בתשובה לרון בן-יעקב, 30/05/06 19:49
בהחלט כן 388377
איפה יובל שיסביר לנו מה הגנים של פינקר מוזמנים לעשות? אני לא מבין, חברי מערכת מקבלים פטור מדיונים?

"זה עוזר לשרידות" במסגרת התיאוריה האבולוציונית הוא משפט תיאורי. אחרי הכל, היא תיאוריה מדעית על הצורה שהדברים פועלים בעולם. אם אתה רוצה להתייחס אליו כאל משפט שיפוטי, אין בעיה, אבל אז הוא לא קשור ולא נובע מהפסיכולוגיה האבולוציונית.
גם העובדה שצבר חומרים ספציפי שמאורגן בדרכים מסוימות מהווה פצצת אטום - ושאנחנו מסוגלים לתאר זאת מדעית - לא מנביעה את מוסריות היצירה של פצצת אטום או את המוסריות של הטלתה על עיר יפאנית.
בהחלט כן 388395
"תורם לשרידות" זו הצורה העיקרית שפ"א בוחנת מאפיינים נפשיים. זה קשר די חזק. "טיפול בצאצאים," זה משפט שיפוטי, תיאורי, או [גם] מוסרי?
בהחלט כן 388398
למה זה קשר די חזק? אני לא רואה הרבה קשר בין מוסריות לבין מאפיינים נפשיים. מוסריות היא אפיון של מעשים ושל כללים מופשטים, והיא לא קשורה במיוחד לנפש (אגב, להבדיל מ"מידה/סגולה טובה").

"טיפול בצאצאים" הוא משפט? בכל מקרה, זה ביטוי תיאורי ושיפוט אפיסטמולוגי. אני לא מצליח לראות קשר למוסריות.
בהחלט כן 388402
כתבת "'זה עוזר לשרידות'...הוא לא קשור ולא נובע מהפסיכולוגיה האבולוציונית." הערתי שזאת נקודת המבט העקרית של פ"א. זה הקשר.

אתה לא רואה קשר בין מוסריות (כמו התנהגות מוסרית) לבין מאפיינים נפשיים, או בין מוסר (כמו בתורת מוסר) למאפיינים נפשיים?

עוד שאלה: אתה לא רואה קשר בין טיפול בצאצאים לבין מוסריות?
בהחלט כן 388406
"זה עוזר לשרידות" *כמשפט שיפוטי* לא קשור לפס' אבולוציונית. לטבע לא אכפת אם יצור שורד או נכחד. הפסיכולוגיה האבולוציונית, כמדע, עוסקת רק בתיאורים של הטבע ובהכללות על בסיס התיאורים הללו. היא לא עוסקת כלל בשיפוטים.

ברור לי שהאפשרות הראשונה שהצבת נכונה:יש קשר בין מוסריות (כמו התנהגות מוסרית) לבין מאפיינים נפשיים. אולי למעט רפלקסים, יש קשר בין כל אופני ההתנהגות שלנו לבין מאפיינים נפשיים. אבל מוסר (כמו תורת מוסר) הוא תחום אחר - הוא עוסק בהערכת פעולות וכללים.

אני חושב שטיפול בצאצאים זה חובה מוסרית. אז מה? אני חושב שגם הגשמה עצמית ונאמנות לעצמי הן חובות מוסריות, ובכלל לא ברור לי שתמיד טיפול בצאצאים היא החובה המכריעה מכל החובות.
בהחלט כן 388411
אם "זה עוזר לשרידות" זה השיפוט שפס' אב' עושה. אם אני חושב על זה, לטבע *כן* אכפת וגו'. אתה מתכוון אולי של"טבע," בלי אדם חושב בתוכו, לא אכפת (או כן אכפת). אני מרגיש שצריך להרחיב את הנקודה הזו, אבל אני אניח לזה כרגע.

האם אכן אתה יכול לתאר לך תורת מוסר אבסטרקטית שכזו? האם "הערכת פעולות וכללים" זה דבר מנותק מהקשר נפשי?

לא דיברנו בכלל על קדימויות של חובות. אני שאלתי אם אתה חושב שאין קשר בין טיפול בצאצאים ובין מוסריות, כדי להדגים קשר אפשרי בין טבע ומוסר, התנהגות ותורה. לדוגמא, אולי אפשר להראות כיצד חובת, או השאיפה לעזור לאחר שאיננו בן משפחה, קשורה לנטיה הטבועה של טיפול בתינוק?
בהחלט כן 388589
הערכת פעולות וכללים אכן מנותקת מהקשר נפשי. ''אסור לרצוח'' הוא כלל מוסרי שלא תלוי במה שאתה מרגיש, ו''רצח'' נחשב מעשה לא-ראוי (או ראוי בתנאים מסוימים, ואז קוראים לו אחרת) בלי קשר לדברים שאמא שלך עשתה לך כשהיית קטן.

הפרד בבקשה בין ''השאיפה לעזור לאחר שאיננו בן משפחה'', שזאת שאיפה שיכולה להיות ביולוגית כמו השאיפה שיש לי לאכול סורבה עכשיו, לבין ''החובה לעזור לאחר שאיננו בן משפחה''. אם אתה מכיר דרך להסיק חובות מתוך נטיות ושאיפות, אני אשמח לשמוע.
בהחלט כן 388600
אז זהו, שאני לא בטוח ש"הערכת פעולות וכללים אכן מנותקת מהקשר נפשי." אם כבר, מהמעט שהצלחתי להבין, לא רק שאין נתק, אלא יש תלות חזקה (אולי למרות הדעה שהרוכב הרציונלי צריך לשלטו על הסוס האמוציונלי). למשל, ראה תגובה 378311 וגם תגובה 151710 היותר ישנה.

בקשר לעזרה לזר. לא דברתי על "החובה" לעזור לו, אלא על השאלה מדוע בכלל אנחנו עוזרים לזרים, ורמזתי על תאוריה שמדברת על דמיון, קירבה ושייכות בין חברי קבוצה. דוגמה פשטנית - הילדה שלך דומה לך (בנוסף כמובן לקשר האבהי-ביולוגי), בת אחותך דומה לך מעט, חברי המשפחה דומים במקצת בגלל שיש להם מאפיינים פיזיים והתנהגותיים שפחות או יותר דומים להוריך כי הם שייכים לאותה תפוצה. אם זה נכון, זה יכול להיות בסיס גרעיני לא רע למוסר חברתי רחב יותר. (שאלה שאין לי תשובה: האם יש הבדל ביחס המוסרי שאנחנו *מרגישים* כלפי שימפנזים, חתולים, או דגים?)
בהחלט כן 388604
הקשר שאתה מדבר עליו הוא קשר סיבתי. אתה אומר שהמקור לרגשות המוסריים שלנו הוא הביולוגיה שלנו. אולי זה נכון ואולי לא. אני לא יודע. אבל זה לא רלוונטי לשאלה "מה הוא המעשה/הכלל המוסרי". השאלה הזאת היא שאלה תכליתנית ולא סיבתית: כל הסיבות שיכולות ליצור את הרגשות המוסריים שלנו אינן יכולות לקבוע עבורנו כיצד עלינו להתייחס אליהם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים