בתשובה לאלי, 02/10/01 22:33
ביקורת טובה, אלי, אבל האם תוכל 38039
אלי, האם העלית בדעתך שאולי "חוסר הסגנון" שלי הוא סגנון בפני עצמו? נסיון הכתיבה (והפרסום) שלי משתרע על פני למעלה משלושים שנה, ואתה בעצמך הודית שהכתיבה שלי קריאה - מה שקשה להגיד על רוב הסופרים (ביחוד המפורסמים שבהם) הישראליים. האם לא חשתב שאולי לכך היא מכוונת? הפשטות היא לרוב הישגם של רבי הנסיון בספרות ובאמנות ולא של החסרים אותו; כתיבת הסיפורת העברית המודרנית מצטיינת בחוסר פשטותה - "סגנון" שממנו עשיתי את כל המאמצים להימנע.
ביקורת טובה, אלי, אבל האם תוכל 38068
דיסקליימר סטנדרטי: לא קראתי וגו'.

עיינתי באיזה סיפור או שניים שלך בפורום עליו דובר לעיל, ולא התרשמתי מכך שהסגנון שלך הוא תוצאה של נסיון רב בכתיבה. יש פשטות שהיא תוצר של חוסר הבנה.

זה הולך ככה: פשטות: חוסר הבנה מוחלט; סיגנון-יתר: הבנה מוגבלת; סיגנון סביר: הבנה; פשטות מתוחכמת: הבנה מצויינת.‏1

יש סיפורת עברית פשוטה, ויש סיפורת עברית עם פשטות מתוחכמת. אגב, יש משהו מאוד צורם באופה המעיד על עיסתו. יש משהו עוד יותר צורם בכך שתוך כדי אותו אופה מלעיז על הלחם של מתחריו, "ביחוד המפורסמים שבהם".

1 השתמשתי בצורה סיגנון (signun) כדי להבדיל אותה מהמילה סגנון (signon). אני מאמין שצורת הכתיבה הזו אינה מקובלת.
ביקורת טובה, אלי, אבל האם תוכל 38403
את המושג פשטות הבנתי. סיגנון יתר אני חושב שהבנתי. סיגנון סביר בהחלט הבנתי.
אבל מה זה פשטות מתוחכמת ?

...תן דוגמא
ביקורת טובה, אלי, אבל האם תוכל 38428
יש מי שיטענו שלאתגר קרת יש פשטות מיוחדת. אני אדבוק בקלאסיקה, כדי להיות יותר בטוח. מארק טווין עולה בראשי כפשטות מתוחכמת, וגם צ'רלס דיקנס (שבניגוד לסטינגה, דווקא ספריו משופעים בהומור וכתובים בשפה יומיומית (יחסית לבריטי)).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים