בתשובה לgilad, 15/10/01 21:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כנראה שעוד לא יצא לך ללמוד באוניברסיטה, אבל בהרבה פקולטות יש מבחני מיון שאחוז הנכשלים בהם מסתובב סביב החמישים (ומי שלא עובר אותם לא יכול להמשיך לשנה הבאה). בכל מקרה אתה מסכים איתי שצריך למיין את הסטודנטים. הממשלה לא מדללת מקצועות, הממשלה מסבסדת מקצועות מסויימים יותר מאחרים, אם תרצה ללמוד בלי סבסוד, אף אחד לא יעצור אותך (ובשביל זה יש מכללות). הסברתי לך למה דווקא ממקצועות מסויימים, תשווה במספרים מוחלטים כמה מקומות יש במשפטים וכמה בפילוסופיה, יש גבול לכמה מקומות אפשר לפתוח במשפטים (במסגרת האוניברסיטה, ושוב יש מכללות). אם יקבלו (כמו שהצעת ב http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=705&rep=38... ) לפי ציון כלל מקצועי וכלל ארצי וכל המתקבלים ילכו למשפטים, תוך דור לא יהיה בישראל מהנדסים, רופאים או מדענים. מרצה באוניברסיטה (להבדיל ממכללה או מכון מחקר) צריך לעסוק במחקר והוראה. חלק מהמימון (למשל המשכורות) נעשה ע"י הממשלה, ולכן יש קשר ברור. אם לא היו מקבלים אותי ללימודים, בגלל לימודי תלמוד, הייתי בוחר באחת מחמש אופציות: 1. מנצל את זכותי הדמוקרטית, ומחליף את הממשלה בממשלה שתסבסד לי את הלימודים. 2. מסבסד לעצמי את הלימודים (= הולך למכללה, דווקא כאן יש יתרון לשיטה הנוכחית, שבה המכללות מתרכזות במקצועות הפופולריים). 3. הולך ללמוד בחו"ל. 4. הולך ללמוד תלמוד בבלי. 5. הולך לעבוד. השיטה לקרוא לכל מי שמתנגד לדעתך קומניסט/ פשיסט/ נאצי/ גזען/ אנרכיסט היא שיטה דמגוגית שבאמת לא עוזרת. לא טענתי שהממשלה מנהלת (או צריכה לנהל) לאזרח את החיים (תלמד מה שאתה רוצה, רק לא על חשבוני), אלא שהממשלה מנהלת את תקציב המדינה (שסיבסוד התלמידים באוניברסיטה היא חלק ממנו) ועד כמה שידוע לי זאת דמוקרטיה (ודרך אגב, אם לא הממשלה, מי ינהל את תקציב המדינה, אתה?). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי B.A. בכלכלה. (ממוצע 87) שרדתי קורסים שאחוז הנכשלים בהם הוא מעל 50%. (97 במיקרו ב). ולפי מה שלמדתי באוניברסיטה, שוק יעיל הוא שוק חופשי שפועל ע"פ העקרונות של הצע וביקוש. ללא התערבות ממשלתית. כל התערבות בשוק זה ע"י הממשלה יוצרת עיוותים בשוק. ושוק ההשכלה הגבוהה לא שונה בהקשר הזה. אם כולם ירצו ללמוד משפטים, אזי יהיה עודף של משפטנים ומחסור של מהנדסים, ויהיה כדאי ללמוד הנדסה. השוק החופשי יודע לאזן את עצמו הרבה יותר טוב מהממשלה. וההבדל העיקרי בין משטר דמוקרטי לבין משטר קומוניסטי/פשיסטי וכוי הוא בכך שבמשטרים האפלים הנ"ל יש התערבות מאסיבית של הממשלה במשק ובחיי האזרחים. אם הממשלה מחליטה במקום האזרחים מי ילמד ומי לא היא חורגת מהסמכות שניתנה לה. הדבר דומה למצב שבו הממשלה תחליט כי קבוצה א' בעלת כח פוליטי, תסבסד את קבוצה ב' שאין לה כח פוליטי וזאת בשם הדמוקרטיה. כפי שתיארתי בקטעים קודמים, הפסיכומטרי יוצר פערים חברתיים, וגם השמוש במילה דמוקרטיה לא מצדיק זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נתחיל באמירה שיש סיבה טובה מאוד שפרס הנובל בכלכלה הוא היחיד שנובל מעולם לא ביקש, והוא שנוי במחלוקת גדולה. מה שלמדת באוניברסיטה, לצערנו, הוא פן אחד ויחיד של ההגות המדינית. כל הלימודים בכלכלה מתבססים על הנחת היסוד שאתה ציינת (כן, הנחת יסוד, ולא היסק מעובדות), ומתעלמים מגורמים רבים אחרים שמשפיעים על מה שמתרחש במציאות. הכלכלה שאתה למדת, למשל, מתעלמת מהעובדה שאנשים הם לא רציונליים (במובן זה שהם אינם פועלים כדי למקסם את הרווחים הכספיים שלהם באופן המיטבי - אם זו רציונליות באמת או לא זו גם שאלה טובה). אנשים הולכים ללמוד משפטים למרות שברור לכולם שהשוק רווי, וזאת מתוך ההנחה שהם יהיו כל-כך טובים בתור עורכי-דין, שהם ישאירו את שאר בני כיתתם המובטלים הרחק מאחור, אחרי שיצאו לשוק העבודה. הכלכלה גם מתעלמת מהעבודה המצערת שזה שבטווח הארוך, השוק יאזן את עצמו, זה לא ממש עוזר למובטלים של היום. או, כמו שאמר מישהו שאחד המרצים שלי אוהב לצטט (תסלח לי שאינני זוכר את שם האדם המצוטט) - "הטווח הארוך, כולם מתים". מי שנכנס ללמוד לפני שנתיים הנדסת מחשבים, לא יכול היה לדעת על הקריסה של בועת ההיי-טק, ורבים יצאו בסוף השנה הקרובה מהעולם האקדמי עם תואר ובלי שום עבודה באופק. אז נכון - הם יכולים ללכת ללמוד משהו אחר שהוא כן מבוקש - אבל מה בינתיים? ומה היה קורה אם לפני שנתיים לא היו נכנסים מספר מוגבל של אנשים ללמוד באוניברסיטה, אלא כל מי שרצה? מה היו עושים כל האנשים הללו ששרפו שנתיים מהחיים שלהם סתם? התערבות ממשלתית (מוגבלת) היא כן חשובה, כדי למנוע פגיעה קשה בטווח הקצר - גם אם הפגיעה הזאת הייתה מתאזנת מעצמה בטווח הארוך. הממשלה לא קובעת מי ילמד ומי לא. היא קובעת כמה ילמדו - הבדל חשוב שאתה מתעלם ממנו. הפסיכומטרי לא יוצר פערים חברתיים. מי שיוצר את הפערים זו דווקא מערכת החינוך, שנותנת חינוך הרבה יותר טוב (למרות שעדיין די גרוע) לתושבי האזורים העשירים, לעומת תושבי האזורים העניים. ולסיכום, עובדה סטטיסטית קטנה: הניבוי שנותן מבחן הפסיכומטרי לגבי הצלחה באקדמיה, הוא דומה לכוח הניבוי של ציוני הבגרות (ולכן משתמשים בשניהם ביחד). העובדה שמבחן אחד עלוב בן שלוש וחצי שעות נותן אותו כוח ניבוי כמו 12 שנות לימוד ואינספור שעות בחינה - היא תעודת עניות חמורה מאוד למערכת החינוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצע וביקוש ללא התערבות ממשלתית יש במכללות. מדינת ישראל היא לא מדינה שלא מתערבת בכלכלה (היום אין אף מדינה שלא מתערבת בכלכלה), ולדעתי, טוב שכך, אם לדעתך צריך לשנות את זה, אז בבקשה, תשתמש בזכותך הדמוקרטית (מצטער שאני משתמש במילה שאתה מחשיב, כנראה, כקללה, אבל לא הבנתי איזה צורת שילטון אתה רוצה שתהיה, מצד אחד אנרכיה שבה המדינה לא מתערבת בחיי האזרחים, ומצד שני המדינה אמורה לסבסד לכל האזרחים את כל הלימודים?) לבחור ולהבחר. אם למדת כלכלה, אז אתה אמור לדעת, שאף אחד לא משקיע כסף ללא קבלת תמורה, אז למה שהממשלה תנהג כך? אם הממשלה לא תשקיע בלימודי מדע (בסיסי) ורוח, אז, יכול להווצר מצב שלא ילמדו לימודים כאלה. אבל, הרווח הכלכלי למדינה מלימודים כאלה הוא גדול מאד (בטח יחסית לעורכי הדין), ולכן אין למדינה סיבה לא להשקיע בהם. אולי כלכלה למדת, אבל מה זה דמוקרטיה לא הפנמת, וחבל. רמת ההתערבות של הממשלה בחיי האזרחים היא לא פונקציה של הדמוקרטיזציה של המדינה. מה גם שההצעה שלך מתערבת לא פחות, ואף יותר בחיי האזרחים (יותר מיסים + פחות אזרחים פרודוקטיבים = עוד יותר מיסים = התערבות נוספת בחיי האזרחים, כל כלכלן סוג ... אמור לעשות את החשבון הפשוט הזה). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |