בתשובה לעדי סתיו, 29/06/06 13:56
געגועים לעבר דמיוני? 393493
כן, אני מבינה שמדובר ב"אתוס" שלהם, ולאו דווקא בעובדות כהוויתן. מה שאני לא מבינה זה למה להערכתך "הם מכירים אותנו יותר ממה שאנחנו מכירים אותם", כאשר הם "לא מבינים מה הסנטימנט שלנו להגיע לכאן מאירופה מלכתחילה, או להגיע לשטחי 1967. הפיתוי שלהם.. הוא להניח שכבשנו את כל השטח הזה כי אנחנו תוקפנים שרוצים להתנקם בעולם בגלל השואה".
נראה לי שהם לא מכירים אותנו כ"כ טוב...

לדעתי, אם הם מצפים שנכיר ונכבד את האתוס שלהם למרות שאנחנו חלוקים לגבי העובדות, הם צריכים להכיר את האתוס שלנו- שהיהודים הם העם העתיק של הארץ הזאת, ולא פולשים זרים. ושיכבדו את האתוס הזה בלי קשר למה שלדעתם הן העובדות (דברים כמו- שאנחנו בכלל צאצאי הכוזרים, שמעולם לא חיו כאן. שזו טענה נפוצה אצלם).

בכל אופן, היה מעניין לשמוע את דבריך, ותודה.
געגועים לעבר דמיוני? 393506
חלק יותר גדול מהם מכירים אותנו יותר מהחלק המקביל אצלנו שמכיר אותם באותה מידה, או מה שלא יהיה. הכל יחסי. יש כאן הבדל תרבויות של ממש, ו"הפיתוי" הוא לנסות לפרש את הצד השני לפי ערכים שלנו, וכשנכשלים, להכניס אותם לשבלונה. הפיתוי המקביל שלנו הוא להניח שהם לא מוכנים לפשרה טריטוריאלית כי הם פונדמנטליסטים מוסלמים מטורפים, או סתם רצחניים, או שונאים יהודים, ומבינים רק כוח (אם את ימנית) או להניח שהם בעצם כן מוכנים לפשרה אבל הרגנו להם יותר מדי ילדים השבוע אז הם עושים לנו דווקא (אם את שמאלנית). זה שטחי באותה מידה כמו התפיסה שלהם.

אני אישית מנסה להמנע מ"הם צריכים", לא יוצא מזה כלום. חוץ מזה, מה יצא לנו מזה שהם יכבדו את האתוס שלנו? אנחנו לא צריכים את האישור שלהם, הרי... אבל נו, זו בחירה כבר אישית שלי.

ותודה על המחמאה!

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים