בתשובה להאלמוני ממנג, 12/05/06 8:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התפוררות של חסידות פירושה שאם כבר היא התפצלה לשתיים, זה יכול לקרות שוב לאחת מחסידויות הבת או לשתיהן גם יחד. בהיסטוריה של החסידות ישנן דוגמאות כאלה למכביר, פשוט איש לא צפה שזה יקרה לסאטמאר. ימשיכו ללמוד תורה - זה נכון, אבל הקו המאד מיוחד של החסידות הזו יאבד הרבה מכוחו בעקבות הפיצול. באשר לקווי מחשבה שונים: כיוון שמדובר ביריבות על בסיס אישי, קשה לי להאמין שהפיצול יעשיר את המלחמה הרוחנית של סאטמאר בציונות. כפי שכתבתי למעלה, איש משני בניו של רבי משה טייטלבוים אינו עילוי וסביר שמעתה ואילך העיסוק התורני יהיה בזוטות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האדמו"ר התורן מסאטמאר מכהן גם כנשיא בד"ץ העדה החרדית. נשאלת השאלה מי יהיה נשיא הבד"ץ כעת כשישנם שני טוענים לכתר? מי ינהיג את העדה החרדית אם וכאשר יהיו ארבעה טוענים לכתר? זו מכה אנושה לקו החרדי האנטי ציוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער שאני כל הזמן ממשיך לשאול שאלות, ואם אתה לא רוצה אל תענה, אבל הנושא הזה מעניין אותי. עד כמה הרב העומד בראש חסידות (כל חסידות וזו בפרט) קובע את הקו הפרשני בנוגע ללימוד התורה? האם אין דמויות גדולות אחרות בכל זרם חסידי המשפיעות גם הן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא צריך להתנצל. אני מסכים אתך שהנושא הזה מעניין מאד. האדמו''ר של החסידות אכן מכתיב את מסגרת הלימוד בחסידות שלו. אם האדמו''ר מסאטמאר מצטט בספרו 'ויואל משה' את ה'דברי חיים' מצאנז (רבי חיים האלברשטאם - האדמו''רים נקראים על שם ספריהם), הרי שהחסידים יעמיקו בספר במהלך העמקתם ב''השיטה הקדושה'' (כך נקראת שיטתו של רבי יואל בספרו 'ויואל משה'). ישנן דמויות ''חיצוניות'' המשפיעות על החסידות. לדוגמה ר' אברהם ויינברג הרביעי, האדמו''ר מסלונים, מוערך מאד בחב''ד וספרי סלונים נלמדים בחב''ד בעת הפנאי ומכל מקום הם מותרים בעיון. חסידות גור שהיא השניה בגודלה בעולם (אחרי סאטמאר), הושפעה מאד מהאדמו''ר מנחם מענדיל מקוצק, וספרי חסידות קוצק נלמדים בגור לצד חידושי הרי''ם (של ר' יצחק מאיר אלתר), 'דברי אמת' ו'שפת אמת'. אתה בטח מכיר את אותם לובשי כותנות פסים של שחור ולבן משכונת מאה שערים. הללו משתייכים לחסידות שנקראת 'תולדות אהרון', על שם המייסד רבי אהרון ראטה. לאחרונה גם חסידות קטנה וקנאית זו התפצלה לשתיים, כאשר האחת נושאת את השם המקורי 'תולדות אהרון' והשניה נקראת 'תולדות אברהם יצחק'. לפני השואה היו הרבנים ראטה וטייטלבוים מסוכסכים ומכאן שחסידיו של זה נמנעו מללמוד את ספריהם של חסידיו של זה. לאחר השואה חלה התקרבות בין החסידויות הללו (כפי שמונקאטש התקרבה לסאטמאר אחרי השואה) ולכן ה''חרם'' על הספרים בוטל. גם דמויות שאינן חסידיות או שאינן חסידיות במובהק מכתיבות את הקו העיוני והאידיאולוגי בחסידות. חסידי סאטמאר הם תלמידיו של החת''ם סופר - גדול פוסקי הונגריה במאה ה-י''ח, והרבה מפסיקותיו המחמירות מאד מיושמות בחסידות הלכה למעשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי החת"ם סופר, צריך להיות: גדול פוסקי הונגריה במאה הי"ט. הוא אמנם נולד במאה הי"ח אבל מפעלו שכלל את התמנותו לאב בית דין בפרשבורג והכרזת המלחמה על הרפורמים, התקיים במאה ה-19. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 379748 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פלגנות אינה אופיינית לאשכנזים דווקא. ראה את השוני במנהגים בקהילת יהודי אלג'יריה, בין התצופים לזהאדים, עד כדי כך שהם לא יתפללו באותו באותו בית כנסת. פלגנות מאפיינת את החסידות, שהחלה את דרכה מיהודי אחד - הבעל שם-טוב, ואחריתה מאות חסידויות הפזורות ברחבי תבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני חשבתי שהפלגנות אופיינית ליהודים בכלל, כמו באותה אימרה, על הוריאציות השונות שלה - שלושה יהודים, חמש דעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם זה לא נכון. ידוע לך כמה כנסיות וזרמים פרוטסטנטים פזורים ברחבי ארה"ב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש גם את המקרה של יהודיי אפגניסטן, שגם כאשר נשארו שם רק שניים, הם המשיכו לריב בינהם בענייני בית הכנסת ואף עירבו את שלטון הטליבן בסכסוך. אני מניח שבכל עדה תמצא מקרים של פלגנות ותחרויות הקצנה. המדד הוא קצב החרמות וההתפלגויות ביחס לגודל העדה. למיטב ידיעתי, בתגובה 379748 מצויינות העדות המובילות, כאשר ב"אשכנזים" כוונתי בעיקר ליהדות החרדית ממוצא מזרח אירופי. נראה לי שאתה צודק שהנושא התגבר מאוד עם החסידות. בדיעבד אף נראה לי שניתן היה לצפות מראש, מתוך עקרונותיה המוצהרים של החסידות, שהיא תרבה מדון, לאו דווקא לשם שמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל להרחיב בנושא של הפלגים ביהדות תימן? פרט למפעלו של הרב יוסף קפאח, חסר לי מידע בנושא זה בדורות האחרונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מכיר די את הנושא די הצורך ויקשה עלי להביא מקורות מבלי להנתק מן המקלדת. באופן כללי, יהדות תימן נחקרה מעט מאוד ביחס לזו האשכנזית1. ניתן למצוא מידע בנושא הזרמים ביהדות תימן במחקריהם של פרופ' יהודה ניני (דוד של אחינועם!) ושל פרופ' שלמה גויטיין, שטען כי אין כעדה התימנית ללמדנות ולפלגנות. בכ"ז, מן הידע המצומצם שלי בנושא זה, למעט עניין הפילוג בין הדרדעים הרציונליסטים והקבליסטים, שהיו הרוב, הפלגנות התימנית באה לידי ביטוי דווקא בעניינים כמו סדר התפילה וטעמי המקרא ולא בהשקפות עולם ואידאולוגיות מקיפות. למרות פעיטותם של עניינים אלו, הטינה ההדדית בגינם היתה גדולה והביאה לאי נכונות של המוני תתי קבוצות להתפלל זו עם זו. היה גם העניין הגזעני הרגיל בעולם השלישי של בוז הבהירים יותר (חיידנים וצנענים?) כלפי הכהים יותר (שרעבים?). כשהגיעו כולם לארץ ישראל, הראשונים אף העדיפו נשים ספרדיות(!) על פני שרעביות. באופן כללי, הקבוצות התימניות השונות השתדלו שלא להתחתן אלו באלו, עם חריגים כמו השרעבים מכינרת, שעבדו עם אשכנזים2 ועל כן נחשבו למובחרים יותר מן השרעבים האחרים. במשך הזמן, עם ההתמערבות פחתה גם הגזענות. ראה גם את תגובה 202378 . דוגמאות לקיצוניות התימנית ניתן למצוא גם בקבוצה שהקים עוזי משולם, ביגאל עמיר, במחתרת היהודית הראשונה (שם היה חבר אחד מבני משפחתי) ובקבוצות לאומניות תימניות עכשיות (http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...). זהו כרגע. 1 אם יש סוציו-אידאו-לוג בקהל הוא ישמח לעשות מזה צימעס, למרות שהסיבות לכך די ברורות לטעמי. 2 או יותר מדוייק, הופלו ונוצלו על ידיהם ( http://forums.ort.org.il/scripts/showsm.asp?which_fo...). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה לך. רשמתי לפני את שמות החוקרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את התגובה הראשונה ב http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/763167.html ונזכרתי בתגובה זו. מתוכה: "האימאמים ששלטו בתימן עשרות בשנים היו "יבוא" מחצי-האי ערב ולא היו תימנים כי התימנים לא יכלו להסכים על מועמד מבני המקום. האימאם האחרון, יחיא, מינה כיורשו את בנו (מה שהיה הופך את התואר לעובר בירושה) וכל השבטים מרדו במלחמה שעלתה בעשרות אלפי קורבנות..." |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |