בתשובה לערן בילינסקי, 17/10/01 18:36
אולטימטום לערפאת. 39153
כרגיל, אני נוטה להיטפל לשוליים.
יש משהו מנחם באמונה בבלתי נמנע, בזה שדברים גדולים אינם נובעים מאירועים קטנים ומקריים שהם פרי מעשהו של אדם בודד.
מה שנכון הוא שבד''כ לאירועים גדולים (מלחמה, משבר כלכלי, מהפכה וכו') דרוש פוטנציאל גדול וגלוי שנוצר לאיטו. ואולם, לעיתים שוכח הוא לאיטו, מבלי שנמצא הניצוץ.
אולטימטום לערפאת. 39156
אני חושש שלא הובנתי והאשמה היא בי. נדמה לי שהיה זה קלאוזוביץ שאמר ש''המלחמה היא המשך הדיפלומטיה באמצעים אחרים''. אני מסכים שלא בהכרח הייתה נפתחת מלחמה, אך נדמה לי שאיננו יכולים להתכחש לכך שמצב העולם באותה תקופה, בעיקר קריסתה הצפויה של האימפריה העותמנית והשפעותיה על עממי הבלקן, כמו גם תהליכים אחרים, הפכו את מלחמת הירושה לכמעט בלתי נמנעת. וגם אם הייתה נמנעת הרי שהדיפלומטיה הייתה משקפת אותה. שוב, בסיוג ש''ייתכן באמת והיה קורה משהו אחר''. עם זאת, כפי שציינתי בעבר רבות. אני מאמין שלפוליטיקאים יש מטרות ארוכות טווח ומדיניות מתוכננת. אי אפשר להתכחש לכך שהעולם עצמו הוא כאוטי, אך לטעמי בעולם הפוליטי רב יותר הסדר משאנחנו חושבים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים