בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 22/05/06 20:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בעבודתי הלא רעה בכלל אני חולק חדר עם שני מעשנים, אחד מהם אף נוטה לשים מוזיקת רקע על המחשב שלו שמוציאה אותי מדעתי. מה לשות, אנחנו חייבים ללמוד להסתדר. כאן זה לא הבית של אבא-אמא עם החדר הפרטי. כאןזה חיים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
או.קיי, אבל מה ההיגיון ב"להכין אותך" לסיטואציה הזו, בכך שתיאלץ לבלות בסיטואציות דומות במשך כשלוש שנים? נאמר ש-X שנים מחייך יעברו עליך בחברת אנשים לא נחמדים שמשמיעים מוזיקה שאתה שונא. האם לא היית מעדיף להסתפק באותן X שנים, או אף לשאוף להוריד את מספרן? מדוע להוסיף להן 3 שנים? (ואני לא מדברת על המוטיבציה לשרת, כמובן, אלא על ה"הכנה לחיים"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעבודתי, הלא כל כך משתלמת אבל מספקת מאוד ולא קשורה למחשבים או למשהו צבאי כהו זה, לא אכפת לי לשמוע מדי פעם מוזיקה מעצבנת. הצבא לאומת זאת הוביל אותי למצבים פסיכותיים, בעיקר חוסר התוחלת בכל דבר (האישית) זו צפרדע בגודל הר ומכוערת כמו קרפדה שמשום מה רבים האנשים שחשים ביטחון כשהיא רובצת אליהם. איפה זה חיים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אלו הדברים שעליהם דיברתי. לחלוקת חדר שכזו בעבודה אני יכול לצפות גם בחיים האזרחיים. אגב, שים לב שאמרת שעבודתך היא ''לא רעה בכלל''. כלומר, העבודות המזופתות של הצבא לא היו דרושות כדי להכין אותך אליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי לחשוף את דעתי בויכוח, אני חייב להגיד שהוא נמשך הרבה יותר מדי זמן, יחסית לאיכות הטיעונים החדשים. זהו, תמשיכו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאות שעות מתות בשמירה הכינו אותנו לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה ויכוח? זו אורגיה של השלכת בוץ על הצבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא? בדרך כלל הצבא הוא שמשליך בוץ עלינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי שזה רע? אני לוקח את האחריות להשלכת הבוץ על עצמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אך בניגוד לצבא הם לא באים אתך לחדר השינה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |