בתשובה לסמיילי, 29/06/06 9:15
געגועים לקולינה 393421
החיים הם אמנות הפשרות. נראה לי שיותר טוב לכופף את העקרון הזה מאשר לאשר לאיטליה גול מפנדל שארע רק במוחו העייף של שופט שהתרוצץ על המגרש הגדול במשך תשעים ושלוש דקות. המשחק המודרני מהיר הרבה יותר ממה שהיה פעם, והשופט המסכן פשוט לא יכול לעמוד בעומס.
געגועים לקולינה 393425
ומה כל כך גרוע בזה שנתנו לאיטליה פנדל שלא היה? זה חלק מהמשחק, לא?
געגועים לקולינה 393427
זה חלק *מחורבן* מהמשחק. כן.
געגועים לקולינה 393430
אתה מתכון להגיד ש"זה חלק מחורבן כשהפנדל הוא לטובת איטליה", או "זה חלק מחורבן גם כשפנדל לטובת איטליה"? (במילים אחרות, היית חושב ככה אם היה נשרק פנדל כזה לטובת ישראל במשחק מכריע?)
געגועים לקולינה 393432
אני חושב שטעויות שיפוט הן דבר גרוע. גם מחלות הם חלק מהמשחק שנקרא חיים, אבל זה לא אומר שצריך לקבל אותן בהכנעה.
געגועים לקולינה 393434
טוב, אני לא לגמרי מסכים איתך. יש, לדעתי, משהו יפה בטעויות שיפוט בכדורגל (כל עוד שהן במידה, ובעיקר שהן לטובת הקבוצה שאני בעדה, כמובן). זה אחד הגורמים שהופכים את הכדורגל ליותר מסתם תחרות ריצה משוכללת.
געגועים לקולינה 393448
נישאר בחוסר הסכמה. חוש הצדק הטבעי‏1 שלי ממש לא חי עם זה בשלום (גם כשהטעות היא לטובת הקבוצה הנכונה).
_____________
1- אם יותר לי להזכיר שוב את אבי (התרוץ שלי הוא שיום השנה שלו חל בימים אלה ממש), הוא לימד אותי מגיל צעיר ששמחת הנצחון מועבת אם הוא הושג בדרכים לא כשרות. "אתה הרי יודע בליבך שלא *באמת* ניצחת" הוא הסביר לי, וגם חי הלכה למעשה עפ"י התורה הזאת. כשהייתי בן 7 הוא זכה במקום שני באליפות העיירה שלנו בטניס-שולחן - ושאף אחד לא יעיז לקרוא לזה פינג-פונג, כן? - בגלל שהוא תיקן את השופט שפסק לטובתו בטעות.

לא פלא שיצאתי לוזר.
געגועים לקולינה 393459
אם הטעויות של השופט הן אקראיות, ואף אחד לא שילם לא, או לא הטעה אותו בכוונה, מה לא כשר בניצחון? השופט הוא עוד גורם במשחק, וכמו שכל שחקן יכול לטעות, כמו שהדשא יכול להיות קצר או ארוך, כמו שהרוח יכולה להיות בכיוון מסויים גם השופט יכול לטעות.
אין לי שום דבר נגד שש-בש 393464
אפשר לעשות את זה יותר פשוט: מחשב קטן ישרוק באופן אקראי ויפסוק עברה אקראית פעם בשתי דקות. זה לפחות יקטין את הסיכוי להטיה (*מודעת או לא*) של השופט.

אני חושב, למשל, שהשיפוט של ברזיל נגד גאנה היה מוטה, ובהחלט ייתכן שלא במודע. הנצחון ההוא הותיר אצלי טעם רע (גם) מהסיבה הזאת. מה שכן, ההיפופוטם שם גול יפה, ועכשיו נהיה תקועים איתו עד הסוף המר. מרוב עצבים ניתקתי לפריירה את הטלפון בפנים ושמתי אותו על ignore. מה הטעם לדבר איתו כשהוא לא באמת מקשיב?
אין לי שום דבר נגד שש-בש 393467
פעם בשתי דקות זה מוגזם, פעם בשני משחקים זה סביר. לא צריך מחשב קטן שיעשה את זה, יש כבר שופט.

במונדיאל הזה עוד לא יצא לי לראות אף משחק, ככה שאני לא באמת יודע מה קרה במשחק של ברזיל מול גאנה (או בכל משחק אחר).
אין לי שום דבר נגד שש-בש 393473
טפו, כופר. אז מה אני מדבר איתך בכלל?
אין לי שום דבר נגד שש-בש 393474
לא כופר, אנוס.
געגועים לקולינה 393767
וגם למחלות יש , כמובן, את החן שלהן.
געגועים לקולינה 393785
אתה, אולי, כתבת את זה בציניות (לפחות כך הייתי כותבת זאת אני), אבל מאז שמעתי כמה רופאים וחוקרים מתחום הרפואה מדברים על מחלות בהתלהבות יתרה, ואין לי ספק שבעניהם אותן מחלות מוצאות חן עד מאוד...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים