בתשובה לעדי סתיו, 28/06/06 14:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה שאני מחפש הם מעשה ואמירה: כיבוד ומחוייבות מלאים של הפלשתינים לכל מה שנחתם עד כה עם ישראל והפסקה מלאה של ההרג והכרה במדינת ישראל כמדינת העם היהודי בכלל זאת. איני מבין איך זה קשור למסמך האסירים. אני גם חולק עמך על משמעות הסעיף של 67'. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי למה שאמרת ב"מדינה ברת קיום עם רצף טריטוריאלי בשטחים שנכבשו ב- 67", שאמור להיות טריגר לצ'ופרים מצדך. זה גם מתקשר למסמך האסירים, כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסמך האסירים אינו טוען להסתפקות במדינה בת קימא עם רצף טריטוריאלי בשטחים שנכבשו ב- 67' בלבד. הוא גם קורא להמשך ההרג. בכל מקרה אין הוא מבטא את הפלשתינאים אלא רק שני אגפים בשני אירגונים. אני לא יודע באילו כמויות קונפטי משופע אתה, אך את שלי אני שומר לדבר האמיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. יהיה מעניין לראות מה פלסטינים שונים חושבים שהמסמך אומר בנקודות האלה. למשל, הצצתי באל-ג'זירה ושם כתוב שהוא "מתכוון בפועל" (או משהו כזה, לא זוכר את הניסוח המדויק) למדינה בגבולות 1967. למרות שאל-ג'זירה זה לא דוגמה. מה שרלבנטי לנו הם סעיפים 1 ו3. סעיף 1 מדבר על מטרות המאבק: "העם הפלסטיני במולדת ובגולה חותר להשגת שחרור אדמותיו והשגת זכותו לחירות, לשיבה, לעצמאות ולהגדרה עצמית, כולל הזכות לכונן מדינה עצמאית שירושלים הקדושה היא בירתה, על כל השטחים שנכבשו ב- 1967, להבטיח את זכות השיבה לפליטים ולשחרר את האסירים והעצורים, בהתבסס על זכותו ההיסטורית של עמנו על ארץ אבותינו ואבות אבותינו ועל אמנת האו"ם, המשפט הבינלאומי והחלטות האו"ם." נשמע לי סבבה לגמרי לשיטתך. מה חסר לך? המלה "בלבד" אחרי "1967"? הסעיף הזה נראה לי ברור מאוד. ביחוד אם זוכרים שהוא נועד למטרות פנימיות. לגבי "המשך ההרג", טוב, הם לא הכריזו עדיין על מאבק בסגנון גנדי, ונראה לי שגם אנחנו לא עומדים לעשות דבר כזה. הם כן אומרים "מיקוד בשטחי 1967", שזו התקדמות של ממש. אם אתה מסכים איתי שגנדי זה לא ריאלי, מה כן היית רוצה לראות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, חסר לי 'בלבד', אך הרבה יותר מזה חסרה לי הפסקה מוחלטת של האלימות בפועל, דבר ששום מסמך, יפה ככל שינוסח, לא עושה. לא צריך להיות גנדי כדי להפסיק לרצוח. הסימטריזציה המרומזת שלך ממש לא לעניין ("ונראה לי שגם אנחנו לא עומדים לעשות דבר כזה"): למיטב התבוננותי, מחוץ לשוליים, ישראל אינה מנהלת "מאבק" על שום עיקרון דתי, טריטוריאלי או אחר, מלבד המאבק להשאיר את אוכלוסייתה בחיים. הנה משהו נחמד: http://news.yahoo.com/photo/060630/ids_photos_wl/r19... . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו אינה אנלוגיה, סתם, צילום נחמד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הבחינות נגמרו, סופ"ש הגיע, אני חוזר) אני לא חושב שרוב הישראלים יסכימו איתך לגבי המאבק שלנו, זאת אומרת, אחרי שיעצרו לחשוב רגע. מה, אנחנו לא נלחמים על הזכות לקיים מדינה יהודית? ודמוקרטית? על הכלכלה המשגשגת שלנו? על השליטה בחבלי-ארץ הסטוריים (טוב, זה קצת נחלש לאחרונה, אבל את העיר העתיקה הרי אף-אחד לא יחזיר בקרוב)? על זכותה של אותה אוכלוסיה שאתה אומר שאנחנו רק רוצים להשאיר בחיים להמשיך ולחיות באותו מקום בלי לעבור דירה? מה שאני אומר כאן אולי נשמע קצת טריביאלי ווכחני, אבל "להשאיר את אוכלוסיתה בחיים" לא מתנגש ישירות עם שום אינטרס פלסטיני, בעוד שרוב הדברים שרשמתי (כך!) כאן דווקא כן מתנגשים. לכן הסכסוך מלכתחילה. אין לנו תמימות יתרה על הפלסטינים בעניין הזה. הסימטריה ממש לא מעניינת אותי. אבל אתה גורר סימטריה שאני לא חושב שמחזיקה. צה"ל נמצא _בתוך_ הגדה (ובעזה), ופועל שם צבאית בצורה די נוקשה ודי מתמשכת. במה שונה הדרישה המוקדמת שלך להפסקה חד-צדדית של פעולות צבאיות פלסטיניות _מחוץ_ לתחומי הקו הירוק, כלומר, בזמן שצה"ל ממשיך בפעולות צבאיות באותן אזורים פלסטיניים ממש, לבין דרישה מוקדמת לכניעה ללא-תנאי (או לכל היותר גנדי)? לי זה נראה אותו דבר בדיוק. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |