בתשובה לבר יעקב, 09/10/01 9:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לדעתי דווקא אי אפשר להאשים את רוב המהגרים באהבה יתרה לתרבות שהשאירו מאחור, ושנאה לתרבות המערבית; למעשה, ההיפך הוא הנכון. מדוע מישהו מהגר מאיראן לארה"ב, כי הוא בעצם מאוהב באיראן ובמשטרה אך מעוניין לרכוש מכשיר וידאו במחיר זול? לדעתי "אלמנט הסיוע" הוא משהו שהמצאת. אז מה אם יש המון מסגדים בארה"ב? תרבות האיסלאם לא חייבת לנגוד את התרבות המערבית; אל תשכח שבארה"ב יש מאות אלפי -אמריקנים- שהתאסלמו (מוחמד עלי נולד בערב הסעודית?) האם אתה מצפה מהמהגרים שיתנצרו? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מהגרים רוסיים למשל, אכן מאוהבים בתרבות שהשאירו מאחור. השפה העשירה, הספרות, הארכיטקטורה, האוכל, השירים הישנים, החינוך הנוקשה, עצי הלבנה, השלג על גגות הבתים. הם היגרו בברור בגלל המצב הכלכלי הקשה. אולי גם המוסלמים בארה"ב מתגעגעים לתרבות הישנה? לכבוד לראש המשפחה, למוזיקה, לשווקים, לתפילות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה כן, ויש גם את עניין היחס האוהד שזכו לו במגעיהם עם השלטונות, והאוכלוסיה המקומית בכלל. מה גם שחלק ניכר מאותם געגועים -- מקורם במין נוסטלגיה, שבבחינה רציונלית יותר של הדברים, תתברר כלא מבוססת עובדתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא הנקודה. ברור שהיו דברים רעים, וגם ברור שהיו דברים טובים שאפשר להתגעגע אליהם. וזה בכלל לא משנה אם הגעגועים מבוססים עובדתית או לא. הנקודה היא שהם קיימים. חזי טען שהם לא קיימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי יותר לתרבות השלטונית, למידת החופש, לתרבות הכלכלית, ליציבות הפוליטית; גם אני מתגעגע לשלג על גגות הבתים, ומעולם לא ראיתי שלג מחוץ לטלוויזיה. בכל מקרה, בין אם הם מתגעגעים בין אם לאו, רובם לא -שונאים- את המדינה החדשה שלהם; געגועים למוזיקה ולשווקים אינם מניע חזק דיו כדי לחטוף מטוס ולרסק אותו על מגדלי התאומים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף לא אחד דיבר על אהבה לנשאר מאחור או לחילופין שנאה לתרבות המערב. מרבית המהגרים לארצות הרווחה/מערב מחפשים באופן אישי את רווחתם הם. מגיע הרגע בו הם מתבקשים "למען המולדת" לסייע. סיוע קטן, בתרומה, משלוח דבר דואר סמוי וכד'. לא מאמין, בדוק את כמות הכספים שהמוסלמים מעבירים באמצעות קרנות צדקה לחמאס וכד'. וכי מדוע נתבקשו רשתות הטלויזיה שלא לשדר עוד את מסריו ונאומיו של בן-לאדן, האם משום הפרנויה או שיש טעם בבקשת השלוטונו. לגבי המתאסלמים האפרו-אמרקאים. מספרם בטל בשישים. ומאחר ואנחנו עוסקים בעידן הלא וודאי ולדמיון אין גבול, מעניין לקרוא את ספרו של טום קלנסי "צו נשיאותי". מעבר לעלילה, אין שום דבר דמיוני בארועים סביבי העלילה הראשית. כולם בלי יוצא מהכלל מציאותיים בהחלט. ועל רקע זה בהחלט גם אפשר להבין את הפרנויה סביב נושא האנטרקס. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |