בתשובה לסמיילי, 24/05/06 9:37
מדגם אקראי != מגדם מייצג 387051
הכל נכון, פרט לזה שבחירת ''האפשרות הרווחית ביותר'' היא החלטה כלכלית ולא דווקא החלטה רציונלית.
וואלה, צודק 387058
מדגם אקראי != מגדם מייצג 387076
למה החלטה כלכלית איננה לאו דווקא רציונלית?
מדגם אקראי != מגדם מייצג 387125
אם אינני טועה, החלטה כלכלית היא דווקא כן לאו דווקא רציונלית. כלומר, מאד יתכן שעדיף לאותו אוטומטון-רציונלי להתחשב בנדודי השינה (הבלתי רציונליים) שעלולים להיות לו אם הוא יפטר עובד ותיק, ולא לתת לשורה התחתונה להחליט בשבילו.
מדגם אקראי != מגדם מייצג 387127
ולדוברי העברית שבינינו? (צריך י' בין הנונים?)

ז"א, אותה השאלה לא השתנתה - למה נדודי שינה הם בלתי רציונליים?
מדגם אקראי != מגדם מייצג 387130
אני מתחיל לחשוד שזה תלוי בהגדרה שלך לרציונליות. אפשר לנחש שאם היו שואלים אדם מה הוא מעדיף, לילה עם נדודי שינה או לילה בלעדיהם, הוא יבחר באפשרות השניה. אין לו סיבה רציונלית להנדיד את שנתו. מספיק טוב?
מדגם אקראי != מגדם מייצג 387132
תלוי היכן היא נודדת, לא?
מדגם אקראי != מגדם מייצג 387133
הנה לך עוד נתון חשוב: השינה הנודדת נודדת לה במאת האחוזים, ואילו השינה שאינה נודדת, איננה נודדת אלא באחוזים נמוכים עד-מאד.
מדגם אקראי != מגדם מייצג 387151
נדודי שינה אינם בלתי רציונליים, הם א רציונליים. ההתחשבות בהם נראית לי רציונלית בהחלט.
מדגם אקראי != מגדם מייצג 387144
הבנתי. באמת אחרי ששאלתי חשבתי שאתה מדבר על הגדרה מעין פסיכולוגית (רציונליות שווה בערך למודעות, ולהיפך). עדיין אני אני לא מבין אם אתה אומר שהחלטה כלכלית היא רציונלית או לא.
מדגם אקראי != מגדם מייצג 387156
אני מפרש כך: "החלטה כלכלית" = החלטה שממקסמת את הרווח. "החלטה רציונלית" = החלטה שמתחשבת גם בגורמים אחרים, אם יש כאלה; היא ממקסמת משהו אחר, מורכב יותר. אם כך, הנתון (הרציונלי) שבני אדם אינם יצורים רציונליים, צריך להלקח בחשבון בזמן ההחלטה (הרציונלית).
מדגם אקראי != מגדם מייצג 387222
קראתי את מה שכתבת כמה פעמים ועדיין אני מרגיש כמו טַמבַּל. בכל זאת אני אנסה להמשיך, ואני עומד לעשות פה איזה מישמש.

אפילו אם נשאר בהגדרה המצומצמת שלך ל"החלטה כלכלית" (אחרת זה קן צרעות עם דרש על כל מלה), צריך להבדיל בין פעולת ההחלטה ובין מרחב ההחלטה (אני לא שלם עם ההגדרות האלה, אבל אני מקווה שתבין).

"רציונלי" אומר שכשאתה צריך להחליט, אתה תעשה את זה בצורה אינטיליגנטית, מסודרת, קוהרנטית, בצורה שתוכל להסביר את השלבים. אבל רציונליות, כמו שדויד יום אמר על התבונה, לא יכולה להניע פעולה. הוא דיבר על התשוקות passions, כמו שפעם היו נוהגים לקרוא, ודי בצדק, לרגשות. הרציונליות לא אומרת מתי תשתמש בה, לאיזו מטרה, מה יביא לדי צורך לקבל החלטה רציונלית, "טעם החיים."

"סבירות" reasonable היא מרחב החיים שדורש הפעלה של רציונליות. כשאתה נתקל בסיטואציה שגורמת לך להגיב, או שאליה אתה רוצה להגיב (ה"פסיון" הפסיבי), אז אתה יכול להפעיל מנגנון החלטה רציונלי. הרציונליות היא ה"איך," והסבירות (מאותו שורש בלע"ז) היא "בעבור מה."

באותו הקשר, יונג דיבר על הדת כאותו גורם-על שנותן סיבה והקשר למעשי האדם. הרצונות, ההחלטות, פתרון הבעיות וכיוב' שלנו נעשים על רקע שנותן להם סיבתיות ומשמעות. יכולת פתרון בעיות בצורה רציונלית שונה מהמניע ליישום היכולת השיטתית הזו.

לכן, החלטה כלכלית, מצומצמת לכדי "מיקסום רווחים" (ראה הערה פותחת) יכולה להעשות בצורה רציונלית רק כאשר אתה סובר שיש ללירה ערך (ובזה אני גם מתארך את עצמי).
מדגם אקראי != מגדם מייצג 387468
בהנתן כל האבחנות האלה בין החלטה רציונלית והחלטה כלכלית, זה כבר נשמע טפשי להדגיש שהן לא זהות. אבל בכל זאת מזהים ביניהן לעתים קרובות כל-כך (כמו בדוגמא שהובאה כאן פעם על השאלה שהוצגה לסטודנטים, כמה אנשים כדאי לחברה לפטר).
הרי אין שום דרך להעביר סיטואציה מעשית לספרי הלימוד בכלכלה. הסטודנטים אינם יכולים לעבוד בחברה עשרים שנה, להכיר כל מרצפת, כל בורג וכל לקוח - ורק אז להתלבט. מוכרחים למצות מן המציאות רק את הפרטים ה"חשובים" לצורך ההחלטה. הפלא הוא שעם הנתונים שנשארו, ההחלטה ה*רציונלית* הופכת להיות זהה עם ההחלטה הכלכלית.
מדגם אקראי != מגדם מייצג 387473
וויליאם ג'יימס כבר אמר שאמנות החכמה זה האמנות לדעת ממה להתעלם.
מדגם אקראי != מגדם מייצג 387219
הגדרה מקובלת לרציונליות היא התאמת האמצעים למטרה. על פי ההגדרה הזאת, החלטה כלכלית היא רציונאלית רק אם המטרה היא כלכלית - אלא אם מניחים שכסף הוא ''אמצעי אוניברסאלי''.
מדגם אקראי != מגדם מייצג 387223
אני מקווה שתגובה 387222 לעוזי איכשהו רלוונטית גם לדבריך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים