בתשובה להאייל האלמוני, 16/05/06 16:24
so much to say, so little time 385718
ובכל זאת, איפה כתבתי שנועדתי לגדולות?

פעם האמנתי בזה, לא אכחיש, אבל זה עבר לגמרי כש"חזרתי" (וזאת אחת הסיבות שאני יודע שחזרתי).

היום אני סוכן זוטר, מקסימום לבלר. לכאן הרצון האמיתי שלי הביא אותי, וטוב לי עם זה.

בניגוד לטרחן הכפייתי האחר, אני גם לא חושב שהמצאתי את הגלגל. להפך, אני לא מפסיק לאזכר ענקים שעל כתפיהם אני יושב ומנפנף ברגליים. כך שזה לא משהו ש"אני" מבין ו"אתם" לא, אלא משהו שרבים כבר הבינו, רבים אחרים מנחשים ואחרים... נו, זכותם (-;

Every Man and Every Woman is A Star
so much to say, so little time 385726
''אני לא מפסיק לאזכר ענקים שעל כתפיהם אני יושב ומנפנף ברגליים'' - יש מומחים לדבר שאומרים שזאת מין הצטנעות בהפוך על הפוך, ויש שפשוט קוראים לזה ניימדרופינג.
so much to say, so little time 385733
אם אינני טועה ''ניים-דרופינג'' פירושו אזכור שמות של אנשים שאתה כביכול מכיר.
so much to say, so little time 385743
לא בהכרח. זה יכול להיות אזכור שמות שאתה כביכול מכיר, ויכול להיות (אולי יותר) אזכור אובססיבי של שמות ידועים בכלל. דוגמה לטענת ניימדרופינג של הוגים שמתו לפני שנולדנו: תגובה 80941.

גם הסופרת יהודית קציר הואשמה בזמנה ע"י אחד המבקרים בניימדרופינג, אחרי שאיזכרה בספרה "למאטיס יש את השמש בבטן" שמות רבים של הוגים, אינטלקטואלים, אמנים וכו', שחלקם כבר אינם בחיים.
so much to say, so little time 385746
טוב, את השימוש הזה לא היכרתי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים