 |
ככל הנראה, לא הובנתי כראוי. חוסר הסימטריה (או ההקבלה) בין הצ'צ'נים לפלשתינאים אינו בצורת הגשמת שאיפותיהם הלאומיות (כלומר טרור וכו'). הרי גם הצ'צ'נים, כאמור, הוציאו לפועל פיגועים המוניים במרכז מוסקבה.
ההבדל העיקרי טמון במהותן של שאיפות לאומיות אלו. הדרישות הצ'צ'ניות מסתכמות באוטונומיה רחבה עד עצמאות, בשטחי צ'צ'ניה (אגב יש לבטא che-ch-nja ולא che-ch-niya כפי שישראלים רבים נוהגים, משום מה, להגות זאת), אשר גבולותיה האתניים/גאוגרפיים מקובלים גם על רוסיה. אין בקבלת דרישות אלו משום סכנה כלשהי להמשך קיומה של רוסיה (מלבד יצירת תקדים, שעלול להיות מנוצל ע"י קבוצות בדלניות אחרות). לעומת זאת, דרישותיהן הבסיסיות של הפלשתינאים שוללות למעה את זכות קיומה (וקיומה בפועל) של מדינת ישראל, כמדינת העם היהודי. נסיגה מדרישות (או רצונות) אלו במסגרת מו"מ מדיני, הינן בגדר פשרה בלבד, שכידוע, לא מקובלת על חוגים רחבים למדי בציבור הפלשתינאי.
הבדל נוסף, אף כי זניח יותר, עולה בשאלה (המיותרת בד"כ בשיח מדיני), "מי צודק (יותר)". כמו שכבר ציינתי, המלחמה להגדרה עצמית הפכה זה מכבר לטבע שני לעמי הקווקז. לאומיותם של הפלשתינאים הינה, לכל היותר, המצאה חדשה למדי, בת בערך מאה שנה. כמו כן, נסיונותיהם של אישים פלשתינאים אלו ואחרים, לשייך את הפלשתינאים לאומה הפן-ערבית, גורעים אף יותר מתפיסתם כקבוצה לאומית ייחודית.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש