''הנה הבאתי לך בוטנים''. אני לא קוראת צרפתית אבל בהחלט שומעת רדיו.

בהתחשב בגילו הצעיר, זה הסבר אפשרי. אליעז, אם מדובר בבחירה מכוונת מהמיית לבך - סליחה.
האם המשורר עוקב אחר הדיון? 380267
האאוטינג הפראי שאת עושה לי אינו לרוחי.
האם המשורר עוקב אחר הדיון? 380689
שלום למתדיינים

חבל על כל ההשערות,מה עוד שבידיה של טלי מצוי קונטרס השירים כולו ,לו קראתי "הזמנה לבכי",ושממנו נלקח השיר הנדון.בעמוד האחרון בקונטרס צירפתי מספר מילים"בשולי השירים",וכך נכתב שם:

הזמנה לבכי - בחורף 1973,כמה ימים לאחר שוך הקרבות של מלחמת יום הכיפורים,פרסם ארנון לפיד,מבני התנועה הקיבוצית,את רשימתו "הזמנה לבכי".זו שיקפה את גל הכאב,השכול והיאוש ששטף אז את הארץ.ביני לביני,בכל פעם שדמיינתי את שעלול לבוא למתיישבי קטיף,דעתי נטרפה,כנפשי.את החרדות הללו העתקתי אל הבית,בכפר עציון.הרגשתי כי זה הולך להיות "יום הכיפורים" שלנו,של הכיפות הסרוגות.

רשמתי מעט ממה שאני יכול לומר על שם השיר, על דימויים ושורות בו,שעלו אצלי כחזיון ביעותים מאותה "העתקת חרדות."אבל הסיבה המרכזית לפרסומו של שיר זה ושירים נוספים בו(כדאי לנסות להשיגו בבית הוצאת "אבן חושן"),היא הזמנה לבכי ,כפשוטה.הזמנה לחוש את גורלו ,חרדותיו ושברו של האח שהפך לאחר.הזמנה לאמפטיה,לסולידריות,כנגד הקוטביות ,האדישות,ואפילו השמחה לאיד שאוכלים בנו באכזריות,ושאת עקבותיהם ניתן,לצערי,למצוא גם בדיוני הפורום החשוב שלכם.

כדור שני לשכול(נושא את שמו ואת זכרו של דודי המת אליעזר פלדמן,שנפל בקרב המיתלה בסיני,1956),אני יכול לחוש את הכעס שעלה אצל חלק מן המתדיינים על "השימוש" שעשיתי בהקשר לשכול,אך הכוונה היתה נקיה לגמרי:גם בעזיבת מקום,בית,קהילה,חלומות של יחיד ושל ציבור ,ובמיוחד בהחרבת ישוב יהודי בארץישראל יש עניין של אבל וקריעה.
אגב,השיר מוצג בחודשים הללו(לצד תרגומו לאנגלית) במוזיאון תל אביב לאומנות,במסגרת תערוכה מקיפה המוקדשת להתנתקות.מומלץ ללכת ולהרגיש,מה שתרגישו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים