אם אין לך חופש 3932
אינך יכול לתתו לאחרים, אומר פתגם ערבי.
לצורך הדיון בוא נניח שיש לנו חופש כזה.
נכון שמדינה חופשית ונאורה אל לה להחזיק בני אדם במעצר מנהלי ממושך כל- כך. גם מעצר מנהלי קצר הוא פגיעה חמורה בכבוד האדם וחירותו. מבחינה זו, טוב עשה בג"ץ שקבע שיש לשחרר את העצירים.
אבל הצדק, כמו הכדור, הוא עגול. דיראני מכר את רון ארד לשוביו שכנראה לא רק התעללו בו (התעללות שספק אם ניתן להשוות לשרפרף של השב"כ), אלא אף רצחו אותו. שים לב, כנגד פגיעה זו בכבוד האדם אינך יוצא. זה בסדר: לחטוף אדם, לשבות אותו, להתעלל בו, להתעלל בבני משפחתו בתמונות, לרצוח אותו. עם זה אין בעיה.
ודוק: כוונתי אינה ששיקול זה צריך להימנות בין שיקולי בהמ"ש - ואין ידיעתי משגת לגבי השאלה אם ניתן להגיש נגד דיראני כתב אישום (מן הסתם לא, ולו בגלל התיישנות העבירות).
מה שחשוב לי זה שתתייחס בכתיבתך *בהגינות* לכבוד האדם והחירות של *כולם*.
אני לא מניחה שדיראני קרוב משפחה שלך יותר מרון ארד- ורון ארד מוחזק בשבי מסיבה לא יותר הומנית- המדים שלבש לגופו הביאו לגורלו הטרגי, לא המעשים שביצע. מקום בו שולט כבוד האדם, לא מענישים בני אדם על לבושם.
אם אין לך חופש 3936
איש אינו טוען שדיראני רצח את רון ארד, או שהתעלל בו. אם הייתה מועלית טענה כזו, היה מקום לשפוט אותו על כך - התעללות ורצח הם פשע. אלא שטענה זו לא הועלתה.

דיראני, על פי טענותיו, לא ''הושב על שרפרף'' אלא נאנס. ומהשתיקה של מערכת הבטחון בנושא, אני מניח שהדבר אכן אירע. זה בלבד צריך היה להביא לשחרורו - ולהעמדה לדין של המתעללים בן.

מדינה דמוקרטית איננה בהכרח יעילה. יעילות אפשר למצוא בדיקטטורות. הדמוקרטיה מוותרת על יעילות השיא של הדיקטטורה תמורת חירויות. אני מאמין שזו עיסקה הוגנת.
מלגו ומלבר 3954
ספציפית באשר לדיראני, אני חושב שגורביץ ענה: או שהוא פושע מלחמה, ואז יש (או היה צריך) לשפוט אותו, או שלא, ואז אסור להחזיק אותו.
אבל הגישה הכללית שלך מציקה לי, והיא מאוד נפוצה בשיח הישראלי: למה אתה (יוסי) כותב על העוול שאנחנו עושים ללבנונים ולא על העוול שהם עשו לרון ארד.
אני חושב שאפילו אם יש סימטריה, זה לא צריך לעניין את יוסי (ואותך, ואותי), או מכל מקום אין שום טעם וסיבה לכתוב על זה באופן סימטרי. היה לזה מקום אם "האייל הקורא" היה מגזין אוסטרלי (נאמר) לקהל אוסטרלי והמאמר היה נכתב ע"י כתב אוסטרלי, שמתאר לקוראיו פיסה מסכסוך עם עוולות מוסריות בין שני גורמים זרים. אז אפשר לדרוש "אובייקטיביות" ותיאור סימטרי.
ההבדל כאן הוא שיש צד שהוא "אנחנו". אפשר לזעוק חמ(א)ס על העוול שעשו החיזבאללה לרון ארד, אבל לא סביר שמישהו מהם קורא את האייל. כאשר גורביץ כתב על העוולות שממשלת ישראל עושה, מדובר בעוולות שנעשות גם בשמו ובשמי ובשמך, וניתן אולי לומר שבמובן מסוים, אנו בעצמנו עושים את העוולות. יש לנו יכולת, ולו קטנה, ולו תאורטית, להשפיע על המדיניות. יש בחירות; יש לנו יכולת להפגין; אם וכאשר יהיו לנו ילדים נוכל לנסות לחנך אותם בדרך כזו ולא אחרת. זהו עיקר הטעם במאמרים מסוג זה, לא רק לציין באופן אקדמי שבמקום מסוים בעולם מישהו ביצע עוול למישהו אחר - זה כאן, וזה אנחנו.
אם אין לך חופש 3968
המדים הללו הן בהחלט סיבה מספקת לעצור בן אדם, על פי כל קנה מידה - חייל הוא חייל, והוא מטרה לגיטימית כל עוד הוא לובש את המדים ועונד את הסמלים. כמובן שאין זה מצדיק התעללות, עינויים וכדומה, אבל רון ארד נלקח בשבי בעודו לובש מדים במהלך פעולה מבצעית, לא פחות. לכן, עם כל הכאב וההשתתפות בצערה של המשפחה, צר לי להגיד שלקיחתו בשבי היא לגיטימית הרבה יותר מאשר מאסרם של אזרחים במטרה להופכם ל''קלף מיקוח''.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים