הקשר הישראלי, (לא היהודי, ידידי) 384
לא הייתי אומר שאנחנו לא מבוגרים, כמו שאנחנו דלי אמצעים.

סרט כמו הגנרל, המציג מציאות ללא פשרות, וכפי שאמרת אתה בעצמך - ללא שיאים מופגנים והתעלויות שיסחפו את הקהל, הוא מותרות מבחינת תרבות קולנועית.

אנשים, עמך (ובתוכו עבדך), מעדיפים ללכת לסרט בערב ולראות סיפור אנושי שמחמם את הלב ומוציא אותנו עם חיוך על הפנים והרגשה טובה.
ותהיה תמים לחשוב שהציבור באירלנד ובבריטניה ''מבוגר'' יותר והעדפותיו שונות. אנחנו בעידן האדם הקטן, להבדיל מראשית שנות השמונים והלאה - שהפיצוצים הגדולים של מלחמת הכוכבים היו שוברי הקופות.
היום שוברי הקופות הם הסיפורים הקטנים ומחממי הלב.
זה מה שכיף לראות, אנשים יוצאים מהבית כדי לבלות, צרות יש להם בעבודה ובעיתון.

קולנוען ישראלי צעיר, בעומדו לפני הבעיה הקופתית - יכין סרט עם ביקורת חברתית כפרוייקט גמר בביה''ס לקולנוע, אבל בתור סרט שיצא לאקרנים - הוא ילך על הנוסחא הטובה, הנעימה והבטוחה.

בישראל מייצרים כך וכך סרטים בשנה, באירלנד... הממ... אם לשפוט רק על פי מספר הסרטים שמגיע לכאן - הרבה יותר.

ולכן זה אפשרי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים