בתשובה לגיל לדרמן, 26/04/06 2:56
381162
גם וגם.

בנקודה בזמן להתפלגות שיעור הרווח בין הפירמות יש צורת פעמון מסוג זה או אחר (יותר פירמות קרובות לממוצע או השכיח ופחות פירמות ככל שמתרחקים מהממוצע או השכיח)

לאורך זמן שיעור הרווח הממוצע בסקטור מסוים (נניח S&P500) גם כן נוטה לצורת פעמון (יותר ערכים קרובים לממוצע או השכיח המחושב לאורך התקופה ופחות ערכים ככל שמתרחקים מהממוצע או השכיח).

ההתפלגות הזאת היא עובדה אמפירית שעליה בנוי הרעיון שהערך האמצעי הוא "נורמלי"
381182
s&p500 איננו סקטור אלא 500 החברות הגדולות. התזה שמנסים ב"נ להוכיח היא הפוליטיות של הכלכלה. כשהם עוסקים בתחום הנפט והנשק, הם טוענים שמדי פעם, כשהרווח הממוצע של הסקטור נופל מהרווח הממוצע, מצליח בארה"ב הסקטור הזה להעלות לשלטון את נציגיו הפוליטיים ולנהל מדיניות חוץ שמקדמת את האינטרסים הכלכליים שלו. לטענתם חוסר יציבות ומלחמות מקדמים את הריווחיות בסקטור הזה. המישפט האחרון הוא נכון ללא ספק; הויכוח הוא על המישפטים הקודמים.
לקדם את נציגיו הפוליטיים לשלטון ואלו מנהלי
382005
עד כמה שאני מבין התאור שהבאת כאן איננו נכון, אבל אולי לא חפרתי מספיק לעומק, ואני אשאל את אחי שלומד את הנושאים הללו.
למיטב ידיעתי המילה "נורמלי" ב"רווח נורמלי" לא באה לציין התפלגות נורמלית (אם כי לא מופרך לנחש שקיימת התפלגות נורמלית שכזו של הרווח של פירמות שונות), והרעיון מוכר עוד מימיו של אדם סמית' אשר אף כתב עליו ב"עושר העמים". בחיפוש מהיר ב'גוגל' לא מצאתי שום דבר שונה מההגדרה שאני מכיר, אשר בוודאי איננה תלויה בשום נתונים אמפיריים.
בפרט, למה בעצם אתה דורש שהרווח יתפלג נורמלית על מנת להגדיר רווח "נורמלי"? איך זה מסתדר עם העובדה שאי אפשר למדוד את הרווח בצורה מדויקת?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים