בתשובה להאייל האלמוני, 12/05/06 13:30
צילום הוידיאו 384751
המסקנה שלי מהדיון הנ''ל (ומאחרים) הוא שונה. הרבה יותר משאנחנו שבויים בידי התקשורת, אנחנו שבויים בקונספציות ובסטראוטיפים שלנו. כל אחד מגיע עם המטען האידיאולוגי שלו ועוד הרבה לפני שידוע מה בדיוק קרה, מי עשה מה למי ומי בכלל הנפשות הפועלות, יש כבר מן המוכן דעה מסודרת ומפורטת לגבי מה קרה, מי עשה מה לא בסדר, איך כל זה מסכן את עצם קיום המדינה ואיך היה ראוי שכולם יתנהגו. במובן מסוים אפשר להגיד שהתקשורת היא השבויה שלנו - במקום שנסקור את אוסף האינפורמציה שמספקים לנו כלל כלי התקשורת כדי להבין את העובדות, כל אחד מתנפל על חצי הכותרת שמספקת לו את הסחורה.
צילום הוידיאו 384768
אני מסכים עם האבחנה, אבל הלקח המעשי שלך מאוד קשה ליישום.

למשל במקרה שעל הפרק, עד לפני יומיים, בשביל ''לסקור את אוסף האינפורמציה שמספקים לנו כלל כלי התקשורת כדי לדעת את העובדות'', היינו צריכים להרחיק לסוכנות ידיעות צרפתית נידחת שבמקרה קלטה את המקרה באופן שלא ניתן לעיוות.

(ואני לא מבין מילה בצרפתית)
צילום הוידיאו 384771
מסקנה נוספת:

בפרשיות מסוג זה, התקשורת מהווה שחקן משמעותי בעלילה (אם לא החשוב שבהם). כלומר גם הדמויות הפועלות (הסמל, הרמטכל או אכ"א) הגיבו בעיקר למה שקלטו באמצעי התקשורת, כאשר השיקולים שהדריכו אותם היו איך יצטייר בתקשורת הצעד שינקטו.

כלומר: המציאות עצמה שבויה בידי אמצעי התקשורת, ולא רק הדרך שבה אנו מבינים אותה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים