בתשובה לחזי, 11/10/01 10:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל מהגרים רוסיים למשל, אכן מאוהבים בתרבות שהשאירו מאחור. השפה העשירה, הספרות, הארכיטקטורה, האוכל, השירים הישנים, החינוך הנוקשה, עצי הלבנה, השלג על גגות הבתים. הם היגרו בברור בגלל המצב הכלכלי הקשה. אולי גם המוסלמים בארה"ב מתגעגעים לתרבות הישנה? לכבוד לראש המשפחה, למוזיקה, לשווקים, לתפילות? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אה כן, ויש גם את עניין היחס האוהד שזכו לו במגעיהם עם השלטונות, והאוכלוסיה המקומית בכלל. מה גם שחלק ניכר מאותם געגועים -- מקורם במין נוסטלגיה, שבבחינה רציונלית יותר של הדברים, תתברר כלא מבוססת עובדתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא הנקודה. ברור שהיו דברים רעים, וגם ברור שהיו דברים טובים שאפשר להתגעגע אליהם. וזה בכלל לא משנה אם הגעגועים מבוססים עובדתית או לא. הנקודה היא שהם קיימים. חזי טען שהם לא קיימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי יותר לתרבות השלטונית, למידת החופש, לתרבות הכלכלית, ליציבות הפוליטית; גם אני מתגעגע לשלג על גגות הבתים, ומעולם לא ראיתי שלג מחוץ לטלוויזיה. בכל מקרה, בין אם הם מתגעגעים בין אם לאו, רובם לא -שונאים- את המדינה החדשה שלהם; געגועים למוזיקה ולשווקים אינם מניע חזק דיו כדי לחטוף מטוס ולרסק אותו על מגדלי התאומים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |