בתשובה ללימון לימון, 03/05/06 3:12
תיקון: 382599
כאשר אנורקטיות מתראיינות לעיתונים או לתכניות תחקיר בטלויזיה, הן אומרות לעיתים קרובות כי הרצון לרזות, לפני שיצא משליטה - התחיל מתוך רצונן להידמות לדוגמנית או כוכבת הוליוודית זו או אחרת. כך שיש כאן בעייתיות מסויימת בהבנת ההגדרה שלך - ''... היא מתכוונת למובן האישי הסובייקטיבי של ''שמן'' ו''רזה''...''. ובכלל יש בעייתיות בהפרדה בין הסובייקטיבי למושפע סביבתית, תרבותית וכו'.
(...) 382755
טוב, נראה לי שהדיון הזה כבר אובר-טחון...

לא ברור לי מה זה ''יצא משליטה'', או למה זה רלוונטי איך זה התחיל. לדעתי באופן כללי כשמישהי אומרת שהיא שמנה זה בדרך כלל אומר שהיא יותר שמנה ממה שהיא רוצה להיות.

לסיכום, הסתכלות אובייקטיבית והגדרות חד-משמעיות הם מעמודי התווך של כל תחום מדעי, לפחות בתור אידיאלים. ניסיתי לקבל פה הגדרה למושג מאוד בסיסי בפסיכיאטריה, ולא קיבלתי. זה אומר משהו לדעתי.
(...) 382762
* רפואה אינה מתיימרת להיות מדע מדיוק, אלא לשפר את איכות (ואורך) חיי בני האדם.
* קיבלת הגדרות, אבל לא אהבת אותן.
(...) 382873
נכון מאוד, ולכן רופא לעולם לא יכפה טיפול על מי שאינו רוצה בכך, למעט מקרים חריגים מאוד. בפסיכיאטריה הפרצות האלו מתעצמות למימדים כאלה שלא ברור לפי מה דברים כאלה נקבעים. הגבולות מיטשטשים. לא ברור מהי הבעיה. אין הפרדה בין הבעיה לסימפטומים. רוב המושגים אינם מוגדרים כלל או מוגדרים באופן כזה שניתן להבין אותם בכל צורה אפשרית. כל התחום הזה, מטרתו וגבולות עיסוקו לוטים בערפל כבד, וכל עוד אנשי המקצוע לא מסירים את הערפל הזה מעליהם הגוף הזה לא ראוי לקבל שום סוג של כוח מהמדינה.

(זה לא שלא אהבתי אותן, הן פשוט לא מתאימות למה שקורה בפועל)
(...) 436702
''יצא משליטה'' זהו ביטוי שהאנורקסיות עצמן, לאחר שעברו את שלב ההכחשה הארוך (והלעיתים בלתי עביר) משתמשות בו לעיתים קרובות. כך שבלי קשר לדעה האישית שלך, מסתבר שהן עצמן יודעות שקיים אצלן תהליך של איבוד שליטה. ההגדרה ''כשמישהי אומרת שהיא שמנה זה בדרך כלל אומר שהיא יותר שמנה ממה שהיא רוצה להיות'' היא מאוד פשטנית, וטובה, אולי, לשלב מוקדם. מאוחר יותר, החולות, חלק מהן, מפסיקות לטעון שאין שום בעיה ושכל הבעיה היא רק שהן ''יותר שמנות ממה שהן רוצות להיות'', והן מבינות את המורכבות של הבעיות שלהן ואת אי הסבירות שבטיעונים שלהן.

אגב, זכורה לי אנורקסית אחת, בראיון מלפני כמה שנים, שאמרה, ''זה לא שרציתי סתם להיות רזה, הצרה היא שרציתי להיות הכי רזה בעולם''.

ושאלת ''איך זה התחיל'' היא רלוונטית מאוד, משום שכמו בכל מחלה, חשוב לדעת את ההיסטוריה של המחלה. זה יכול קודם כל להועיל לטיפול באותה אנורקסית שבה מדובר, ושנית, לאורך זמן - איסוף מידע על המחלה מעדותן של החולות האנורקסיות יעזור לדעת יותר טוב איך לטפל בבעיות שלהן בעתיד.
(...) 436709
נחמד מאוד, אבל איפה ההגדרה שביקשתי...?

כבר שכחתי מה היתה הטענה שלי אז ויכול להיות שהיא השתנתה, בכל מקרה כרגע נראה לי שאכן יש מקרים של אנורקסיה "אמיתית", כלומר שבאמת יצאה משליטה, אבל שהשימוש במושג הזה חורג בהרבה ממה שהיה ראוי שיהיה. למשל, הרבה מאוד מהנערות שהיכרתי שנפגשו עם פסיכיאטר אובחנו כאנורקסיות למרות שהיו נורמליות לגמרי בעניין הזה, ולפעמים גם לא ממש רזות. לעומת זאת, מקרה אחד שהכרתי שכן יצא משליטה לא אובחן כאנורקסיה, לא בשלבים המוקדמים ולא אחר כך.

זה די מראה לדעתי על הצורך בהגדרה ברורה, כי מנקודת המבט שלי זה נראה כמו איזו ברירת מחדל שחלק מהפסיכיאטרים משתמשים בה כשמצפים מהם לטפל בבעיה כלשהי והם לא מצליחים להגדיר את הבעיה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים