בתשובה לeasy, 12/06/06 13:52
ושוב 390701
אפשר:
- להרחיב את טווח הבטחון במעבר (השטח שבין שני המחסומים).
- לבנות גשרונים (ברוב המעברים מספיקים גשרונים פשוטים מאוד)
- לבנות במסילה וברכבות מנגנוני בלימה אוטומטיים (שאם לא יביאו לעצירה מלאה, לפחות יאטו, יפחיתו את הסיכוי לירידה מהפסים ויתנו למכונית יותר זמן לברוח)
- להגביל את מהירות הרכבת באזורי מעברים
- לשים bumperים על הכביש לפני המעבר כדי לחייב נהגים להאט.
- לשים פגוש זוויתי בקדמת הרכבת שיעלה את הסיכוי להסיט מכשולים הצידה.
ושוב 390724
- כבר היום יש מספיק מקום למכונית שלמה לעמוד בין המחסום למסילה בלי שהיא תיפגע. לדעתי זה מספיק.
- בבנימינה ההפרדה המפלסית מתעכבת כבר יותר מ3 שנים בגלל ועדת התכנון. אתה חושב שגשרון יצליח לעבור את המשוכה הזאת יותר בקלות מאשר גשר? אני בספק. אל תשכח שגשר מעל מסילה צריך לאפשר לרכבת לעבור מתחתיו ולהשאיר מקום לחישמול המסילות שאמור להתבצע בשנים הקרובות. גשרון לא יאפשר זאת. אם אתה רוצה לשנות את גובה המסילה (ע"י חפירה או גשר מעל הכביש) אתה צריך להתחיל את העבודות במרחק של מאות מטרים מהמפגש בגלל מגבלת השיפועים של המסילות (2-3 אחוזי שיפוע בלבד).
-יש כבר היום מנגנוני בלימה אוטומטיים במקרה של חציית רמזור אדום. הבעיה היא כרגיל בזיהוי מצב שדורש בלימת חירום. בתאונה האחרונה הנהג החל לבלום כ-‏300 מטרים מהמפגש. זה לא ממש עזר. גם המערכת המתוחכמת ביותר לא תוכל להתמודד עם נהג שחוצה מפגש 20 שניות לפני שהרכבת מגיעה.
- הגבלת מהירות היא בעייתית. רכבת מאיצה ומאיטה לאט יחסית והפחתת המהירות בכל מפגש תוריד באופן ניכר את המהירות הממוצעת ותאריך את זמני הנסיעה בהתאם. אפשר באותה מידה לוותר על הרכבת כאמצעי תחבורה חלופי לרכב פרטי. אני רוצה לציין שגם במדינות עם רכבות שנוסעות במהירויות של 300 קמ"ש יש מפגשי כביש - מסילה.
- אפשר לשים במפרים בכבישים מסויימים, אבל בכבישים מהירים וראשיים (למשל, כביש 44 ת"א-רמלה) יש לך סיכוי טוב לגרום לנהגים לאבד שליטה ב100 קמ"ש.
- לקטרים אין קדימה ואחורה - הם פועלים בשני הכיוונים וסיבוב שלהם הוא פעולה לא טריוויאלית (כמעט כתבתי טרנספורמציה לא לינארית). הצמדת פגוש לצד אחד שלהם תמנע את חיבור הקטר לרכבת בצד בו מורכב הפגוש ותצריך סיבוב של הקטר - דבר שיכול להעשות כיום במספר מקומות קטן מאוד וכרוך במורכבות לוגיסטית לא קטנה.
ושוב 390738
ממה שהבנתי הרכב שהתנגש ברכבת נדחף למסילה על ידי רכב אחר שהתנגש בו מאחורה, וזה לאחר שהוא עצר כהלכה. אם כן, אולי יש מקום להוסיף עוד מקום בין המחסום למסילה?
ושוב 390752
ממה שאני הבנתי הוא פגע תוך כדי חציה ברכב שבא ממול, הסתחרר ונתקע על המסילה.
נראה לך הגיוני, שרכב עמד ולפתע נפגע מאחרו ע"י רכב אחר בעוצמה כזאת שהוא שבר את המחסום ועף קדימה כ-‏5 מטרים, ולנהג לא קרה כלום?
ושוב 390755
''הסניגור טען כי מרשו ''לא עבר כל עבירה של חציית מסילת ברזל כשאור האדום דולק או כשהמחסום הורד, אלא רכבו הגיע אל פסי הרכבת לאחר שנהדף על-ידי רכב אחר ובעקבות תקלה מכנית בגלגל הוא לא יכול היה להזיז את הרכב''.''
(ווי נט).
ושוב 390758
"מחקירת התאונה עולה כי סמוך לצומת מחסום הרכבת נסעו שתי מכוניות, טנדר איסוזו וטנדר מסוג פולקסוואגן, זה מול זה. המכוניות התנגשו דופן אל דופן, וכתוצאה מכך נזרק רכב האיסוזו והסתובב עד שנעצר על הפסים."
ושוב 390766
נו, איך נצליח להגיע להבנה אם איננו קוראים אפילו את אותו ווי-נט?:)
ושוב 391017
לקפץ או להשעיל, אחת היא על קרקע הנהר
ושוב 390764
מכיוון שלמרבה השמחה טרם השתתפתי באירוע דומה או ראיתי כזה, אין לי מושג.
ושוב 390809
- ככל שמגדילים יותר את המרחק, הסיכוי לתאונה כזו פוחת
- אני לא מדבר על גשר מפואר כנהוג במקומתינו אלא על גשרון קטן (אולי אפילו חד-סטרי) עם שיפוע של 45 מעלות בעליה ובירידה, כפי שנהוג בספרד למשל. מבחינת היקף העבודה זה קצת יותר מגשרון להולכי רגל. אין בכלל דימיון להפרדה מפלסית שזה פרוייקט מורכב יותר בסדרי גודל. ובוודאי שלא אמורים לעשות גשרון בכל מעבר, אלא רק במקומות שזה פשוט מבחינה תכנונית.
- הגבלת מהירות - ברור שזה לא רלבנטי ברוב המעברים. אז מה?
- מנגנוני בלימה אוטו' ובמפרים לא עובדים בכל המקרים - אז מה?
- פגוש יכול להיות ניתן להרכבה ולהסרה.

הפואנטה היא שברור שאין שום פתרון קסם המכסה את כל המקרים (או אפילו את רובם) אבל יש המון מנגנוני בטיחות די פשוטים שניתן לחשוב עליהם, כאשר כל אחד מפחית את הסיכוי לתאונה קטלנית או את הנזק מתאונה כזו.
ושוב 390821
ככל שמגדילים את המרחק, הסיכוי של מכונית להתקע בין המחסומים כאשר הם יורדים גדל, שלא לדבר על מה שיקרה בזמן פקק, מה שקורה בלא מעט מפגשים כבר היום (לדוגמה, צומת עד הלום באשדוד, דרך פנחס רוזן בת"א).
גשר כזה נראה לך בטיחותי למכוניות שעוברות עליו? אחרי התאונה הראשונה ישאלו מי אישר לבנות גשר כזה. אני מתקשה גם להבין איך הרכבות בדו-קומתיות יעברו מתחתיו, שלא לדבר על מקום לחוטי החשמל, במהרה בימינו אמן.
הגבלת מהירות במקומות מסויימים חלה כבר היום, יתכן שצריך להגדיר מחדש רמות סיכון ומהירויות מותרות במקומות מסויימים. בכל מקרה, זה לא פתרון לבעיה.
מערכות בלימה אוטומטיות, כאמור, קיימות כבר היום. לדוגמה, חלק מאמצעי האיתות של הרכבת לא מאשרים מעבר (אור אדום) אם מחסום של מפגש עם כביש שנמצא מאחוריהם לא נסגר. (לדוגמה - בתחנת בני ברק לכיוון ת"א יש סימנור שלא מאפשר מעבר כל עוד לא סגרו את המחסום שבדרך פנחס רוזן) אם רכבת תנסה לעבור את הסימנור כשהוא אדום היא תיבלם אוטומטית. מן הסתם ניתן ליעל את המערכת כדי שתמנע גישה אם יש הפרעה לתנועה במפגש, הבעיה היא מה אם הרכבת כבר עברה את הרמזור (שצריך להיות במרחק בלימה מהמפגש) ואז נכנס רכב.
במפרים בפרוש יהוו אמצעי יעיל במפגשים מסויימים (למשל בית יהושע) ואני בעד להשתמש בהם במקומות כאלו.
אני לא מהנדס ולא יודע מה המשמעות של פגוש שמורכב ומפורק מבחינה בטיחותית והאם היצרן יסכים לביצוע שינוי כזה במבנה הקטר. אם כבר, אולי כדאי להרכיב כרית אוויר מתנפחת בחזית הקטר שתנופח במצבי חירום.
בשורה התחתונה, אני בטוח שניתן לבצע פעולות שיגבירו את הבטיחות. השאלה היא מה העלות ואם לא עדיף להשקיע את הכסף במקומות המסוכנים באמת (מפגשי כביש - כביש).
ושוב 390823
התשובה לשאלתך האחרונה צריכה גם לקחת בחשבון שיקולים כלליים יותר לגבי השקעה בפסי רכבת לעומת השקעה בכבישים, ומה יש לעודד יותר - רכבות או רכבים פרטיים.
ושוב 390828
- אז נניח שנתקע רכב בין המחסומים. זה לא משנה כל עוד הוא לא על המסילה. מה שחשוב זה הגדלת טווח הבטחון.
- הגבלת מהירות זה בוודאי לא "פתרון לבעיה", שום אמצעי הוא לא פתרון כזה.
- צומת בהגדרה זה דבר מאוד לא בטיחותי, ובמקרים רבים מאוד, גשר צר ותלול הוא בטיחותי בהרבה מצומת כביש-רכבת.
- רכבות דו-קומתיות הן בגובה פחות מ-‏5 מטר, זה אומר שהגשר + ספייר לחוטי חשמל יכול להיות 6 מ', שזה בכיף בליגה של גשרונים להולכי רגל. שלא לדבר על זה שלא בכל מסלול עוברות רכבות דו-קומתיות.
- לגבי מה קורה שרכבת עוברת את הסימנור - מבצעים בלימה כדי שההתנגשות תהיה במהירות יותר איטית.

השורה התחתונה שלי, היא שקיימים הרבה אמצעים טכניים פשוטים (ואני לא מהנדס, אני מניח שיש רבים ופשוטים יותר) שניתן להפעיל תוך פרק זמן קצר יחסית, כדי להפחית את הסיכון. שוב, זה לא אומר שיש אמצעי קסם נטול בעיות וסיבוכים משלו שמתאים לכל סיטואציה. זה הרי נכון כמעט לכל אמצעי בטיחות (גדר הפרדה, שוליים, באמפרים, כרית אוויר).
ושוב 390803
ככל שיימצא פתרון טכני מוצלח יותר שיאפשר לרכבת לעצור/להאט ולהימנע מהריגת הנהג, כך זה יעודד יותר את הנהגים העוברים באדום ופורצים מחסומים, מה שכבר עכשיו מסתמן כמכת מדינה. והתוצאה היא שאלפים תמימים (נוסעי הרכבת) יסבלו (עיכובים) בגלל פורעי חוק מעטים.

אם במקרה הזה הנהג היה חף מפשע, זו טרגדיה, ואולי יש עוד אירועים טרגיים כו מכונית שחצתה בזמן טוב ונתקעה על הפסים - אבל האם יש מספיק ארועים כאלו כדי להצדיק השקעה עצומה במניעתם (לעומת, נניח, שיפור תשתיות בכבישים בעייתיים)?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים