בתשובה לidan, 26/04/06 21:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה יהיה נחמד בכל גיל ובכל שנה לעבוד עם גדולים כמו, פרנק גרי, דניאל ליבסקינד, פיטר אייזנמן, אי-אם-פאי, קאלטראווה ואפילו עם הפוסט-מודרניסט מייקל גרייבס. אבל בין לעבוד עם הגדולים ביותר לבין עם הנמוכים ביותר יש קצת רווח, חלל. לעבוד באווירה נעימה, בשיתוף, כקבוצה שיש לה מטרה, כמו קבוצת כדור-רגל או כדור-סל, לעבוד כאשר היחסים מכבדים את המשתתפים וגם לעבוד במקום שבעל המקום לא מפחד מיזם X או יזם Y ומוציא את כל תיסכולו על עובדיו, לעבוד בלי לשקר ליזם או לעירייה זו אחרת ולחכות שיתפסו אותך, גם זה משהו. לא? |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |