בתשובה ליהונתן אורן, 18/05/06 2:53
ממש מעורר אמפטיה 386288
בהסטוריה של הסכסוך הניצחון היה של הנחושים יותר. כל הפרגמטיות של בן גוריון לא היתה עוזרת לו, אילו לא היו צעירי היישוב מוכנים למסור את נפשם במלחמה על הקמת המדינה. נחישות שהוזנה מתחושת הצדק והצורך שבהקמת המדינה הזאת.
בתקופה האחרונה הפלשתינים דווקא נחושים יותר, וברור שאנחנו נסוגים. גם פיזית, וגם נפשית. הפלשתינים לא הקימו מדינה, לא מפני שלא נתנו להם, אלא מפני שהם לא רצו להקים אותה בתנאים שלנו (הכרה בזכות קיומה של מדינת ישראל). הם רוצים להקים את המדינה שלהם על שטחה של כל ארץ ישראל ואין להם כרגע שום סיבה להתפשר על מכסימום הדרישות. זה אנחנו שמתקפלים צעד אחרי צעד. אם בתחילה חלמנו על שלום תמורת מיני מדינה לפלשתינים, עכשיו אנחנו מסתפקים בהכרה, ומחר נסתפק בזה שהם יקחו אחריות על עצמם (וגם את זה הם לא יתנו...).
החברה שלהם כרגע במאבק כוח פנימי, אבל זה דווקא עלול להחריף את המלחמה נגדנו באשר זה הדבק המאחד אותם. ולגבי האהדה אליהם בעולם- במקומם לא הייתי דואגת. זה קלאסי שאחרי שיעשו להם נו נו נו המדינות הנאורות יבואו אלינו בדרישה שנתחזק את המסכנים הרעבים ללחם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים