בתשובה להאייל האלמוני, 01/05/06 19:57
נ.ב שכחתי 382280
אורניום ממשיך להתפרק בקצב המתחייב מן הרדיואקטיביות שלו, בין אם הוא בכור גרעיני, על המדף אצלך בסלון, או טמון אי-שם בקליפת כדור הארץ.
בכורים משתמשים באיזוטופ 235 (ששכיחותו בטבע פחות מאחוז). לאיזוטופ 238 זמן מחצית חיים גדול בערך פי 6 (ולכן כמות הקרינה שהוא פולט קטנה פי 6 ליחידת מסה - למרות שלא זו הסיבה לכך שבכורים מעדיפים את האיזוטופ הראשון).
נ.ב שכחתי 382282
צר לי - לא שמתי לב לרב-משמעיות של שאלתי. התכוונתי שבכל כור גרעיני חייב להיות אורניום.
נ.ב שכחתי 382295
יש גם כורים על-בסיס פלוטוניום. אבל הרעיון המרכזי בשני המקרים דומה.
נ.ב שכחתי 382305
האם הסיבה היא שאיזוטופ 235 מתפרק ומשחרר אנרגיה ושני ניוטרונים כשהוא מופצץ בניוטרון, ואילו איזוטופ 238 בולע את הניוטרון?

בכלל, מה בין זה ובין רדיואקטיביות? האם אורניום פולט כל הזמן קרני גאמה? אם לא הוא, מי כן? עד כמה זמן מחצית החיים של אורניום גדול מזה של חומרים רדיואקטיביים "אחרים"?

(לא להרביץ).
נ.ב שכחתי 382367
1. כן, ולכן הוא גורם לתגובת שרשרת (נשלטת, למרבה השמחה).

2. מי זה אורניום? אם הכוונה היא לאטום בודד, אז לא - רוב הזמן הוא יושב בשקט ומחפש נויטרונים תועים בשמיים. אבל כשמדובר באספסוף של כאלה, מדי פעם אחד מהם מחליט שהגיע הזמן להתפרק, ופולט את חלקיק הגמא שלו. זוהי "רדיואקטיביות".

3. לגבי זמן מחצית חיים, יש כאלה מכל המינים והסוגים. (וטוב שכך - הרדיואקטיביות של קליפת כדור הארץ היא גורם חשוב במאזן האנרגיה שלו).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים