בתשובה לאפופידס, 16/10/01 23:00
מידה לאמת 39239
דקארט (הילד הרע של הפילוסופיה של השכל, אם כך אפשר לתרגם Mind) מהווה דווקא את קו השבר בין עמעום מושג הוודאות העליונה, בלשונך, ובין תחילת המחקר המודרני של מהות התודעה cogito ומה שקשור אליה - עובדות.

כפי שניסיתי להראות במקום אחר שאבד תחת תילי התגובות, וויטגינשטיין טען שעובדה היא משהו שניתן ליצגו באמצעות משפט. אולם ישנם משפטים שבעליל הם שקריים או לפחות מכילים בתוכם אלמנט שיקרי "אנחנו פותחים את הדלת לאליהו הנביא".

אי לכך צריך לבדוק את משמעות המשפט, והטענה היא שמשמעות זו נקבעת על ידי מצב האמת של המשפט. אבל עדיין, הדוגמא שנתתי היא אמיתית רק בחלקה.

השלב הבא הוא פרוק המשמעות למרכיביה. הראשונה היא משמעות פנימית הנקבעת על ידי המצב המנטלי של הסובייקט, על ידי חושיו - הדלת אכן פתוחה. השניה היא המשמעות החיצונית שתלויה בעולם החיצון - אני שותה מים או מחכה לאליהו (מים, אליהו).

אזי, מה משמעות המים?
נוזל שנמצא במעינות ונחלים ולפעמים בברז או תרכובת כימית המורכבת משני אטומים מימן ואטום חמצן. אם זה נוזל מהברז אזי משמעות המים היא תפיסתית ומתרחשת במוח ותלויה בחושי. אם זה H2O המשמעות היא חיצונית ותלויה בחומר ובדרישה שאני יודע כימיה.

אם אנחנו אוחזים בטענת החיצוניות, הרי שמשמעות איננה במוחי, אבל אם בטענת הפנימיות אז המשמעות היא קונספציה, משמע, המשמעות מקודדת בצבירי ניורונים במוח.

כך חודרים בחזרה לוויטגינשטיין שאמר שלמעשה אין עובדות משום שאנחנו שבויים בבקבוק של אידאות וקונספציות.

זוהי אחת הנקודות החשובות במדע. בנוסף לנסיון לתאר את המציאות כאוסף של עובדות ותהליכים, בדומה למשל לדת, הוא עוצר ומקשה על על עצם ההנחה ושואל - האם זה אמת? שים לב שעצם השאלה הזו מכילה בתוכה את ההנחה שהאמת מנותקת ממני ומהאובייקט. יוצא שהמדע מבקר את עצם ההנחות שמקיימות אותו ולא שולל את אפשרות שלילתם.

החיפוש אחרי משמעות מוביל לשאלה חשובה מאד - מהו הדבר שמשמעות היא התכונה שלו. היינו, אם משמעות היא חיצונית או שאין היא תכונה של דבר אלא קונספציה מוחית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים