בתשובה לאלמוני מס' 17, 29/06/06 21:24
חייבת להגיד משהו 393593
אתה מתכוון למשהו כמו "אמש אירעה תאונת דרכים קטלנית נוספת, בה נהרג תושב הכפר הבדואי חורה, בן 35." http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3036012,00.h... אני לא יודע איזה כלי תקשורת "נמנעים מלנסח ידיעות בצורה כזאת" אבל כלי התקשורת במדינה שלנו מפרסמים גם מפרסמים. וטוב שכך, שפה מכובסת לא הולכת טוב עם עיתונות חופשית.
חייבת להגיד משהו 393600
"תושב הכפר הבדואי חורה, בן 35" זה בסדר גמור מבחינתי, כמו ש"תושב איתמר" זה בסדר גמור מבחינתי (אני לא יכול לדבר בשם גילית, כמובן).
צריך להתאמץ בשביל לא לראות את ההבדל בין הנוסחים האלה לבין "ערבי" (או "בדווי") ו"מתנחל", בהתאמה.
חייבת להגיד משהו 393617
צריך להתאמץ מאוד כדי למצוא את הדמיון בין ''ערבי'' לבין ''מתנחל''.
חייבת להגיד משהו 393619
המקבילה ל''תושב איתמר'' זה ''תושב חורה'' או ''תושב מצפה הילה''. אבל בקישורים שנתתי, כתוב ''תושב מצפה הילה שבגליל המערבי'' או ''תושב הכפר הערבי חורה'', וזה כבר מקביל ל''תושב ההתנחלות איתמר''. תושב התנחלות הוא מתנחל. אני מתאמץ, ולא רואה כאן שום בעייה מלבד תיאור מדוייק של המציאות. יש אנשים שכשיש להם בעיה עם המציאות מנסים לשנות את המציאות, ויש אנשים שכשיש להם בעיה עם המציאות מנסים לתאר אותה אחרת. אף פעם לא הבנתי את הסוג השני, ואיך זה שהוא כל כך נפוץ.
חייבת להגיד משהו 393626
אני רוצה לחדד עבורך מה מפריע לי:

נער חטוף בן 18 הוא קודם כל נער, לא מתנחל. כיוון שהוא נחטף בירושלים המקום בו הוא נולד הוא לא סממן הזיהוי הראשוני שלו. בסדר, הגיוני שיכתבו שהוא "תושב התנחלות איתמר". אבל בכותרת הראשית? זה הדבר הכי חשוב בידיעה?

בעיני, לקרוא לנער צעיר שנחטף בירושלים (!) בשם "המתנחל החטוף" זה לנסות ליצור מיסוך, דה הומניזציה, להסיט את הדיון. זה להגיד "אל תהיו רגשיים עכשיו, בואו נתמקד, שוב, בסכסוך הערבי-יהודי. אל תשכחו שעוד לא פינינו את כל ההתנחלויות".

ואנשים הגיבו בהתאם. הם שומעים "מתנחל" ופבלובית היד שלהם רצה על המקלדת: "בעיה שלו, שלא יגור שם".

התקשורת יוצרת מציאות, בטח שמעת על זה.
חייבת להגיד משהו 393636
אני רוצה לחדד עבורך מה לא מפריע לי.

נער בן 18 (אגב, בזמן שמתנחל זאת קביעה עובדתית, נער בן 18 זאת הבעת עמדה, אפשר גם לקרוא לו בוגר), הוא לא "קודם כל נער" לא "קודם כל בן 18" לא "קודם כל יהודי" ולא "קודם כל אדם ששמו מתחיל באות א"'. הוא לא קודם כל כלום. הוא הוא. אין לו "סממן זיהוי ראשוני". אין דבר כזה. כתבו את זה בכותרת הראשית בשביל שהקוראים יוכלו להבדיל בין החטוף בן ה-‏18 שהוא מתנחל לבין החטוף בן ה-‏18 שהוא חייל. בגלל זה קוראים לחייל החטוף "החייל החטוף", ואני מבטיח לך שאמא שלו לא חשבה עליו אף פעם בתור "חייל". יש לעורך מספר מילים מוגבל שהוא יכול לשים בכותרת, "הנער החטוף בן ה-‏18, תושב ההתנחלות איתמר" זה ארוך, בעוד ש"המתנחל החטוף" זה קצר. הדבר הכי חשוב בידיעה הוא לא הזיהוי של החטוף, להפך, הדבר הכי חשוב זה מה שקורה עם החטוף, לכן מקצצים את התיאור של החטוף לאיזשהו מינימום שגם יהיה נכון וגם יהיה ברור לכל הקוראים.

בעיני, אם את רואה במילה "מתנחל" דה-הומניזציה וכל שאר האסוציאציות, אז הבעיה היא שלך, ושלך בלבד. לא יודע למה את כל כך שונאת מתנחלים, אבל על תיחסי את השנאה שלך לאחרים.

התקשורת לא יוצרת מציאות. הרבה אנשים אוהבים לחשוב שהתקשורת יוצרת מציאות, אם בגלל שהם עובדים בתקשורת ("הי, אני יוצר מציאות, איזה כיף לי") ואם בגלל שהם לא מצליחים להבין למה אף אחד לא קונה את הנארטיב שלהם ("למה כולם מצביעים לאולמרט? זה בטח לא בגלל שנתניהו לא אטרקטיוי, זה בגלל התקשורת!"). האמת היא שהתקשורת לא יוצרת מציאות, אלא נגררת אחרי המציאות.
חייבת להגיד משהו 393778
כבר כתבתי שלדעתי השימוש במילה "מתנחל" נועד לספק מידע רלוונטי, בוודאי לדעת עורכי "הארץ", אך גם למרבית הקוראים הפוטנציאליים (ובהם גם אלה שאינם רואים במילה מתנחל מילת גנאי). מתנחלים הם אנשים שגרים מעבר לקו הירוק ותו לא. בעברו המזרחי של הקו הירוק הטרור עז ונפוץ יותר מאשר בעברו המערבי. פעולת טרור מעבר לקו הירוק היא ידיעה פחות "מזעזעת", יותר שגרתית, ואין לכך קשר לדעות פוליטיות.

אבל שימי לב לתופעה הרחבה יותר - המשמעויות שאת (כמו רבים אחרים) מייחסת למילה "מתנחל". ברור שהמשמעות של המילה בעברית היא פשוט 'מתיישב' - הפועל "להתנחל" משמעותו בפשטות "לעשות נחלה". נחלה היא מילה בעלת ערך רגשי חיובי ללא ספק שמתארת בעלות על שטח, בוודאי לא גזילתו.

המשמעות הרגשית שהופיעה למילה "התנחלות" ולנגזרותיה היא לכן תוצר של שני גורמים: התנהלות המתנחלים, והדרך בה הם נתפסים בציבור ומוצגים על ידי התקשורת. בוודאי יש קשר חזק בין שני גורמים אלה, אך מן הסתם הם לא זהים.
חייבת להגיד משהו 393782
''... ואין לכך קשר לדעות פוליטיות.''
- חפש בגוגל ''יושר אינטלקטואלי''
חייבת להגיד משהו 393787
תסביר את עצמך, אין לי כוח לחיפושים.
חייבת להגיד משהו 393638
רק אחרי שכתבתי את התגובה הקודמת לחצתי על הקישור שהבאת, וראיתי שזו כתבה שעוסקת בתופעה שבה מעורבים בדווים, והידיעה שציטטת מופיעה שם רק כדוגמה לתופעה - ובהקשר הזה כמובן יש טעם לציין שההרוג הוא בדווי - אחרת הדוגמה לא תהיה מובנת.

אני מתקשה להאמין שאתה באמת לא מבין שאפשר "לתאר במדויק את המציאות" ועדיין לשדר לקורא מסר נוסף, באמצעות בחירת חלק המציאות שאתה מתאר, ובחירת המלים שבאמצעותן אתה מתאר אותה.

"תושב ההתנחלות איתמר" זה בסדר מבחינתי (למרות שלא זה הניסוח שהייתי בוחר בו בעצמי) בידיעה כמו "תושב ההתנחלות איתמר נחטף בעת שהמתין בטרמפיאדה". יש כאן מסירה של אינפורמציה.
לעומת זאת, בכותרת דוגמת "נמשכים החיפושים אחר המתנחל החטוף" כבר אין מסירה של אינפורמציה - המלה "מתנחל" מופיעה כדרך לזהות את הדמות. היה אפשר לבחור דרכים אחרות לזהות אותו, אבל המלה הזאת נבחרה (במודע או שלא במודע) כדי לשדר מסר, שהוא בערך כזה: "זה רק מתנחל, הוא לא משלנו, הוא הביא את זה על עצמו, זה קצת מגיע לו, לא באמת צריך לדאוג לו כל-כך". אתה רשאי להתמם ולטעון שאליך המסר הזה לא עובר - אבל אל רבים אחרים הוא עובר גם עובר.

אני אעשה רק עוד נסיון אחד לדוגמה שבה דרך הצגת העובדות היא בעיתית, למרות שהעובדות עצמן נכונות. תאר לך את הכותרת הבאה בעיתון צרפתי: "הנוכל היהודי נידון ל-‏5 שנות מאסר". שוב - נניח שעובדתית זה נכון לגמרי. אתה באמת לא רואה שיש כאן בעיה כלשהי בתיאור העובדות? אם לא - אני נכנע.
חייבת להגיד משהו 393639
את התגובה למעלה כתבתי בלי שראיתי את שתי התגובות האחרונות (של גילית ושלך), ככה שיצא שדי חזרתי על מה שהיא אמרה (ובמפתיע, גם על קצת ממה שאתה אמרת). מותר(!) לך לא לענות לי, אם אתה מרגיש שאמרת את מה שיש לך לומר בתגובה לגילית.
חייבת להגיד משהו 393640
אני מאמין שאפשר לתאר במדויק את המציאות ועדיין לשדר לקורא מסר נוסף, אני רק לא רואה איך הכותרת "נמשכים החיפושים אחר המתנחל החטוף" משדרת מסר כלשהו. נכון, מלה "מתנחל" מופיעה כדרך לזהות את הדמות, נכון, היה אפשר לבחור דרכים אחרות לזהות אותו, אבל המילה הזאת *לא* נבחרה די לשדר מסר, ובטח לא מסר כזה. המילה הזאת נבחרה והיא המילה המתאימה ביותר, אני ממש לא רואה בעיה עם הבחירה במילה הזאת. אתה מכיר מישהו שהמסר הזה עובר עליו?

שים לב להבדל בין "הנוכל היהודי" (שמכיל בתוכו מילה שלילית, נוכל, שמוצמדת לתיאור) לבין "החטוף היהודי" (שמעיל תיאור ותיאור, בלי הבעת דיעה). אם היה כתוב "הנוכל החטוף" הייתי מסכים איתך, אבל דברים כאלה באמת לא כותבים, ובצדק. אם, לעומת זאת, היה כתוב בעיתון כלשהו "העיתונאי היהודי", "זוכה פרס נובל היהודי", "החטוף היהודי", "הצייר היהודי", "השחקן היהודי", "הכדורגל היהודי", "המדען היהודי", החקלאי היהודי" היית רואה בזה משהו לא בסדר? אתה מסוגל בכלל לראות את ההבדל? אם לא - אני נכנע.
חייבת להגיד משהו 393683
יש מלים שהתחילו כתיאור ניטרלי ובמרוצת הזמן פיתחו קונוטציות שליליות או חיוביות. ''מתנחל'' הפך למלה שלילית אצל חלק מהישראלים. ו''מתנחל חטוף'' מקפל בתוכו משמעות של ''הוא נחטף בדיוק בגלל שהוא מתנחל''. שזה כמעט ''מגיע לו''.
אתה אולי לא חושב ככה, אבל אחרים- כן.
ואגב, ''מתנחל'' במקרה זה הוא לא תיאור מדוייק, ''התנחלות'' היא פעולה שבוצעה ע''י בני הדור המייסד, ולא ע''י אלה שנולדו שם. ''תושב איתמר'' היה יכול להיות הכי מדוייק.
חייבת להגיד משהו 393687
מתנחל הפך למלה שלילית אצל חלק מהישראלים, ולמילה חיובית אצל אחרים. אבל זה לא בגלל המילה, אלא בגלל מה שעומד מאחוריה. "מתנחל חטוף" מקפל בתוכו "מתנחל" שהוא "חטוף", שזה בכלל לא קרוב ל"מגיע לו". אם אני לא חושב ככה, ואת לא חושבת ככה, ואף אחד לא חושב ככה, אז למה בשם ה"אחרים" שכנראה לא קיימים אנחנו צריכים שלא לאמר את האמת? ואם יש מי שחושב ש"חייל" זה מילה שלילית, אז צריך להפסיק לקרוא לחייל החטוף "החייל החטוף"? ואם יש מי שחושב שיהודי זה מילה שלילית, אז צריך להפסיק לקרוא לנו יהודים? אין מאחורי מכבסת המילים הזאת שום הגיון.

ואגב, מתנחל הוא תיאור מדוייק: "השימוש במושגים "מתנחלים" ו"התנחלויות", לתיאור היישובים והמתיישבים היהודים ביש"ע בלבד (להוציא מזרח ירושלים, בדרך כלל), התקבל על מרבית דוברי העברית, ומשמש הן את מתנגדי ההתנחלויות, הן את הנייטרלים ביחס אליהם ולעיתים אף את תומכיהן המובהקים" http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9... המילה מתנחל כבר לא מתארת את מי שמבצע את הפעולת ההתנחלות, אלא את מי שגר בישוב שהוא התנחלות.
חייבת להגיד משהו 393684
אני לא בטוח אם התכוונת לכתוב "עובר אליו" או "עובד עליו". במקרה הראשון - כן: אני בעצמי קלטתי את המסר הזה, וגם גילית. אם אתה שואל אם אני מכיר מישהו שהמסר הזה ממש משפיע על התייחסותו לעניין, קשה לי לענות. אני חושב שיש הרבה אנשים כאלה, כולל כמה ממכריי - אבל זה משהו שקשה להוכיח. אם אני אשאל את האנשים שאני מכיר, סביר שהם יכחישו באופן אינסטנקטיבי. לעומת זאת, כפי שגילית ציינה, קריאת הטוקבקים בידיעות הרלוונטיות מוכיחה שיש אנשים שהמסר הזה מתקבל אצלם היטב, והם אינם מתביישים בזה.

מה לעשות שקשה לייצר אנלוגיות מושלמות, וזו גם לא היתה כוונתי בדוגמה האחרונה. כל מה שניסיתי להדגים הוא מקרה שבו נמסרות עובדות נכונות, ומסר בעייתי. להבנתי אותך אז, בכלל לא הכרת בכך שהאפשרות הזאת קיימת: אתה הגנת על הניסוח בטענה שהוא נכון (ואפילו מדויק) עובדתית.
חייבת להגיד משהו 393689
אתה קלטת את המסר? ז"א, אתה באמת חושב ש"מגיע לו"? וכל זה בגלל שקראת כותרת שלא אמרה דבר כזה אפילו ברמז? אני מפחד לחשוב מה קורה לך שאתה קורה כותרת בעמודי הספורט.

קריאת הטוקבקים מלמדת שיש אנשים שחושבים ככה, היא לא מלמדת שיש אנשים שחושבים ככה בגלל כותרת, יש כאן זלזול גדול מאד באינטליגנציה של האנשים, אנשים לא משנים את דעתם בעקבות כותרת, ובטח לא בעקבות כותרת נייטרלית עד אוהדת. מי ששירת בצבא ובמילואים, הכיר מתנחלים, שמר על ההתנחלויות, והגיע לדעה שהמתנחלים הם סבאבא, שום כותרת כמו "המתנחל החטוף" לא תשנה את דעתו. העובדה שיש אנשים שלא חושבים שהמתנחלים הם סבאבא, מלמדת שיש למתנחלים בעיה עם אותם אנשים (או לאותם אנשים בעיה עם המתנחלים, לעניינינו, זה אותו הדבר). ונסיון למחוק את אותה בעיה בעזרת שינוי השם של המתנחלים למשהו אחר, הוא מגוחך, ומזלזל באינטליגנציה של האנשים בצורה לא סבירה. כבר כתבתי קודם, ואחזור על זה שוב: " יש אנשים שכשיש להם בעיה עם המציאות מנסים לשנות את המציאות, ויש אנשים שכשיש להם בעיה עם המציאות מנסים לתאר אותה אחרת" יש לך בעיה עם המציאות, אנשים לא אוהבים את המתנחלים, אתה יכול לנסות ולהבין למה הם לא אוהבים את המתנחלים, או שאתה יכול לנסות ולהחליף את השם "מתנחלים" ב"דובונים" (כולם אוהבים דובונים, לא?). אתה באמת חושב שאנשים כל כך מטומטמים שזה יעבוד עליהם?

לא קשה ליצור אנלוגיה מושלמת (למשל, כותרת בעיתון צרפתי שמתיחסת לאילן חלימי ז"ל בתור "היהודי החטוף", או כותרת שמתיחסת לעזאם עזאם בתור "הדרוזי השבוי"), הבעיה שלך היא שאתה מנסה ליצור אנלוגיה שגם תהיה מושלמת, וגם תהיה בעייתית, וזה כבר בלתי אפשרי, פשוט משום שהכותרת היא לא בעייתית, והבעיה האמיתית שלך היא עם מה שעומד מאחורי הכותרת, המציאות, ואת זה אי אפשר לשנות בעזרת טיפקס.
חייבת להגיד משהו 393698
אפשר לקלוט מסרים בלי להסכים להם.

אני לא חושב שאנשים משנים את דעתם בעקבות כותרת בודדת (בכלל, הטענה שלי נגד הכותרת הזאת היא לא ההשפעה שלה על הדעה של אנשים, אלא בעיקר על ההתייחסות הרגשית שלהם לפרשה). אני חושב שהחד-צדדיות של חלק ניכר מאמצעי התקשורת אחראית, במידה רבה, לכך ש"לאנשים יש בעיה עם המתנחלים". בניגוד למה שאתה כותב, נדמה לי שרוב האנשים לא מכירים מתנחלים באופן אישי, ולא פוגשים אותם על בסיס יום-יומי, ולכן לתקשורת יש חלק נכבד בעיצוב התודעה שלהם כלפי "המתנחלים".

אני לא מציע להחליף את הכינוי "מתנחלים" במשהו אחר (כתבתי למעלה שעצם השימוש במלה "מתנחל", בניסוח אחר, לא היה מפריע לי). אני טוען שבסיטואציה הספציפית הזאת, ההחלטה לאפיין את החטוף דווקא כ"מתנחל" איננה תמימה, אלא נועדה להעביר מסר.

לא זכור לי שראיתי אי פעם כותרת שמתייחסת לעזאם עזאם בתור "הדרוזי השבוי" (ככל שזכור לי, הנוסח המקובל היה "הישראלי הכלוא במצרים"‏1). אם הייתי רואה כותרת כזו, אין ספק שהייתי מרים גבה, וסביר להניח שגם הייתי זוכר את זה. אני גם בספק רב אם כותרות בצרפת (להבדיל מבישראל) התייחסו לחלימי כאל "היהודי החטוף". נראה לי, שלו הייתי יהודי צרפתי, התייחסות כזאת היתה מפריעה לי.

1 השווה http://www.google.co.il/search?hl=iw&q=%22%D7%94... ל- http://www.google.co.il/search?hl=iw&q=%22%D7%94...
חייבת להגיד משהו 393700
במילים אחרות, אתה טוען שאתה מספיק מתוחכם לקלוט את המסר, להבין אותו ולדחות אותו, אבל שאר הקוראים לא? אתה רציני?

התיחסות רגשית? תפרט. בדיון הזה שמעתי תלונות על הכותרת, ולזה התיחסתי. אם כבר, אז להפך, ההתיחסות היתה אוהדת מאד, וויתרה על השאלות הקשות (כמו איך הוא נוסע בטרמפים בשטחים שבוע אחרי נסיון חטיפה, איך זה שאין לו אמצעי תקשורת זמין, איך זה שאף אחד לא יודע איפהוא במשך יותר מיום וכו'), שאלות שכן נשאלו בקשר לחייל החטוף.

אז אתה חושב שהתקשורת "מעצבת את התודעה של האנשים"? יש עם זה כל כך הרבה בעיות, שזה פשוט לא סביר:
א. למה התודעה שלך לא מעוצבת על ידי התקשורת?
ב. מי שכותב בתקשורת בהוא, בסופו של דבר, בן אדם. מי עיצב את התודעה שלו? למה?
ג. המוציאים לאור בתקשורת הם, בסופו של דבר, בעלי עסקים. מה האינטרס שלהם "לעצב את התודעה שלך" בקשר למתנחלים. אם אני הייתי שוקן, והייתי יכול לעצב את התודעה שלך, הייתי מעצב אותה שתקנה את הספרים שאני מוציא לאור... ואם הייתי מוזס, הייתי מעצב את התודעה שלך שתצביע בעד סילבן שלום...
ד. חלק גדול מהתקשורת הישראלית מולאם, וחלק אחר תחת ביקורת שוטפת. השלטון בישראל בעשרים השנה האחרונות היה שלטון ימני. איך זה שלמרות כל נסיונות הכשל "לעצב את התודעה" על ידי כל מיני קומיסרים מטעם שלטון הימין, הסימפטיה למתנחלים רק ירדה?
ה. למה בשבע או מקור ראשון או הצופה לא מצליחים כלכלית ו/או "עיצובית", ודווקא הארץ וידיעות מצליחים כלכלית ו"עיצובית"?
בקיצור, זה פשוט לא סביר. לאנשים יש דעות משלהם, הם לא פוגשים את המתנחלים "על בסיס יום-יומי", אבל זה לא מונע מהם לחשוב באופן עצמאי. לא צריך להכיר אדם על בסיס יום יומי בשביל לגבש דעה פוליטית, מספיק להכיר את העובדות, ואנשים כן מכירים את העובדות.

אתה מרים גבות מהר מידי.
חייבת להגיד משהו 393710
אני מסוגל להבין ולדחות את המסר לא בגלל שאני מספיק מתוחכם, אלא משום שמלכתחילה הוא לא נועד לי, אלא לאנשים שההתיחסות שלהם ל"מתנחלים" שונה משלי. תאר לך שבמצב מלחמה שירות המודיעין שלך מצליח ליירט מסר ממפקד אחד של האויב למשנהו. אתה יכול להבין את המסר, אבל אתה כמובן תתייחס אליו אחרת לגמרי מכפי שמתייחס אליו הנמען המקורי. (אל תטרח בבקשה להצביע בפניי על ההבדלים הרבים בין המשל לנמשל כאן. אני מודע להם. ואם צריך בכל זאת הבהרה - אני לא רואה בתקשורת "אויב").

אין לי כרגע זמן, לצערי, להתייחס לחלק המרכזי של התגובה שלך (זו במידה רבה גם סטייה מהנושא המקורי, למרות שאתה יכול לטעון שאני התחלתי). אני אשתדל להגיב מתישהו מחר.

אני לא חושב שאני מרים גבות מהר מדי. אני מציב לך כאתגר לחפור בארכיונים ולנסות ולמצוא התייחסות של כלי תקשורת ישראלי מרכזי לעזאם עזאם כאל "הדרוזי הכלוא" (שלא בהקשר ספציפי שבו העובדה הזו חשובה). אם לא תמצא, אני מציע לך לחשוב היטב מדוע לא מצאת, למרות שאתה לא רואה שום בעיה בניסוח הזה. אולי סף הרגישות שלך גבוה מדי?
חייבת להגיד משהו 394125
יפה, וזאת נקודה מאד חשובה. ה''אנשים שההתיחסות שלהם ל''מתנחלים'' שונה משלך'' הם פשוט אנשים בעלי תפיסת עולם שונה משלך. ובגלל שיש להם (בדיוק כמוך) כבר תפיסת עולם פוליטית מגובשת, לא סביר שמסר שמנוסח בצורת כותרת ישנה את דעתם, ולכן לא סביר שה''מסר'' שינה את דעתם, ולכן אין מאחרוי ה''מסר'' הזה שום מסר אמיתי. בקיצור, ברגע שאנחנו מדברים על מסר שעובר רק לאנשים בעלי דעה מוקדמת, אין לטענות שלכם שום הצדקה רציונלית. סתם בכיינות מיותרת, ועוד נסיון לצבוע את המציאות מחדש.

הראו פה מספיק קישורים שמתיחסים לערבים כערבים (או בני מיעוטים או בדווים, או כל הגדרה אחרת). פעמים רבות בהקשר שלילי (וזה חשוב, כי להגיד ''המרגל הבדווי'' זה כמו להגיד ''הנוכל היהודי'' וההפך מלהגיד ''המתנחל החטוף'' שזה הקשר חיובי). עכשיו, תורך לחשוב היטב למה כל כך מפריע לך ''המתנחל החטוף'' ואף אחד מהקישורים שהובאו כאן לא הפריע לך. אולי סף הרגישות שלך הוא הבעייתי, אולי בכלל צריך להיות קצת פחות רגישים לניסוחים, וקצת יותר לתוכן.
חייבת להגיד משהו 394223
כבר הבהרתי שאני לא חושב שהכותרת הזאת משנה את דעתם של אנשים (אם ב"דעה" אתה מתכוון ליחס שלהם כלפי "מתנחלים" כקולקטיב, או מפעל ההתנחלות בכללותו, או העתיד הרצוי שלו). אני חושב שכותרת כזו יוצרת, אצל אנשים שדעתם כבר מגובשת (פחות או יותר) סוג של התייחסות רגשית לאירוע הספציפי הזה, ולאדם שמעורב בו (כלומר: שוויון-נפש במקרה הטוב, ושמחה לאיד במקרה הרע). אפשר להתנגד לאידאולוגיה שעומדת מאחורי מפעל ההתנחלות ועדיין להתייחס לאליהו אשרי כאל חלק מהחברה הישראלית, ולדאוג לשלומו, כאדם וכישראלי, למרות שהיה גם "מתנחל". הכותרת הזאת מעודדת התייחסות אחרת.

קשה להצדיק רציונלית טענה שמלכתחילה עוסקת במניפולציה רגשית, והפסקה שלמעלה היא כנראה הטובה ביותר שאני יכול להפיק. אני לא "מתבכיין", אלא רק מצביע על התנהגות עיתונאית שבעיניי היא נבזית ודוחה.

הכותרת היחידה שהובאה כאן שעומדת, לכאורה, באתגר שהצבתי לך הוא הקישור הראשון בתגובה 393829. שים לב שהניסוח "מתוקן" אח"כ, בפסקה הראשונה של הידיעה עצמה. שים לב גם שזוהי התוצאה הבודדת שמקבלים כשמחפשים "הדרוזי הכלוא" בארכיון nrg, לעומת תשע תוצאות ל "הישראלי הכלוא" (שכוללות את המלה "עזאם"). בקיצור - נראה שהיתה כאן מעידה חד-פעמית של עורך. לעומת זאת, ב"הארץ", לא נראה לי שזו מעידה, אלא מדיניות.

הדיון הזה עסק, מתחילתו, בניסוחים ולא בתוכן - ואם בענייך רגישות לניסוחים איננה חשובה, אולי היה מוטב שהיית נמנע מלהשתתף בו מלכתחילה. דיונים שעוסקים בתוכן לא חסרים, גם כאן באייל. אין לי כרגע זמן להכנס לדיון כזה, ואני גם לא בטוח שיש לי הרבה מה להוסיף על הדברים שקראתי כאן מפי טובים וחכמים ממני.
חייבת להגיד משהו 394250
ואתה חושב שאם היו מחליפים בכותרת את "המתנחל החטוף" ב"חטוף מאיתמר" או אפילו ב"אליהו אשרי", הכותרת לא היתה יוצרת את אותו סוג של התייחסות? אם כן (אני מנסה לחסוך קצת דיאלוגים), אתה מניח שהם טפשים שלא יודעים איפה זה איתמר או מי זה אשרי, אם לא אז כל הדיון הזה מיותר מלכתחילה, הבעיה שלך היא עם המציאות, ולא עם מי שמתאר אותה.

נבזית ודוחה? זאת התבכינות. אין כאן "במניפולציה רגשית", והטענה שלך בלתי ניתנת להצדקה רציונלית, משום שהיא בלתי רציונלית. כואב לכם שלא כולם מזדהים עם אליהו אשרי, אתם לא יכולים לבוא בטענות לכולם, אז אתם באים בטענות למי שכותב על אליהו אשרי.

מאחורי ה"אתגר" שהצבתי לי היה, לכאורה, עקרון. ראינו שהעיתונות העברית לא עומדת בעיקרון הזה, ומכאן ראינו שהדרישות שלכם מהארץ הן דרישות שאתם לא דורשים משאר כלי התקשורת במה שנוגע, למשל, ליחסי יהודים ערבים. בדיקה קצרה של הכותרות בהארץ‏1 מראה שהרושם שלך יותר ממוטעה. הארץ כותבים על "החטוף מאיתמר" או על "אליהו אשרי" בכותרות הרבה יותר מאשר על "המתנחל החטוף", לא מדיונות ולא בטיח.

תן לי להבין, אתה אומר שאם מישהו מביע עמדה מסויימת בדיון מסויים, מוטב שמי שחושב שהעמדה הזאת מוטעית לא יצטרף לדיון? ברצינות? זה יהיה די משעמם, לא?
חייבת להגיד משהו 394251
והקישור http://www.google.com/search?hl=en&lr=&rls=G...
חייבת להגיד משהו 394267
כן, אני חושב שאם היו מחליפים בכותרת את 'המתנחל החטוף" ב"חטוף מאיתמר" או אפילו ב"אליהו אשרי", הכותרת לא היתה יוצרת את אותו סוג של התייחסות; ולא, אני לא מניח שאנשים הם טפשים, או לא יודעים איפה איתמר, או מי זה אליהו אשרי.

נראה לי שאתה מחזיק בהשקפה שכל האנשים קובעים לא רק את עמדותיהם, אלא אפילו את רגשותיהם, בכל העניינים, רק על סמך צירוף של עובדות ושיקולים לוגיים טהורים, ולכן ניסוח שונה של עובדות, או הדגשה של עובדות מסוימות, לא יכולים להשפיע עליהם. ייתכן שזהו מצב רצוי (אני לא בטוח בזה), אבל אני יודע שזה לא המצב בפועל.

טבעם של בני אדם שיש להם רגשות, שאפשר לפגוע ברגשותיהם, ושאפשר, במידה כזו או אחרת, להשפיע על רגשותיהם באמצעים שונים, שכוללים בחירה של מלים ודקויות ניסוח. לעיתון, בשל תפוצתו הרחבה, יש יכולת להשפיע על אנשים רבים, ולדעתי, מוטלת עליו אחריות להשתמש בכח הזה בזהירות.

יכול להיות שטעיתי, וזו לא היתה מדיניות של "הארץ", אלא מעידה. אם כך, זו עדיין, לדעתי, מעידה מצערת, שעדיף היה שלא תקרה.

אני לא יודע איך הבנת מדבריי את הפסקה האחרונה שלך. מה שניסיתי להגיד, אם כבר, הוא שאם נפתח דיון בנושא שלדעתך אינו חשוב, או סתם לא מעניין אותך (כמו הדרך שבה בוחר "הארץ" לנסח את הכותרות שלו), אתה לא חייב להשתתף בו.

אני מרגיש שהדיון בינינו הולך ונקלע למבוי סתום, ושאני מתחיל לחזור על עצמי ולהשתעמם. אתה רשאי כמובן להגיב לתגובה הזאת שלי, אבל אני חושב שאלא אם כן בתגובתך תהיה נקודה חדשה שיהיה לי חשוב להתייחס אליה, זאת תהיה התגובה האחרונה שלי בדיון הנוכחי. היה נעים.
חייבת להגיד משהו 394274
ברור שבני אדם הם יצורים בעלי רגשות, רק שאני לא חושב שניתן לעשות לרגשות שלהם מניפולציות בדרך שהיא מצד אחד כל כך פשטנית (כותרת בעיתון) ומצד שני כל כך לא חד משמעית (כותרת ניטרלית בעיתון). ז''א, על מנת לעשות מניפולציות על הרגשות של האנשים צריך או ללכת בדרך הפשטנית ( כותרת ''המתנחל שדאג להחטף בחוסר אחריותו'') או בדרך החד משמעית (עשרות מאמרים של אלפי מילים שמסבירים למה הוא מתנחל ארור). דרך האמצע פשוט לא תעבוד על בני אדם סבירים. היא לא תעבוד על מי שמחזיק בדעה הפוכה, ולא על מי שכבר מחזיק בדעה ממקודם.

לדעתי, מעבר לסודות מדינה, להוצאת דיבה וסתם גסות מיותרת, עיתון בבעלות פרטית צריך להזהר בעיקר מצנזורה עצמית ומזהירות יתר. מי שלא רוצה, תמיד יוכל לקרוא עיתון אחר.

מה שניסיתי להגיד שזה מאד מעניין אותי. כנראה שהנטיה האנושית להתווכח עם הראי תמיד תעניין אותי.
חייבת להגיד משהו 393824
עמוס שוקן התבטא בענין לא פעם אחת, והודה שהוא משתמש בעיתונו כדי להעביר מסר כנגד מגורי יהודים במולדתם ההיסטורית.
או כלשונו, "העיתון מתנגד למפעל ההתנחלות בשטחים הכבושים משום שזה עלול להוות מכשול לשלום" (שים לב: ,העיתון" לא "העורך"!) http://www.nfc.co.il/showArticles.asp?subjectId=3&am...
חייבת להגיד משהו 394126
כל קשר בין "A מתנגד ל-B משום ש-C" לבין "D משתמש ב-A כדי להעביר מסר כנגד B" הוא פרי דמיונך הקודח.
חייבת להגיד משהו 394164
הקשר הוא שA (שוקן) הוא הבעלים של D (הארץ).
חייבת להגיד משהו 394167
כן, אבל מאיפה הבאת את "משתמש ב-A כדי להעביר מסר"?
חייבת להגיד משהו 394187
שוקן משתמש ב''הארץ'' כדי להעביר מסר.
זו זכותו המלאה כבעלים כמובן, אבל מי שקורא את ''הארץ'' צריך להיות מודע לכך.
חייבת להגיד משהו 394204
תראה, אני לא רוצה להתחיל את הדיון על מה שוקן עושה. אני מעוניין להתחיל בדיון על מה שוקן אמר שהוא עושה. בתגובה 393824 אמרת שהוא "הודה שהוא משתמש בעיתונו כדי להעביר מסר ..." וכ"הוכחה" הבאת ציטוט בו הוא אומר ש"עיתון מתנגד ל...". במילים אחרות, ההוכחה שבה השתמשת לא מוכיחה שום דבר קרוב למה שאמרת שהיא מוכיחה (אלא אם כן אתה משתמש בלוגיקת idan-קהלת).

תבין אם תמשיך לעמוד מאחורי תגובה 393824 אין לנו הרבה מה להמשיך בדיון. אם אתה לוקח אמירה פשוטה של אדם, ומחליט שהיא אומרת משהו אחר לגמרי, מה הטעם שיש לי לכתוב לך משוה?
חייבת להגיד משהו 394214
תגיד, אתה עושה את עצמך בסגנון עדות איציק ש. וסמיילי, או שאתה באמת לא מבין שההכרזה הזו של שוקן, גם אם זה לא היה ברור עד אז (וזה היה ברור להפליא), הבהירה לעובדים שעליהם להתיישר לפי דעותיו?
חייבת להגיד משהו 394231
תגיד, אתה עושה את עצמך, או שאתה לא מבין שההכרזה הזאת לא מדברת על שום "שימוש בעיתון" ושום "העברת מסר"? וודאי שאין בה שום דבר שקשור באיזשהי צורה ל*הבהרה* לעובדים שעליהם להתישר לפי דעותיו!
חייבת להגיד משהו 394237
האם לשיטתך, העובדה ש"הארץ" הוא נגד התנחלויות אינה קשורה כלל לעובדה שבעליו הוא נגד ההתנחלויות?
חייבת להגיד משהו 394253
לדעתי, זה חסר משמעות לדיון הזה. מה שאתה צריך להסביר זה מה הקשר בין "A מתנגד ל-B משום ש-C" לבין "D משתמש ב-A כדי להעביר מסר כנגד B". שים לב למילים "כדי להעביר מסר" ולמילים "משום ש-C".
חייבת להגיד משהו 394260
שמע, מבחינה פוליטית דעתי כדעתך, אבל אין צורך להיתמם ברמה הזאת. ברור ששוקן קובע את רוח העיתון שבבעלותו.
חייבת להגיד משהו 394262
אולי, אבל מה הקשר בין זה לדיון?
חייבת להגיד משהו 394264
חשבתי שעל זה הדיון. האם טעיתי?
חייבת להגיד משהו 394266
כן.
חייבת להגיד משהו 394244
זה אמנם רחוק מאוד מהוכחה, אבל כשבעלים של עיתון אומר שדעתו של העיתון היא X, מה אמורים לחוש עובדיו שחושבים Y ורצו לכתוב כתבות בזכות דעתם ? הלכה למעשה הוא קובע שדעת העיתון כדעתו ושולח רמז ברור שכך גם צריך לבוא לידי ביטוי בפועל בכתבות המתפרסמות בו.
אמנם אין ציון מפורש של שימוש בעיתון, אבל עיתון מטרתו היא הפצת מידע, כאשר נקבע א-פריורי שהוא מחזיק בדעה, סביר להניח שהוא יטרח להפיץ דווקא אותה, כמו גם ימנע מלתת במה לדעות הנוגדות את השקפת עולמו (של העיתון, שבמקרה מחזיק בדעת הבעלים).
חייבת להגיד משהו 394261
כן, קשה לי להגיד שזה מפתיע שגם אתה (ואני יכול לנחש מי האלמוני) השתכנעת?

א. קריאה קצרה בעיתון הארץ תראה לך הרבה *מאמרים* (להבדיל מ*כתבות*, או שההבדל לא ברור) של עובדים שחושבים בניגוד לדעתו של מר שוקן.
ב. עובד של עיתון שרוצה לכתוב *כתבה" בזכות דעתו, בלי קשר לדעה, צריך למצוא עבודה בתחום אחר.
ג. עובד של הארץ שרוצה לכתוב מאמר בזכות דעתו, ושדעתו שונה מזו של מר שוקן, יכול לכתוב אותה בהארץ, או להתפטר ולכתוב אותה בכל עיתון אחר שיסכים לפרסם את דעתו.
ד. אם עיתון הארץ לא היה מפרסם *כתבות* בגלל שהמידע שיש בהן נוגד את דעתו, אף אחד לא היה קונה את עיתון הארץ. ע"ע פשיטת הרגל של כל העיתונים מטעם מדבר ועל המשמר ועד בשבע והצופה.
ה. מטרתו של עיתון היא להמכר, לא להפיץ מידע.
ו. הפצת מידע והעברת מסר אינם אותו הדבר!
חייבת להגיד משהו 394277
לא השתכנעתי, מזמן נראה לי שהארץ מוטה שמאלה והנחתי שהבעלים עומד מאחורי זה, האמור אינו הוכחה, אבל כן מהווה חיזוק.

א. השיעור שלהם מכלל המאמרים הפוליטיים קטן מאוד.
ב. הבחנה יפה, הלוואי ועיתונאים היו עושים אותה לעיתים קרובות.
ג. אני לא חולק על זכותו של מר שוקן לקיים עיתון שמאלני בארץ ישראל.
ד. מישהו קונה את עיתון הארץ ? (זהירות, הומור).
ה + ו לאנשים בעמדה כזו יש נטיה להכניס מסר למידע (אין כאן שיפוט ערכי).
חייבת להגיד משהו 394278
על זה אין ספק.

א. ולכן...
ה. + ו. ובדיוק כאן נופל עליך (ועל חברך האלמוני) נפל ההוכחה...
חייבת להגיד משהו 394287
א מהווה חיזוק לטענה ה+ו. לא נראה לי שאני מסוגל להוכיח את הטענה ובכל מקרה אין לי יומרה שכזו (אולי האלמוני יתנדב).

(א. ולכן נראה שהבעלים מטה את העיתון שמאלה).
חייבת להגיד משהו 394293
איך א. מהווה חיזוק לטענה בה. וו.?
חייבת להגיד משהו 394296
אם שיעור המאמרים הימניים בעיתון קטן מהחלק הצפוי לו, אפשר להניח (כאמור חיזוק, לא הוכחה) שזה נובע מגורם במערכת העיתון (בשלב הזה אין אפשרות להפנות חץ לכיוון הבעלים דווקא) שמטה את הכתבות לכיוון מסויים, תוך הכנסת מסר. הדבר נכון במיוחד היות והעיתון לא מגדיר את עצמו לציבור מסויים (להבדיל מיתד נאמן לדוגמא) מבחינת הנטיה הפוליטית.

(מקרה פרטי מהווה חיזוק לטענה כללית במרחב סופי).
חייבת להגיד משהו 394300
זה לא מדויק. מה החלק "הצפוי" למאמרים ימניים בעיתון ישראלי שרוצה לשמור על רמה טובה? הרי אין מה לעשות, יש יותר כותבים מוצלחים בשמאל מאשר בימין.
חייבת להגיד משהו 394332
פרט אילו כותבים מוצלחים, מלבד מאיר שלו, יש בשמאל? רובם הגדול משעמם עד פתטי.
חייבת להגיד משהו 394334
לא ראוי להגיב על תגובות כאלו, זה מדרדר את האייל.
חייבת להגיד משהו 394335
דבריך אינם מעידים על הסופרים אלא עליך.
חייבת להגיד משהו 394396
א. מהו הגדול ה"צפוי" לשיעור המאמרים בעיתון?

ב. לפי איזה פרמטרים אתה מודד (או מעריך) את א?

ג. אתה עדיין לא מבדיל בין מאמרים לכתבות?

ד. יצא לך לעקוב אחרי סאגת ההתפטרות של מרמרי והמינוי של לנדאו? שמת לב שגם מרמרי, שהתפטר למרות דעתו של שוקן, בגלל סיבות אירגוניות (הכנסת the marker במקום המוסף הכלכלי, למרות שכותביו לא יושבים במערכת העיתון) וגם לנדאו (שמונה במקומו) לא נמצאים באותו מחנה פוליטי של שוקן. (הרבה ההערכות דיברו על זה שאורית שוחט תמונה, בגלל שהיא שייכת למחנה של שוקן). בקיצור, הקו המערכתי של הארץ נמצא ימינה בהרבה מדעותיו של שוקן.

ה. יצא לך לשמוע פעם על עיתון בשם חדשות?

ו. במילים אחרות, חשבת פעם שהסיבה שלהארץ יש קו מערכתי מסויים נובעת משיקולים כלכליים?

ז. האם אתה חושב שיחס הבשר והחסה בקציצות של מקדונלד קשור לדעותיו הפוליטיות (הידועות) של עמרי פדן? האם אתה סבור שהוא "מעביר מסרים" בעזרת הקטשופ שלו?

ח. כדאי גם לזכור שבמאמרים (ובהחלטות עריכה לגבי כתבות) מעבירים דעות גלויות, לא מסרים, וודאי שלא חבויים.

ט. בקיצור, בשביל להוכיח (או אפילו "לחזק את הטענה") שהעיתון "מעביר מסרים" אתה צריך הרבה הרבה יותר מזה.

י. וכמובן שאחרי שתכשל בזה, אתה צריך להמשיך ולנסות להוכיח את החלק השני בטענתו של האלמוני (או, וזאת האפשרות הקלה יותר, אתה יכול להסכים שהאלמוני אמר שטויות).
חייבת להגיד משהו 394398
למה אתה כל כך מתאמץ להפריך את מה שאף אחד לא מכחיש? אין שום צורך לחפור הוכחות, פשוט תרים טלפון לנמרודי, למשל, ותשאל אותו אם יש לו קו פוליטי שהוא מנסה להעביר בעיתון.

אופן כתיבת מונחים מסוימים ומילים מסוימות מונחה על ידי העורך הראשי במוצהר בגלל "קו המחשבה של העיתון". כשעבדתי במעריב הייתה הנחיה, למשל, לכתוב "פלשתינאים" במקום פלשתינים או פלסטינים, בפירוש בגלל המשמעות הפוליטית.

כתבות ומאמרים באמת נכתבים בתום לב, חדשות נכתבות על ידי כתבים צעירים ולא פעם נטולי אג'נדה. אבל בכל עיתון גדול הכותרות הראשיות, בעיקר בעמוד הראשון, מהונדסות ומשופצרות על ידי העורך הראשי ומותאמות למסר שהוא, כאדם וכעיתון, רוצה להעביר.

זה לא סוד, זו עובדה מוצהרת. עיתון זה לא קטשופ, הוא נועד להעביר מידע וגם מסרים. ההערה שלך, ש"התקשורת לא יוצרת מציאות", היא די תמימה בעידן של היום.
חייבת להגיד משהו 394400
למה את כל כך מתעקשת לקרוא דברים שלא כתובים? נכון, מי שכתב את הכותרת שעיצבנה אותך לא נמצא כאן כדי להסביר את עצמו ואת יכולה לשים בפה שלו מה שאת רוצה, אבל היי, אני כאן. לא הבנת את מה שכתבתי, תשאלי. אבל, בבקשה, אני לא מעביר מסרים חבויים, אני לא משדר תשדורות סמוייות, את מה שאני כותב אני כותב באופן המפורש ביותר שאני יכול לחשוב עליו.

אם את רוצה לדעת מה אני טוען, פשוט תקראי את מה שאני כותב. תתעלמי מהקול שאומר לך שבטח התכוונתי לכתוב משהו אחר, הוא לא אומר אמת. אני מתכוון למה שאני כותב, ולא מתכוון למה שאני לא כותב, ואין לי שום כוונה להגן על עמדה רק בגלל שאת חושבת שטענתי אותה.

עיתון "נועד" להמכר. גם קטשופ נועד להמכר. כל אחד מהם נמכר בצורה שונה,כל אחד מהם מכיל חומרים אחרים, אבל השורה התחתונה זהה, מי שלא רוצה לקנות את הקטשופ או את העיתון, שלא יקנה או שיקנה את המתחרים. אנשים קונים קטשופ על מנת להרטיב את האוכל שלהם, אנשים קונים עיתון על מנת לקבל מידע ועל מנת לקרוא דעות. בשום שלב "בשרשרת המזון" הזאת אין "מסרים".

תמימה או לא, היא עדיין נכונה. התקשורת היא חלק מהמציאות, היא לא יוצרת אותה, היא לא מעצבת אותה, אין לה "השפעה" ישירה על המציאות כגוף מונוליטי - "התקשורת". לבני אדם יש נטיה לחשוב לבד. תשאלי עולים מרוסיה כמה הם האמינו לפראבדה בזמנו.
חייבת להגיד משהו 394423
המחשבה המקובלת שלתקשורת יש חלק *מסויים* בעיצוב דעת הקהל. האמירה "התקשורת לא מעצבת את המציאות" (אם אמרת אותה) רחוקה מהמציאות.

http://en.wikipedia.org/wiki/Mass_media_and_public_o...

"The mass media plays a crucial role in forming and reflecting public opinion: it communicates the world to individuals, and it reproduces modern society's self-image."

"While in the short term individuals can be expected to evaluate biased information in accordance with their existing beliefs, in the long term the cultural influence of the media on the average beliefs of individuals may be significant."

יש לא מעט מחקרים בנושא, הנה אחד שויקיפדיה מצטטת:

Greg Philo demonstrates this in his 1991 article, “Seeing is Believing”, in which he showed that recollections of the 1984 miners’ strike were strongly correlated with the media’s original presentation of the event, including the perception of the picketing as largely violent (violence was rare), and the use of phrases which had appeared originally in the media of the time.

חייבת להגיד משהו 394424
היותה של מחשבה מקובלת לא הופך אותה לאמיתית.

להזכירך, וויקיפדיה זאת אנציקלופדיה שנכתבת על ידי קוראיה.

הטענות "התקשורת מעצבת את המציאות" ו"לתקשורת יש חלק *מסויים* בעיצוב דעת הקהל" אינן זהות, ולכן הטענה "לתקשורת יש חלק *מסויים* בעיצוב דעת הקהל" לא סוטרת את הטענה "התקשורת לא מעצבת את המציאות".

אני לא מבין איך המאמר של פילו קשור לכאן.
חייבת להגיד משהו 394426
אני לא מבין איך "היותה של מחשבה מקובלת לא הופך אותה לאמיתית" ו"ויקיפדיה זאת אנציקלופדיה שנכתבת ע"י קוראיה" קשור לכאן. גם זה שטענה נכתבת ע"י סמיילי לא הופך אותה לאמיתית - ולא טרחתי לציין את זה, כי זה לא רלוונטי. אני גם לא מבין כיצד העובדה שהטענות שציינת אינן זהות קשורה לעניינו.

בקיצור, זוהי סטייה מצערת מתוכן הדיון. אם מעניין אותך להתייחס לתוכן של התגובה שלי אז:

1. המחשבה המקובלת היא שתקשורת, יש לה חלק מסויים (אפילו משמעותי) בעיצוב דעת הקהל. המאמר של פילו הוא מחקר אמפירי שמדגים בדיוק את זה. יש נוספים. לפרטים, עיין בערך בויקיפדיה.
2. עיתון הארץ הוא ערוץ תקשורת.
חייבת להגיד משהו 394430
א. "היותה של מחשבה מקובלת לא הופך אותה לאמיתית" בא להצביע על http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%93_%D7%A4%D7%...

ב. "ויקיפדיה זאת אנציקלופדיה שנכתבת ע"י קוראיה" בא להצביע על http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%9...

ג. הקשר בין העובדה שלא מדובר בטענות זהות לעניינינו היא שבניגוד לרושם שיכול להיווצר מתגובתך אין סטירה בין הטענה שלי לטענה שלך.

1. והקשר?

2. וואללה?
חייבת להגיד משהו 394440
תודה.
חייבת להגיד משהו 394441
אני לא רואה היכן טענתי שמה שאני אומר הוא אמיתי מכיוון שזוהי הדיעה המקובלת. בסה''כ טענתי שזוהי הדיעה המקובלת. אני גם לא אמרתי שאני מקבל את הדיעה הזו בגלל שהיא כתובה בויקיפדיה. אם זה מה שהבנת מדברי, טעית. אתה תוקף אנשי קש.

עדיין לא ראיתי התייחסות לגופו של עניין. היית פשוט יכול להגיד ''אני מסכים'' או ''אני לא מסכים'' או ''אתה מתבלבל, מה שהתכוונתי להגיד זה משהו אחר..''.
חייבת להגיד משהו 394443
סמיילי אף פעם לא מבהיר. הוא או מבקש ממך לקרוא שוב את כל דבריו, או שהוא מודיע שהוא התכוון לכתוב בדיוק מה שהוא כתב (וגם נוטה לבהוסיף שאחרת הוא לא היה כותב את מה שהוא כתב). לחילופין הוא יגיד שאתה מתעלם ממנו וזורק הצהרות סתם.
חייבת להגיד משהו 394444
אם כך, לא הבנתי את הפתיחה של תגובה 394423. למעשה, אם להיות כנה, כשאני קורא אותה עכשיו, בקריאה שלישית, אחרי ההערות שלך, אני מגלה שאני לא בטוח שאני מבין מה אתה רוצה להגיד. בכל מקרה, מצטער, טעות שלי.

התיחסות לגופו של עניין? חשבתי שזה מה שאני עושה, וכמו שציינת, טעיתי.

בו נראה אם עכשיו אני מבין אותך נכון, אתה טוען שלתקשורת יש חלק *מסויים* בעיצוב דעת הקהל(?), ושלכן(?) הטענה שלי ש"התקשורת לא מעצבת את המציאות" אינה נכונה(?).

אם אני מבין נכון, אז בלי להתיחס לדעתי על הטענה הראשונה שלך (גם בגלל שאני לא רוצה לפתוח נושאים חדשים, ובעיקר בגלל שאין לי משהו מעניין להגיד עליה), או לסיבתיות הבעייתית של הטענה השניה שלך (מאותן סיבות), אתייחס רק לטענה השלישית. ז"א בהנחה שגורמי תקשורת משפיעים על המציאות, האם זה אומר שהתקשורת מעצבת את המציאות? בו נעשה רגע טרנסלציה קטנה ודמגוגית, ונחליץ גורמי תקשורת ביהודים, ו*ה*תקשורת ב*ה*יהודים. ז"א, בהנחה שיהודים משפיעים על המציאות, האם זה אומר שהיהודים מעצבים את המציאות? אני מקווה שתסכים איתי שההנחה כאן היא נכונה, ושהמסקנה ממנה היא מוטעית.

אם אתה מסכים לסיום הפסקה האחרונה, אז אני חושב שאפשר להסכים שלמרות הדמגוגיות שבתרגיל, ההגיון שמוביל את ההסקה "בהנחה שגורמי תקשורת משפיעים על המציאות, האם זה אומר שהתקשורת מעצבת את המציאות" אינו נכון (או, אם תרצה אינו שלם). במילים אחרות, השפעה על המציאות, ועיצוב המציאות אינן אותו הדבר, והטענה שמשהו משפיע על המציאות מעצב את המציאות רחוקה מאד מהמציאות.
*כן* 394445
סליחה? 394446
כן, מה?
כן, לא כנה (אלא אם כן את אשה) 394448
כן, לא כנה (אלא אם כן את אשה) 394449
תודה.
חייבת להגיד משהו 394466
לחלוטין לא הבנת את הטענה שלי. נטפלת לתפל ולא לעיקר. תפל: ההבדל בין הביטויים "מעצב את המציאות" ל "משפיע על המציאות". עיקר: התקשורת, הצורה שהיא מתארת את המציאות, וההשפעה של זה על דעת הקהל.

הבה נחזור לנושא הדיון. אני אנסח את הטענה שלי מחדש: הפתיל הזה עסק בעיתון הארץ, האם הוא תיאר את המציאות בצורה בלתי אובייקטיבית, האם בעלי העיתון מנסים להעביר איזשהו מסר, או לקדם איזשהי אג'נדה, האם יש למסר הזה השפעה וכו' וכו'. במורד הפתיל, טענת שהתקשורת אינה מעצבת את המציאות. בתגובה, אני רוצה להעלות את הטענה הבאה: התקשורת מעצבת במידה משמעותית את המציאות - כפי שהיא נתפסת בעיני קהל צרכני התקשורת. הסבר: בטווח הארוך, ההשפעה המצטברת של סוגיות שוליות כמו ניסוח כותרות, מידת הדגש על נושאים מסויימים, וגו' היא גדולה. בטווח הקרוב כולנו מכירים את פרטי האירוע של אליהו אשרי. בטווח הרחוק, נזכור שהיה איזשהו סיפור על "מתנחל חטוף".

סימוכין תיאורטי ואמפירי להשפעה המשמעותית הזו, כולל ביקורת ודיעות נגדיות ניתן למצוא ב http://en.wikipedia.org/wiki/Mass_media_and_public_o...

למען הסר ספק, ברור לי שהטענה שלי אינה השלילה הלוגית של הטענה שלך. אבל היא בהחלט תגובה במקום.
חייבת להגיד משהו 394470
אסון. הנה הלינק התקין: http://en.wikipedia.org/wiki/Mass_media_and_public_o...
חייבת להגיד משהו 394471
המינוח "מתנחל חטוף" הופיע בהארץ, בוואלה, בNfc, בYnet, בNRG, בעוד אתרי חדשות ברשת, בעיתונות המודפסת ובחדשות בתקשורת המשודרת.

השאלה האמיתית כאן היא לא למה כתבו "מתנחל חטוף". על השאלה הזאת כבר עניתי מספר פעמים: המונח תורגם מההודעות של אבו-עביר, דובר ארגון ועדות ההתנגדות העממית. השאלה האמיתית היא למה נטפלו כאן, תחילה בניצוחה הדי-נמרץ של גילית ואחר כך בלעדיה - דוקא להארץ.
חייבת להגיד משהו 394478
לא, כשכתבתי ''הקפידה חלק מהתקשורת, למשל הארץ'', התכוונתי כפשוטו.

צ''ל ''הקפידו חלק מאמצעי התקשורת, למשל אתר 'הארץ''', אבל אין תופסים אדם בשעת צערו. וכשחזרתי הביתה ערב אחד ונכנסתי לכמה אתרים כדי להתעדכן בחדשות, אתר ''הארץ'' על כותרתו ומגיביו ציער אותי ביותר.
חייבת להגיד משהו 394473
נראה לי שההבדל בין "משפיע על המציאות" לבין "מעצב את המציאות" הוא הבדל מאד חשוב, ולא ברור לי איך בדיון על הביטוי השני ההבדל בינו לבין הביטוי השני הוא תפל. אבל אם אתה אומר, אתה בטח יודע.

אני גם חושב שצריך להבדיל בין "לקדם אג'נדה" לבין "להעביר מסר". לקדם אג'נדה אפשר בהרבה דרכים, העברת מסר היא אחת מהן, ובעולם התקשורתי הפתוח של היום, העברת מסרים חבויים היא, לדעתי, השיטה הכי פחות חכמה ויעילה לקדם אג'נדה מסויימת.

בנוסף, אני גם לא חושב שיש מה לדבר על "לתאר את המציאות בצורה אובייקטיבית".

אני יודע שעכשיו תגיד לי שוב שאני נטפל לתפל, ומפספס את התפל, אבל בכל זאת, זאת דעתי.

עכשיו, בנוגע לטענה שלך, היא אולי היתה נכונה בעולם של תקשורת מונוליטית (ואם תעשה את מה שהצעתי לגילית, ותשאל עולים חדשים מרוסיה, תגלה שאמפירית‏1 גם זה לא נכון, אבל כאן אני יכול להבין את ההסבר התיאורטי, ורק להצטער על חוסר הנכונות שלכם ללמוד מההיסטוריה) אבל בעולם של תקשורת פתוחה‏2, זה פשוט לא עובד, לא בתיאוריה, ובטח שלא במציאות. ואם אתה לא מאמין לי, תשאל את החכמים שמנסים לכבס את השפה של רשות השידור כל כמה שנים.

אז אם מחר יגידו במקום מתנחל, תושב יש"ע, אתה חושב שזה יעבוד על מישהו? כמה טפשים אתה חושב שאנחנו (שאר בני האדם).

הסימוכין האמפיריים שהבאת לא מוכיחים או אפילו תומכים בטענה שאתה טוען (או לפחות, בטענה שאני חושב שאתה טוען, "בטווח הארוך, ההשפעה המצטברת של סוגיות שוליות כמו ניסוח כותרות, מידת הדגש על נושאים מסויימים, וגו' היא גדולה").

בטווך החוק השפעה של כותרת אחת (אם יש כזאת לכותרת כלשהי, והכותרת "המתנחל החטוף" היא כותרת ניטרלית, ולכן אין לה שום השפעה מלבד שיכנוע עצמי) מתקזזת עם השפעה של כותרת אחרת, מנוגדת. לא יודע עם מישהו יזכור את אליהו אשרי, בשמו, בכינויו ("המתנחל החטוף"), או בכלל. השאלה שנשאלת היא: אז מה? את אלחנן טננבוים, מרקוס קלינברג או להבדיל יגאל עמיר כולם זוכרים בשמם, אז מה? זה מראה שהציבור אוהב אותם? ואם במקום "מרקוס קלינברג" היו כותבים בכותרות "המרגל הזקן" היו מתחילים לאהוב אותו?

1 כמה טוב שהחבר לנין עשה כל כך הרבה נסיון בבני אדם, כמה חבל שאנחנו לא לומדים מהם כלום.

2 במובנים הבאים לפחות:
1. כל אחד יכול לקנות איזה עיתון שהוא רוצה (אפשר אפילו 2).
2. כל אחד יכול להקים עיתון ולמכור אותו לכל מי שהוא רוצה.
3. קיים מגוון של עיתונים.
4. *כל* עיתון בפני עצמו (מהעיתונים הגדולים בבעלות פרטית!) מייצג מגוון גדול מספיק של דעות.
5. כמעט‏3 כל קורא של עיתון מקבל אינפורמציה מעוד מקור נוסף אחד לפחות שלא תלוי בעיתון (רדיו, טלויזיה, אינטרנט, עיתונים מתחרים, חו"ל, שיחות עם חברים...).
6. כל אחד יכול לפרסם את דעתו (כל זמן שהיא לא סוד צבאי הוצאת דיבה או הפרת צו איסור פרסום) בלפחות מקור אחד מאלה שפורטו למעלה.
7. כל עיתון עומד לביקורת ציבורית גלויה.
חייבת להגיד משהו 394494
לגבי 5, על הבעלות הצולבת בכלי התקשורת שמעת?
חייבת להגיד משהו 394544
שמעתי. אתה מכיר מישהו אחד בארץ שמצד אחד קורא עיתון, ומצד שני אין לא אינפורמציה משום מקור נוסף שלא תלוי בעיתון (כולל בעלות צולבת)? ז"א אחד שמלבד העיתון לא שומע רדיו, לא רואה טלויזיה, לא נכנס לרשת מלבד לאתר של בעל העיתון שלו, לא מדבר עם חברים וקרובי משפחה, לא מקבל מידע מחו"ל וכו'? נכון שלא? אז זהו, שזה כל מה שטענתי.

בכלל, נראה לי שבואו של יולי מסמל ירידה ביכולת הבנת הנקרא של קוראי האייל, אתה באמת לא מסוגל להבדיל בין המשפט "כמעט כל קורא של עיתון מקבל אינפורמציה מעוד מקור נוסף אחד לפחות שלא תלוי בעיתון" (שהוא המשפט שכתבתי) לבין המשפט "כל אמצאי התקשורת לא תלויים זה בזה" שזה המשפט אותו לא כתבתי, אבל אליו אתה משום מה מתיחס?
חייבת להגיד משהו 394578
נראה שאצלך הקופסא לא כל כך מתפקדת כל השנה, ללא קשר לעןונה כזו או אחרת.
הכוונה לבעלות הצולבת (והאינטרסים המסחריים הצולבים) שיש לגורמים בכל אמצעי התקשורת, כולל עיתונים (יומיים, שבועיים, מקומונים וכו'), תחנות רדיו, זכיניות טלויזיה ומשרדי פרסום
להרחבה (קצת) קרא נא
ציטוט קטן:
"בעשור זה התעוררה בכל חריפותה בעיית ריכוז הבעלות על העיתונים, בניגוד למגוון ולתחרות של העשורים הקודמים. בעיקר מדובר ב"שלושת הגדולים" - משפחת מוזס וידיעות אחרונות; משפחת שוקן והארץ; משפחת נמרודי ומעריב. בידי שלוש המשפחות שליטה על שורה ארוכה של מקומונים, שבועונים, ירחונים ועיתונים בשפות זרות. בעיה נוספת: בעלות צולבת של "שלושת הגדולים" על אמצעי תקשורת נוספים, כגון חברות הכבלים, הערוץ השני, חברות תקליטים והוצאות ספרים, שילוט חוצות ועוד. בעיות אלה, שרוב הציבור אינו מודע להן, מהוות סכנה לעיתונות חופשית ולתחרות הוגנת."
(ומאז הדברים רק הדרדרו)
חייבת להגיד משהו 394583
א. תחשוב קצת (בבקשה, רק קצת, שלא יכאב) לפני שאתה מגיב. אני יודע שזה קשה, אבל בכל זאת.

ב. היום יש הרבה יותר משלושת המשפחות. בעקבות שינוי בחוק הבזק (שאוסר על בעלות צולבת) המשפחות יצאו מהזכיוניות של ערוץ 2. בנוסף הוקם ערוץ 10, יצא לאור עיתון בשם "בשבע", "מקור ראשון" החליף בעלים, הוקם עיתון בשם "ישראלי" ונוצרו עשרות אתרי אינטרנט עצמאיים ולא עצמאיים.

ג. וכל זה כלל לא משנה לדיון, משום שהתשובה לשאלה שלי ("אתה מכיר מישהו אחד בארץ שמצד אחד קורא עיתון, ומצד שני אין לא אינפורמציה משום מקור נוסף שלא תלוי בעיתון (כולל בעלות צולבת)?") היתה שלילית גם אז, ונשארה שלילית היום, ותשאר שלילית גם מחר.
נימוסים והליכות 394667
חבל שהוספת את המשפט הראשון בפסקה השנייה. זה רק הביא לשורה הראשונה, המצערת עוד יותר, בתגובה לה, ולפסקה הראשונה, המצערת עוד יותר, בתגובה הבאה שלך. לא משנה מה אתה (או כל אחד) חושב על יכולת הבנת הנקרא של הצד השני, ואם אתה צודק בזה או לא - אם בחרת לענות לו, עדיף לשמור בבטן את חלוקת הציונים הזו.
אם כבר התנדבת להיות הגגנת... 394696
אתה צודק.

אבל, בכל זאת, זה הוא התחיל. בכלל, מה שאתה ועוזי עושים לא נראה לי כל כך הגון. כשאתה רואה התקפות אישיות נגדי, אתה שותק, וכשאתה רואים שאני סוף סוף מגיב לאחת מההתקפות האלה (ובצורה עדינה למדי), רק אז אתה מעיר (ועוזי עושה את אותו הדבר עם הגדרות מופרכות, ז"א, רואה שמשתמשים בהגדרות מופרכות לנסות ולהפריך הטענות שלי, וכשאני משתמש באותן הגדרות להבהיר כה הן מגוחכות, אז הוא בוחר להעיר לי).

אבל, אתה יודע מה, בו תראה לי איך עושים את זה. קח את תגובה 394551 בתור שיעור בו אתה מלמד אותי נימוסים והליכות למעשה ולא בתיאוריה. אני ניסחתי טיעון ממש יפה (לדעתי המאד לא אובייקטיבית, אחד מהיפים והחזקים שלי). בא אלי, קורא את הטיעון שלי, ומה התגובה שלו "כמה בן אדם יכול לכתוב בלי לומר כלום" ומיד אחר כך הוא מראה שגם את ה"כלום" שכתבתי הוא לא הצליח לקרוא ("רק עוור יכול לחלק את התקשורת בארץ לכלל התקשורת מול מקור ראשון והצופה מבחינת משקלם היחסי"). איך אתה היית עונה לו (תענה לו, אני אקרא ואשכיל). בהצלחה.
אם כבר התנדבת להיות הגגנת... 394733
ראשית, בכלל לא התכוונתי לרמוז שאתה לא בסדר ובני שיחך כן. הגבתי דווקא לתגובה ההיא בגלל שהיא הדרדרה אחר כך לחלוקת עלבונות קצת מעבר לגבול הנסבל, *ובאותו פתיל* היא התחילה. אולי גם (זה לא היה שיקול שעשיתי קודם במודע) בגלל שבהיותך מגיב ותיק ופורה (ומזוהה) נראה שיש יותר סיכוי להערה הזו להועיל; אולי קצת לא הוגן (כמו האח הגדול שתמיד צריך לוותר לקטן), מצד שני אתה יכול לראות זאת כמחמאה.

באשר לתגובה 394551 ותגובה 394686, ההערה של אלי בסוגריים באמת רעה מאוד. מעבר לכך איני רוצה לשפוט האם אכן הוא הבין את הטיעון שלך, האם הוא הבין אותו עד תום והאם הוא ענה לעניין - אבל בהנחה שאתה חושב שלא, אתה יכול למשל - כפי שאתה עושה בהרבה הזדמנויות - לכתוב "לא נראה לי שהבנת את הטיעון שלי, אם הוא לא ברור שאל ואסביר". אם זה נראה לך חסר תוחלת, אתה יכול גם לחתוך את הדיון ("אני לא חושב שאתה מבין/עונה לעניין, שלום", או "עם ההערה שלך בסוגריים אני לא מעוניין להמשיך") - מה שרע הוא להמשיך את הדיון תוך העלבוֹת.

אני יודע שלפעמים זה לא קל, ומעריך את המאמץ.
אם כבר התנדבת להיות הגגנת... 394740
הבעיה שלי היא שאף אחת מהשיטות האלה לא מוכיחה את עצמה כאפקטיבית.

תראה למשל את תגובה 394739 ניסיתי להגיב עניינית, כדור הבדולח שלי והנסיון שלי באייל כבר אומר לי מה יהיו התגובות (אם יהיו) לתגובה הזאת. לדעתי, חוסר המעורבות של מגיבים אינטליגנטים באייל בהרבה דיונים (למעשה, הרבה מגיבים פשוט לא נכנסים לדיונים, אלא רק מפרסמים הודעות שמתיחסות לעצמן, כמה דיונים כאן כבר נראים כמו בלוג), מושך אליהם מגיבים קצת פחות אינטליגנטיים, והתהליך בסופו של דבר פוגע בהנאה שלי מקריאה באייל. חבל.
חייבת להגיד משהו 394503
אני מסכים איתך שאין דרך לתאר את המציאות בצורה אובייקטיבית, ושהכותרת הבודדת הזו, בפני עצמה, אינה משפיעה. אבל לדעתי, יש השפעה לסוגיות כמו ניסוח, *אפילו* בעולם מערבי מרובה מקורות אינפורמציה. בפרט *אם וכאשר* ישנה הטיה מכוונת ועקבית לכיוון מסויים. גם אם אי אפשר לתאר את המציאות בצורה אובייקטיבית, אפשר לשאוף להיות כמה שיותר אובייקטיבי.

אני לא חושב שאנשים הם טפשים. ההשפעה עליהם היא בטווח הרחוק, ועוד פרטים אתה יכול למצוא בפסקה הבאה: http://en.wikipedia.org/wiki/Mass_media_and_public_o...

הנה, שוב, מחקר אמפירי שתומך בטענה שלי. המחקר נערך בבריטניה, בחברה מערבית מרובת אמצעי תקשורת. מה הקשר לטענה שלי? אמצעי התקשורת הצליחו לצור זכרון מעוות של אירוע מסוים, למרות שבפני הציבור עמדו אמצעי תקשורת אחרים, מידע עדכני יותר, תחקירים של ה BBC ומה שתרצה. עד כאן המחקר. צרף הרבה זכרונות מעוותים לכיוון מסויים, וקבל השפעה משמעותית.

Greg Philo demonstrates this in his 1991 article, “Seeing is Believing”, in which he showed that recollections of the 1984 miners’ strike were strongly correlated with the media’s original presentation of the event, including the perception of the picketing as largely violent (violence was rare), and the use of phrases which had appeared originally in the media of the time.

הטענה שלך על עולים מרוסיה היא לא רלוונטית, כי כמו שאמרת בצדק, מדובר על עולם שונה. כל מה שהממשלה אומרת, מניחים אוטומטית שההפך הוא הנכון.
חייבת להגיד משהו 394506
הטיות לכאורה בתקשורת הישראלית (מתוך ויקיפדיה בעברית): http://tinyurl.com/nxukx

שני מאמרים מעניינים וקשורים (דורשים רישום):

Effects of Mass Media on Perceived Public Opinion (98)
http://crx.sagepub.com/cgi/content/abstract/25/5/486
המאמר מתאר ניסוי. בניסוי התגלה שקוראים שקראו מאמר מוטה, נטו לחשוב שדעת הציבור נוטה לאותו כיוון. הניסוי מחזק את ההיפותיזה שאנשים מעריכים את הדיעה הציבורית על סמך הכיסוי העיתונאי.

The Influence of Presumed Media Influence on Democratic Legitimacy (2005)
http://crx.sagepub.com/cgi/content/abstract/32/6/794
המאמר מתאר מחקר סטטיסטי על המתנחלים בעזה בתקופת ההתנתקות. המחקר מראה קשר בין 2 גורמים:
- הכיסוי המוטה (בעיני המתנחלים) מצד התקשורת הישראלית
- התפיסה השלילית (בעיני המתנחלים) של הציבור הישראלי את המתנחלים.
חייבת להגיד משהו 394548
תגובה 394547 פסקה שלישית
חייבת להגיד משהו 394547
הטענה שלך: "יש השפעה לסוגיות כמו ניסוח" "בפרט *אם וכאשר* ישנה הטיה מכוונת ועקבית לכיוון מסויים" "אפילו* בעולם מערבי מרובה מקורות אינפורמציה" (בסה"כ סידרתי את הטענה שלך מחדש). הטענה שלי: בעולם מערבי‏1 מרובה מקורות אינפורמציה, *לא יכול להיווצר דבר כזה* "הטיה מכוונת ועקבית לכיוון מסויים".

"גם אם אי אפשר לתאר את המציאות בצורה אובייקטיבית, אפשר לשאוף להיות כמה שיותר אובייקטיבי." זה באמת לא קשור לדיון, ואני אפילו מסכים איתך, אבל, וזה אבל חשוב, כדאי לזכור שמה שאתה רואה כאובייקטיבי, אחר יכול לראות כסובייקטיבי. קשה מאד (שזה עברית יפה לבלתי אפשרי) לשים מדד לגודל הכותרת עבור כל מקרה ומקרה בכל מקום ומקום.

את המאמר בוויקיפדיה כבר הבאת, וכבר התיחסתי אליו למעלה. בקצרה, המחקרים האמפיריים רחוקים מלהראות את התוצאות אותם החוקרים מסיקים מהם, המסקנות שלך רחוקות מהמסקנות אותם מסיקים החוקרים מהמחקרים והטענה שלי ממש לא קשורה לטענות שלך. אם אתה רוצה לפתוח דיון חדש, בבקשה יותר מאוחר, גם ככה קשה לילהתמודד עם כל אנשי הקש האלה.

מדובר על עולם שונה, אבל על אותו טבע אנושי. בישראל, למשל, עד כמה שאני זוכר היה סיפור דומה. בזמן מלחמת ההתשה נהרגו שלוש (?) חיילים, והממשלה החליטה לא לפרסם את האירוע. כשהגופות הגיעו לשדה התעופה (מסיני) ראו אותם כמה עובדים. הם הפיצו את הסיפור לכמה מכרים, וכך הלאה. בתוך 24 שעות כל המדינה ידעה שפרצה מלחמה.

1 לא אוהב את הצירוף הזה, איך עולם יכול להיות "מערבי", הרי מערב זה כיוון, והעולם מתחלק מן הסתם למערב ומזרח. מה גם שלמערב-מזרח אין קוטב, ככה שכל מקום הוא גם מערב וגם מזרח. למה לא להגיד "מדינה ליברלית", או "מדינה נאורה"?
חייבת להגיד משהו 394558
הטענה שלך *לא יכול להווצר דבר כזה* נשמעת כמו wishful thinking. אולי אפשר להגיד שבעולם מרובה מקורות אינפורמציה קיימים תנאים לכך שתהיה הטיה מינמלית, או שכל הדעות יישמעו באותה עוצמה. בפועל, הרבה פעמים זה לא קורה.

זה שהאמת, בסופו של דבר, יוצאת לאור (כמו בדוגמא שהבאת על מלחמת ההתשה) אינו סותר את העובדה האמפירית שתמונה מעוותת של המציאות נשארת לעיתים חרוטה בזכרון הציבורי אפילו אחרי שהאמת התגלתה (ע"ע המחקר). ורוב העובדות על המציאות הן קצת יותר מורכבות מאשר דגל בולאיני של כן או לא פרצה מלחמה. אני מוכן להתערב איתך שאם יעשו סקר אירופי על כמה אנשים נהרגו בפלישה הישראלית לג'נין, התוצאה תהיה רחוקה מהאמת וקרובה יותר לדיווחים הראשוניים של התקשורת. זאת למרות מקורות המידע המגוונים והמדוייקים שעומדים לרשות אנשי היבשת.

אם קשה לך להתמודד עם אנשי קש, אני ממליץ לך להפסיק להשתמש בטכניקה הזו. מה ששנוא עליך, אל תעשה לחבריך :)
חייבת להגיד משהו 394560
למה wishful thinking? הבאתי גם הסבר תיאורתי, וגם ראיות מהמציאות.

אני לא טוען או חושב "שכל הדעות יישמעו באותה עוצמה", בכלל לא, זה הרי לא מעשי. אני חושב וטוען שכל הדעות ישמעו בעוצמה שהציבור רוצה/מוכן לשמוע אותן. יש צורך להסביר את ההבדל בין הטענות? (זה גם לפסקה הראשונה וגם לשניה).

אני משתדל ככל יכולתי, יולי כאן ואני רק בן אדם.
חייבת להגיד משהו 394603
הבעיה היא שההסבר התיאורטי שלך והראיות מהמציאות, להבנתי, מסתכלים על ערוצי התקשורת הזמינים והמידע הזמין בהם. הם גם אומרים, שאדם יכול, אם הוא רוצה, לברר את המידע בכל מיני דרכים שונות, או לפרסם מידע בכל מיני דרכים שונות.

אבל ההסברים שלך לא אומרים הרבה על מה קורה בפועל בציבור. הם רק מדברים על איזה סביבה תקשורתית אתה מניח בפניו. אבל כדי ללמוד מה קורה בפועל, צריך לעשות מחקרים סטטיסטיים, וצריך להסתכל על ממוצעים. מה שמודגם במחקרים שהבאתי, הוא שהציבור, בממוצע, בהחלט מושפע מפרסומים שגויים או מוטים בעיתונות הפופולרית. התאוריות הפסיכולוגיות שמסבירות את זה לא מניחות שהאנשים הם טפשים או לא מודעים לכך שיש עוד ערוצי תקשורת, או לא יודעים לזהות שעיתון או כתבה מסויימת היא מוטה או מייצגת דיעה.

ומה דעתך על ההימור שלי? מה תהיה התוצאה?
חייבת להגיד משהו 394608
מה שאתה (נכון, לא רק אתה) עושה זה להחליף סיבה ומסובב. מה שהחלק האמפירי במחקרים שהבאת מראה זה שיש התאמה בין מה שמופיע בתקשורת לבין הדעה הציבורית (וגם זה רק בחלק מהמחקרים, אחרים לא מצליחים להראות אפילו את זה). אבל ההתאמה הזאת צפויה לחלוטין. הייתי אומר יותר מזה, חוסר התאמה שכזאת היה מאד מפתיע אותי, כל כך מפתיע אותי עד שהיה גורם לי למחוק הרבה ממה שכתבתי בדיון הזה.

בכלל, במדעים תצפיתיים, להבדיל ממדעים ניסויים, קשה מאד למצוא את הסיבה ואת המסובב. במדעים מדוייקים מאד מקפידים לפני שקופצים למסקנות בנושא. מטבע הדברים, מדעי החברה לא יכולים לעמוד בסטנדרטיים כאלה, ולכן החוקרים הרבה פעמים משלימים את הסיבתיות, ונותנים לה הסבר משלהם. הדבר לגיטימי, רק שכדאי לזכור את זה כשקוראים מחקרים כאלה.

מה ההימור שלך?
חייבת להגיד משהו 394631
בעיית הסיבה והמסובב היא לא רלוונטית ב 99% מהמקרים. הרי ערוצי התקשורת הפופולרים הם מקור המידע הראשוני והבלעדי של האנשים. כאשר כותרות העיתונים באירופה צועקות "טבח בג'נין, הפלשתינאים מדווחים על מאות הרוגים", רק אז האירופאים יהיו מודעים לכך שצה"ל פלש לג'נין. לפני שהכותרות האלו הופיעו, הדעה הציבורית האירופאית לגבי מה קרה בג'נין, ומי אשם, בכלל לא קיימת. כאשר, לאחר זמן מה מופיעים תיקונים למה שקרה, הם נדחקים, באופן טבעי, למקום שולי יותר בחדשות. וגם אנשים, באופן טבעי, זוכרים את הסקופים יותר טוב מאשר את הכותרות הלא צעקניות. זה בדיוק ההימור שלי: סקר שתערוך באירופה יראה שאנשים זוכרים את מה שקרה בג'נין בצורה הרבה יותר קרובה לסיקור המקורי מאשר לתחקירים שפורסמו לאחר זמן. מה דעתך?

מבחינה אקדמית, אתה צודק - מחקרים צריכים גם להתמודד עם כיוון הסיבתיות. והם עושים זאת. למשל, המחקר המבוקר על אנשים שקראו כתבה מוטה חולק ל 2 קבוצות: כתבה מוטה לכיוון חיובי וכתבה מוטה לכיוון שלילי. כל קבוצה העריכה שהדעה הציבורית באותו עניין היתה לכיוון ההטיה של הכתבה.

עוד דוגמא שמראה זאת טוב לדעתי, היא המחקר על שביתת הכורים בבריטניה 1984. המחקר נערך שנים לאחר האירוע. אנשים תארו את האירוע בביטויים דומים לאלו שהופיע בעיתונים בזמן האירוע עצמו. מאד לא סביר שדעת הציבור הכללית היתה "כורי הפחם הברברים האלו. כנראה יש מרחץ דמים בניוקאסל" ולכן עיתונאים כתבו את הכותרת "מרחץ דמים בניוקאסל". כנראה הכיוון היה הפוך.
חייבת להגיד משהו 394632
הבהרה: המשפט "ערוצי התקשורת הפופלרים הם מקור המידע הראשוני והבלעדי של האנשים" יצא חריף מדי. יש לאמר: ערוצי התקשורת הפופולרית הם מקור המידע הראשוני של רוב האנשים רוב הזמן.
חייבת להגיד משהו 394642
לא, להפך. היפוך הסיבה והמסובב רלוונטי ב-‏99% מהמקרים, כולל כל אלה שפירטת. העיתוניאים באים מתוך ציבור הקוראים שלהם, וכותבים לציבור הקוראים שלהם. אם הציבור האירופי לא היה מוכן לשמוע על "טבח בג'נין, הפלשתינאים מדווחים על מאות הרוגים" אז עיתונים שהיו כותבים את זה לא היו נמכרים. העובדה שהרבה עיתונים (שמהווים מדגם מייצג מספיק לעניינינו) כתבו את זה רק מוכיחה שהציבור היה מוכן לקרוא את זה. אין מה לעשות, לא תוכל לצאת מהכשל הזה בעזרת סטטיסטיקה, זה כשל אינהרנטי בטיעון שלכם.

אנשים זוכרים טוב יותר כותרות צעקניות? לא תמיד. יש בחו"ל עיתונים שמפרסמים כותרות צעקניות על "נחיתת חיזרים בכדור הארץ" ואף אחד לא זוכר את זה כל כך טוב. (אזהרת גודווין) בזמן מלחמת העולם השניה היו עיתונים שפרסמו את ההשמדה היהודית, ואנשים לא זכרו את זה כל כך טוב (סוף אזהרת גודווין). אנשים (כולל עיתונאים, אגב) מאמינים למה שהם מוכנים להאמין, זוכרים את מה שהם מוכנים לזכור, ומבינים את מה שהם יכולים להבין.

לא הייתי באירופה שנים, אני לא עוקב באדיקות אחרי דעת הקהל האירופית, אין לי שום בסיס מידע בקשר להימור שלך. מה שכן, ממה שידוע לי:
א. לא כל אירופה אותו הדבר.
ב. הרבה מאד אירופים בכלל לא יזהו את השם "ג'נין" עם השטחים.

המחקר שהעריך את הדעה של הציבור על הדעה של הציבור שייך למחקרים ש"לא מצליחים להראות אפילו את זה". ז"א, הוא פשוט לא מוסיף שום מידע רלוונטי לדיון הזה, ואני לא ממש מבין למה מישהו מימן מחקר כל כך ...

בקשר לניו קאסל, בדיוק להפך. מאד לא סביר ישבו העיתונאים באיזה ישיבה סודית ותכננו לקרוא לכורי הפחם "ברברים". הרבה יותר סביר שזה מה שהם חשבו, ושזה מה שהציבור חשב, ולכן זה גם נקלט בכזו קלות. סיפור קצר, בזמן הפסקת החשמל הגדולה האחרונה הייתי בעבודה, ויחד עם שאר העובדים קיללתי את עובדי חברת החשמל שמונעים מאיתנו לעבוד. והנה, פלא, העיתונים (שנכתבו למחרת, ככה שברור שאין סיבתיות) השתמשו בדיוק (אבל בדיוק) באותם מושגים. למה? פשוט מפני שגם הם ישבו בחושך (או בפקקים) באותו זמן.
חייבת להגיד משהו 394867
מצטער על התשובה המאוחרת. אני אנסה להתמקד בנקודות העיקריות, אבל לצערי זה יהיה ארוך. אני מתחנן בפניך (באמת) לא להגיב על כל משפט ומשפט.

אתה מבלבל בין שתי סוגיות. אחת: מה הסיבה לכך שערוצי התקשורת מוטים (יכולות להיות הרבה סיבות, החל ברדיפת רייטינג וכלה בשנאת עמלק). שתיים: האם ההטיה משפיעה על האנשים. אני רוצה להתמקד בסוגיה השניה.

המחקרים שהבאתי מדברים על הסוגיה השניה. יתרה מכך, הם עוסקים באירועים ספציפים ולא ב"דעת הקהל" באופן כללי. לגבי אירועים ספציפים, ברור שב 99% מהמקרים, ערוצי התקשורת הפופלרית הם ערוץ המידע הראשוני והכמעט בלעדי של רוב האנשים. זה כל כך ברור ואמפירי‏1 שיש להתייחס לזה כאל עובדה. הדוגמא של חברת החשמל היא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל. ללא התקשורת, הלונדונים לא היו יודעים על ההפגנה בניוקאסל , הפריסאים לא היו יודעים על הפלישה הישראלית לג'נין, התל אביבים לא היו יודעים שנחטף חייל והארגנטינאים לא היו יודעים שהנבחרת הודחה מהמונדיאל.

נחזור לשביתת הכורים ב 84. אנשים למדו על השביתה בתקשורת, ובסבירות גבוהה מאד, השאלה הראשונה בסקר היתה: "מאיפה שמעת על השביתה". המסקנה של המחקר הזה נראית נכונה כמעט בוודאות, אלא אם כן נשחק במשחק "מה היה קורה אילו". מה היה קורה אילו כותרות העיתונים ב 84 היו יותר מתונות? מה היה הזכרון הקולקטיבי בדיעבד? אילו אז הזכרון הקולקטיבי היה, בגדול, דומה, אז המסקנה של המחקר שגויה. רגע, אולי לבריטים יש דעות קדומות לגבי הפגנות של כורי פחם, וברגע שיש הפגנה כזו, הם מיד מניחים שיש שפיכות דמים? במקרה הזה, זה נשמע חלש. מעבר לכך בעיית הדעה הקדומה היא בעיה מוכרת בסטטיסטיקה, שיש לה פתרונות. למשל אפשר לנטרל דעות קדומות ע"י שאלות צולבות, אפשר להשוות לאירועים אחרים. המחקר הזה ומחקרים אחרים לא נופלים בפח כ"כ פשוט.

אבל אם באמת רוצים לדעת "מה היה אילו", צריך לעשות מחקר מבוקר. וזה בדיוק המחקר השני שהבאתי - יפה שהצלחת להציג אותו באופן מגוחך ("הדעה של הציבור על הדעה של הציבור") אבל זה בדיוק נקרא "איש קש". המחקר הוא בעצם פשוט מאד:
1. לוקחים קבוצה של אנשים ונועלים אותם בחדר עד צאת המונדיאל.
2. מנטרלים את הדעות הקדומות שלהם. לדוגמא, בקבוצה א' ובקבוצה ב' תהיה אותה התפלגות של ימניים ושמאלניים.
3. קבוצה א קוראת כתבה עם הטיה שלילית, קבוצה ב' כתבה עם הטיה חיובית. (בדוגמא שלנו א' קוראים את "צה"ל מפציץ את עזה ללא סיבה" ו- ב' את "צה"ל יוצא להגנת המולדת"). אני מתאר לעצמי שיש גם קבוצת ביקורת שרואה מונדיאל.
4. לאחר קריאת הכתבה מסתבר שלקבוצה א' ולקבוצה ב' יש תמונה שונה לגבי מהי המציאות. זה בפני עצמו כבר מהווה הוכחה של "מה היה קורה אילו". כלומר, שלהטיה יש השפעה.‏2
5. אבל המחקר הספציפי הזה מראה משהו יותר חזק. התמונה השונה כלל לא היתה קשורה לאיזשהי עובדה שהיתה כתובה בכתבה. הם הסיקו משהו מרחיק לכת מתוך הכתבה - מהי ההטיה של כלל הציבור. לכל קבוצה היתה מסקנה הפוכה (לדוגמא, א', בממוצע, חשבו שכל המדינה מלאה שמאלנים מסריחים, וב', בממוצע, טענו שכל המדינה מלאה בימנים פשיסטיים).

עד כאן העובדות. שאלה: איך מסבירים את התופעה ב 5? אם יורשה לי להיות פסיכולוג בגרוש, זה אולי קשור לכשל המדגם. אם הרבה חברים שלך אוהבים כדורגל, אתה בטוח שכולם אוהבים כדורגל, וקשה לך לתפוס שיש אנשים שבעצם שונאים כדורגל. אולי אפקט דומה, חלש יותר, קורה (בממוצע, ברור שלא תמיד ולא אצל כולם) אחרי שאתה קורא כתבה אחת.

---
1 ניסוי קטן: פתח עיתון, ובדוק לאיזה אחוז מהאייטמים היית מודע אלמלא היו מפורסמים בתקשורת.
2 נכון, זה לא מציאותי, יש אנשים שצורכים גם הארץ, גם ערוץ 7, גם CNN וליתר בטחון מתעדכנים באייל הקורא. אבל יש לי סקופ היסטרי: רוב הציבור רואה חדשות ערוץ 2 וקורא ידיעות כל יום שישי וזהו. וגם האחרים לא מגוונים את מקורות המידע שלהם יותר מדי.
הגזמת 394913
ללא התקשורת, הלונדונים היו יודעים על ההפגנה בניוקאסל *מתישהו*. אבל זו לא הנקודה. הנקודה היא שאנשים ניזונים בראש ובראשונה מהמידע בתקשורת. ולכן, זה לא משנה את הטיעון המרכזי שלך.

חוץ מזה, ההודעה שלך היתה מחכימה והשכלה, ואתה גם נורא יפה.
? 394928
חייבת להגיד משהו 394923
קיבלתי, אני לא אגיב על כל משפט. אני אגיב באופן כללי על הפסקה השניה שלך, עם נגיעות קלות לשאר הפסקאות ולשאר הדיון (ולעוד דיון ישן). זה עלול לצאת קצת ארוך מהצפוי, ולהראות קצת לא רלוונטי, אבל מצד שני, זה מה שמקבלים שלא מתיחסים ישירות.

אני לא "מתבלבל" אני חושב שאי אפשר לנתק את שתי הסוגיות. למעשה, אני חושב שהסוגיה השניה ("האם ההטיה משפיעה על האנשים") חסרת חשיבות ללא נוכחותה של הסוגיה השניה.

בתגובה ישנה יותר שלי אמרתי לך משהו כמו "המחקרים האמפיריים רחוקים מלהראות את התוצאות אותם החוקרים מסיקים מהם, המסקנות שלך רחוקות מהמסקנות אותם מסיקים החוקרים מהמחקרים והטענה שלי ממש לא קשורה לטענות שלך" (תגובה 394547), וזה עדיין נכון לחלוטין, והחלק החשוב לעניינינו הוא האחרון. ז"א, גם אם תצליח להוכיח שהטיה בתקשורת משפיעה על האנשים‏1, לא תצליח להגיד הרבה‏2.

בו נעבור, רק לרגע, לנושא אחר לגמרי‏3. נגיד ותטען ש"אכילת במזללות משפיע על משקלם של אנשים". לצורך ההוכחה, תביא לי את מחקרים אמפיריים ש:
1. מראים שאחוזי השומן באוכל במזללות גבוהה.
2. מוכיחים קשר בין אכילת אוכל שמן לבין השמנה ובין אי אכילת אוכל שמן לבין חוסר השמנה.
3. מראים התאמה בין אכילה במזללות, לבין משקל הגוף.
עדיין, מה כל זה יגיד? האם זה יגיד שאנשים שמנים בגלל מקדונלד? האם זה יגיד שאם מחר מקדונלד תתחיל למכור סלטים במקום המבורגרים בני האדם יהיו רזים יותר? אני מקווה שאלה שאלות רטוריות, ושברור לך כמוני שלא מקדונלד אשמה בשומן של הלקוחות שלה, אלא האנשים שבוחרים ללכת למקדונלד במקום ללכת לאכול סלט אשמים. ושברור לך כמוני שאם מקדונלד תתחיל למכור סלטים, הסועדים שלה יחצו את הרחוב וילכו לוונדיס. ושברור לך כמוני שמי שרוצה סלטים יכול ללכת לאכול סלטים גם היום. בקיצור, מקדונלד היא יצרן מזון, כמוה יש הרבה, המטרה של מקדונלד היא לא להגדיל (או להקטין) את הקף המותניים של הסועדים שלה, המטרה של מקדונלד היא להגדיל את חשבון הבנק של הבעלים שלה. למקדונלד לא איכפת כמה הסועדים שלה שוקלים. אם, מחר‏4 יהיה כדאי למקדונלד למכור סלטים, היא תמכור סלטים, ואם היא לא תעשה את זה, מישהו אחר יעשה את זה.

אותם כללים חלים על התקשורת. אני יודע שזה לא נעים לשמוע את זה, אם אתה איש ימין או איש שמאל לא נעים לך לחשוב שאנשים מצביעים בניגוד לדעתך, מדעתם החופשית, לכן קל להאשים את ה"תקשורת". אם אתה שייך בדרך כלשהי ל"תקשורת", כיף לך לחשוב שאתה יכול להשפיע על הציבור. אבל, מה לעשות, אין לטענות האלה שום בסיס אמיתי. עיתון שישכח את זה, יפול או שיצטרח תמיכה חיצונית, וודאי שלא יוכל להשפיע. ע"ע דבר, ע"ע חדשות, ע"ע על המשמר, ע"ע כותרת, ע"ע בשבע, ע"ע מקור ראשון על גלגוליו השונים.

יש כאן עוד כמה נקודות עקרוניות.
1. אני לא מסוגל לראות קולקטיב כמשהו שהוא יותר מאסף של פרטים. ז"א, ציבור קוראי התקשורת הוא אוסף של פרטים, ציבור העיתונאים הוא אוסף של פרטים וציבור המצביעים הוא אוסף של פרטים. לכל אחד יש רצונות משלו, לכל אחד יש סיבות משלו. אני לא מבין איך אפשר לייחס לקולקטיב כלשהו רצונות שחזקים מסך כל הפרטים שמרכיבים אותו.
2. אני לא מסוגל ליחס אחריות לגורם לא אנושי. בני אדם צריכים להתחיל לקחת אחריות למעשים שלהם. אנשי הימין שלא קונים עיתונים לא יכולים אח"כ לקטר על זה שאין להם השפעה בתקשורת, בדיוק כמו שצמחוני לא יכול לבקש שיהיה במקדונלד תפריט צמחוני בזמן שהוא מחרים את מקדונלד.
3. כותרת אובייקטיבית ("המתנחל החטוף") לא יכולה להשפיע על דעתו של אף אדם.
4. כיבוס מילים שנהפכו או הופכות לגנאי ("מתנחל" -> "תושב יש"ע", "ספרדי" -> "מזרחי", "כושי" -> "שחור" ->אפרו אמריקאי...) לא עוזר באמת, סתם מוסיף עוד מילת גנאי ללקסיקון.
5. התשובה לשאלה מה היה קורה אילו לא היו אמצעי תקשורת היא מאד פשוטה, היו קמים אמצעי תקשורת.
6. ללא מעורבות מלמעלה, אין ואקום. אם אנשים רוצים המבורגר, יהיה מי שיספר להם אותו. אם אנשים רוצים ידע, יהיה מי שיספק להם אותו. אם אנשים רוצים ידע מוטה לכיוון מסויים, יהיה מי שיספר להם אותו. אם נמכר בשוק החופשי ידע מוטה לכיוון מסויים, סימן שיש מי שצורך אותו, סימן שיש מי שרוצה לצרוך אותו.

1 ושלא יהיו לך ספקות, לא הצלחת להוכיח, או אפילו להתקרב ללשכנע אותי בזה, ובינינו, אחרי הכשלון הסובייטי (ולא רק הסובייטי), סביר להניח שגם לא תצליח.

2 לכן נראה לי שמשימה שלקחת על עצמך היא קצת חסרת טעם.

3 טוב, לא לגמרי, תחומי העניין שלי לא כל כך מגוונים.

4 או אתמול.
חייבת להגיד משהו 394997
אני מאמץ בחום את ההשוואה לאכילה במקדונלד, ואת החלוקה שלך ל 2 נושאים:
1. האם הטיה בתקשורת משפיעה על אנשים?
2. בהנתן שזה נכון, מה המשמעות של זה?

ובכן, ייתכן שלא שכנעתי אותך שהתשובה ל 1 היא: כן, במידה רבה. אבל לא הדיעה שלי ולא הדיעה שלך הן מעניינות לצורך התייחסות לסעיף 2. מה שרלוונטי זה שזוהי הדיעה המקובלת. יכול להיות שמנכ"ל מקדונלד חושב שהמבורגרים זה הדבר הכי בריא בעולם וכדאי לאכול כמה שיותר. ואולי הוא צודק, והחוקרים טועים. אבל מבחינה מוסרית, דעתו אינה משנה. אם רוב החוקרים חושבים שהמבורגרים זה מסוכן לבריאות, אז בבואנו לדון ב 2, יש להניח שזה כנראה נכון. אפילו אם הנושא הזה במחלוקת, אז בבואנו לדון ב 2, צריך להניח שזה עלול להיות נכון.

ועכשיו לסעיף 2. אני לא חושב שהמסקנה צריכה להיות שהתקשורת אשמה בהכל, הציבור לא אחראי וצריך לבטל את התקשורת. מה שכן אפשר לעשות הוא מה שמקדונלד נדרשת, מבחינה מוסרית, לעשות: לצמצם את הנזקים. לצמצם את הנזקים, במקרה של מקדונלד וגם במקרה שלנו מתחלק לשניים: יידוע הציבור, ומזעור הנזק. אז איך מיישמים את זה במקרה של התקשורת?
א. יש חובה מוסרית להבדיל בין דיעות לבין דיווח אובייקטיבי וליידע את הציבור מה זה מה.
ב. דיווח אובייקטיבי, חובה שהוא יהיה כמה שיותר אובייקטיבי, מבוסס על מידע בדוק, מביא את טענות 2 הצדדים, וכו'.
ג. תיקון טעויות. קודם כל השתדל להמנע ככל האפשר מטעויות. אבל אם כבר טעית, אז פרסם תיקון ברור ובולט.

למעשה מה שכתבתי הוא לא חדש, אלא מופיע בקוד האתי העיתונאי. במדינות מסויימות הקוד הזה כתוב, במדינות אחרות הוא תורה שבעל פה. יכול לבוא סמיילי, או עורך מעריב, או מנכ"ל מקדונלד ולצעוק: "רק רגע! המטרה שלנו היא לא לציית לקוד האתי! המטרה שלנו היא למכור המבורגרים, אה, סליחה עיתונים! אם אנחנו לא נפרסם "אישה ילדה עז תלת רגלית", אז המתחרים שלנו יפרסמו את זה!" אז התשובה היא שחוץ מרובוטים שמוכרים עיתונים אנחנו גם אנשים ויש לנו כללי מוסר.

אז על מה כל הפתיל הארוך הזה: על זה שמישהו מחה על כך שכותרת מסויימת היא לא אובייקטיבית *מספיק*. אתה כנראה צודק בטענה שאין שום דבר רע או לא אובייקטיבי בכותרת הספציפית הזו. אבל לגבי הצורך העקרוני בכך שכותרות או כתבות יהיו אובייקטיביות - אנחנו כנראה חלוקים. יש צורך כזה, זהו צו מוסרי (גם עבור עיתוני שחושב שכותרות לא משפיעות על דעתו של אדם), וגם אם כל הצהובונים בארץ יפרסמו את הכותרת "אישה ילדה עז תלת-רגלית" בדף הראשון, אם ידיעות אחרונות יפרסם אותה זה יהיה לא מוסרי.
חייבת להגיד משהו 395001
א. "מה שרלוונטי זה שזוהי הדיעה המקובלת" זהו, שלא. הדעה המקובל רלוונטית כשמתדיינים על השאלה "מהי הדעה המקובלת", היא לא יכולה להיות רלוונטית עבור הדיון "האם הדעה המקובלת נכונה". חשבתי שסיכמנו את זה בסעיף הראשון של תגובה 394430.

ב. לגמרי לא מסכים שמקדונלד נדרשת, מבחינה מוסרית, לעשות את כל הדברים שפרטת. מוסרית היא נדרשת שלא לשקר ללקוחות שלה (למשל, לא להגיד שהם כשרים כשהם לא וכו'), לא להרוכ את הלקוחות שלה, לשמור על החוק ועוד דברים. אבל היא לא נדרשת *מוסרית* למכור אוכל רזה. שים לב להבדל בין דרישה מוסרית לדרישה כלכלית, הסיבה שמקדונלד החליטה למכור סלטים היא החלטה *כלכלית* שנבעה מלחץ *כלכלי*, אין בהחלטה הזאת שום דבר מוסרי (או לא מוסרי).

אותו הדבר תקף לתקשורת, לשקר זה לא *מוסרי*, להיות סובייקטיבי זה לא תמיד *כלכלי*.‏1

ג. למעשה, רוב הקוד האתי העיתונאי הוא מחוייבות כלכלית ולא מוסרית של העיתון, עיתון שלא יעמוד בו ימכר פחות (וימכור פחות פרסומות) מעיתון שכן יעמוד בו. כאמור, הציבור לא טיפש, ולא יקנה עיתון שהוא לא רוצה לקנות.

ד. "אתה כנראה צודק בטענה שאין שום דבר רע או לא אובייקטיבי בכותרת הספציפית הזו." כנראה? יש לך ספק בזה?

ה. שים לב שעיתונים לא מפרסמים כותרות על "אישה ילדה עז תלת-רגלית". למה? לא בגלל שהם מוסריים (ז"א, אולי הם כן מוסריים, אבל אם זו היתה הסיבה, היה קם מישהו לא מוסרי ומוציא לאור עיתון לא מוסרי), אלא פשוט בגלל שהם חכמים מספיק שלא לזרוק את הפרנסה שלהם לפח.

1 ואולי כדאי להרחיב על התמיד הזה. בעיתון בישראל יתארו משחק של נבחרת ישראל נגד נבחרת גרמניה בצורה מאד לא אובייקטיבית. למה? פשוט מפני שמספר הקונים הפרו גרמנים בישראל הוא קטן בהרבה ממספר הקוראים הפרו ישראלים.
חייבת להגיד משהו 395079
א. קרא שוב את בעיון את תגובה 394997. האם היא עוסקת בשאלה "האם הדיעה המקובלת היא נכונה?" האם היא אומרת באיזשהו מקום שבגלל שהיא מקובלת, היא נכונה? למעשה, היא אומרת בפירוש שהדיעה המקובלת *עשויה להיות שגויה*. לצערי, אתה שוב חוזר לאיש קש. חשבתי שהנושא שעליו דנה התגובה שלי הוא דיי ברור. אבל אני אחזור עליו שוב.

התגובה שלי עוסקת בעיקר בעניין אחד: מה לעשות *בהנתן* שהדיעה הזו נכונה. ולכן, זה שלא שכנעתי אותך או לא שכנעתי את עורך מעריב או את מנכ"ל מקדונלד - זה לא רלוונטי. מה שרלוונטי הוא שרוב החוקרים סבורים שהדיעה נכונה במידה רבה. עיתונאי צריך לנהוג תחת ההנחה שזה עשוי, בסבירות גבוהה, לפי מיטב הידע של מיטב החוקרים, להיות נכון.

ב. אני טוען שמקדונלד נדרשת מוסרית לצמצם את הנזקים של האוכל שלה. לא למכור אוכל אחר, לא לעבור לסלטים. לצמצם נזקים. אני מסכים איתך: השינויים בתפריט של מקדונלד נבעו מלחץ כלכלי. וממה הלחץ הזה נבע? בדיוק מכך שהציבור נהיה מודע לנזקים. וזה אחד משני הדברים שאמרתי שצריך לעשות: ליצור מודעות ציבורית.

ג. חפש קוד אתי במילון. תמצא שזהו קוד מוסרי. הקוד אתי העיתונאי הוא קוד מוסרי גם עפ"י הגדרתו, וגם עפ"י תוכנו - בדיוק כמו הקוד האתי של הרופאים, הקוד האתי של צה"ל‏1, והקוד האתי של עורכי הדין.

ה. לאנשים יש אינטרס כלכלי לא לגנוב, כי הם יכולים להתפס ולשלם קנס. אבל עדיין גניבה היא לא מוסרית. באופן דומה, פרסום כותרת לא בדוקה מהסוג "אישה ילדה עז תלת-רגלית" זה לא אתי - בלי תלות בכך שיש גם אינטרס כלכלי לעיתון לא לפרסם את הכותרת. אני לא תמים, ברור שהאינטרס הכלכלי הוא כלי מעולה וחזק יותר מכל קוד אתי בלתי מחייב שהעיתונאי קרא אותו לפני 10 שנים. אבל כאן בדיוק נכנסת המודעות הציבורית. אם תהיה מודעות ציבורית לנזקים, אז גם יהיה לחץ כלכלי על העיתונים למזער את הנזקים.

1 גיחי, גיחי, אני יודע.
חייבת להגיד משהו 395487
א. דעה מוטעית, מקובלת או לא, לא צריכה לחייב מוסרית אף אדם (בגל שהיא מוטעית).

ב. למקדונלד יש מחויבות מוסרית לחוק (שמחייב אותם לרשום את אחוזי השומן באוכל) ולאמת (שמחייבת אותם לרשום אחוזי שומן נכונים). לא יותר ולא פחות. מודעות ציבורית זה התפקיד של הציבור (ושל פיצה האט ודומינו פיצה, שנפגעים מההצלחה של מקדונלד).

ג. נו באמת, סתם סמנטיקה. אם קוראים למשהו ''מוסרי'' זה לא הופך אותו למוסרי.

ה. לפחות בישראל, לאנשים יש אינטרס כלכלי לגנוב. אחוז הנתפסים הוא בין מזערי ללא קיים. אני ואתה לא גונבים בגלל שזה לא מוסרי.

ניסיתי להבדיל בין כתיבת שקר (שהוא דבר לא מוסרי) לבין כתיבה לא אובייקטיבית (שזה דבר מוסרי ובלתי נמנע).
חייבת להגיד משהו 395908
סטינו מהנושא המרכזי.

בשבת, התייעצתי עם משפטנית הבית. היא אישרה את מה שחשבתי - האחריות של מקדונלד, או של העיתונים, היא אחריות משפטית-חוקית.

קיימים מחקרים שאומרים שטיגון בשמן עמוק גורם לנזק X, וכתיבה מוטית גורמת לנזק Y. המחקרים האלו הם לא אחד ולא שניים, והם מקובלים על הקהילה המדעית. עד כאן - עובדות.

בהנתן העובדות האלו, חלה על מי ש*עלול* לגרום לנזק (עפ"י המחקרים) אחריות מוכרת בחוק. האחריות היא לעשות *מאמץ סביר* כדי למנוע או לצמצם את הנזק ה*פוטנציאלי*. אם יהיה משפט ובו מישהו יתבע את העיתונים על נזקים ספציפיים שנגרמו לו בשל כתיבה מוטה, העיתונים לא יוכלו להשתמש בהגנות הבאות:
- לא ידענו על המחקרים.
- ידענו על המחקרים אבל הם לא היו משכנעים. אנחנו עדיין סבורים שהמחקרים שגויים.
- אין חוק שאומר: "על העיתונאי להיות כמה שיותר אובייקטיבי."
- כתיבה לא אובייקטיבית זה בלתי נמנע.
- אם אנחנו לא היינו מפרסמים את זה, מישהו אחר היה מפרסם את זה. יש לנו אינטרס כלכלי, אנחנו חייבים למכור!
זה דומה מאד לדיני לשון הרע. נכון, אי אפשר להמנע מפרסומים שגויים, מרשינו פעל בתום לב וכו' וכו'. אבל אם העיתון לא עשה מאמץ סביר כדי למנוע את זה, ואני הוכחתי בביהמ"ש שאכן נפגעתי, ביהמ"ש יפסוק פיצויים לטובתי.

לדעתי, החובה המשפטית הזו נובעת מאיזשהו מקור, והמקור הזה הוא מוסרי. נכון, המחקרים עשויים להיות שגויים. אבל לטעמי, עיתונאי שמתעלם מהמחקרים, עושה עוול מוסרי. הוא יודע שהוא עלול לגרום לנזק. אבל הוא אומר (בתום לב, או שלא בתום לב): "לדעתי לא יקרה כלום, אין צורך להזהר".

איך אפשר למזער את הנזק? אני לא אומר שאפשר למנוע לחלוטין כתיבה לא אובייקטיבית. כל מה שאני אומר הוא שאפשר לצמצם אותו. כמו שאומר החוק: "לעשות מאמץ סביר". כל מה שצריך זה בעיקר להקפיד על כללי האתיקה העיתונאית (זה במאת לא מעניין מאיפה הכללים האלו נובעים - מוסר, כלכלה או משהו אחר). לגבי מודעות ציבורית - אני מסכים איתך במאה אחוז. זה אכן תפקיד של הציבור, ובפרט של גופים ציבוריים (או עיתונאים!) שנושאים על דגלם כל מיני עקרונות נאצלים כמו הגנת הצרכן, זכויות הפרט, חופש הביטוי וכו'.
חייבת להגיד משהו 396061
א. אני לא משפטן, אבל העמדה שניסחתה בשם המשפטנית נראית לי קצת מוגזמת. או, אם לפרט, היא נראית לי לא נכונה, לא ראויה, לא רצויה.

מליוני יצרנים מייצרים מוצרים שעללולים לגרום נזק (ועל המילה "נזק", ראה סעיף ב למטה) לצרכנים שלהם. יצרני הסיגריות, יצרני הסוכר, יצרני הנפט, יצרני הרכב, יצרני הבגדים, יצרני הצעצעים, יצרני מוצרי החשמל, יצרני תרופות, יצרני הנייר, יצרני המתכת, יצרני הנשק וכו'. למעשה, קשה לי לחשוב על תעשיה שמייצרת משהו שלא עלול לגרום לנזק. אם כל יצרן סולמות היה אחראי לכל מי שנופל מסולם, כל יצרן סוכר היה אחראי לכל מי שחולה בסוכרת, כל יצרן אקמול היה אחראי לכל מי שמתאבד בתרופות, כל יצרן אופנועים היה אחראי לכל מי שנופל מהאופנוע שלו, וכך הלאה, לא היתה נוצרת תעשיה בכלל.

המחויבות המוסרית של היצרנים היא ל*אמת*, בגלל זה הם חייבים להבהיר לצרכנים שלהם את הנזק שהם עלולים לספוג אם הם ישתמשו במוצרים שלהם. הם חייבים, מוסרית, לתת לצרכנים את כל המידע הנגיש שיש להם, אסור להם, מוסרית, להסתיר מידע מהצרכנים. מעבר לזה, יש להם מחויבות חוקית, מחוייבות לעמוד בתקנים אותם קובעת המדינה וכו'. כאן נגמרת המחויבות והאחריות של היצרנים, והיא עוברת לצרכנים. כמו שאמרתי כבר, אני רואה בכל אדם בוגר כיצור שאמור להיות אחראי להחלטות שלו ולהשלכות שלהם, ואין זה תפקידה של המדינה להיות הגננת של היצרנים. רוצה לסוע על אופנוע, סע, אני, המדינה אכריח אותך לשים קסדה, אכריח את היצרן לעמוד בתקן לגבי החיכוך של הצמיג בכביש, אדאג שתדע מה עלול לקרות לך, אבל מעבר לזה, זאת כבר החלטה שלך.

ב. "נזק"?! עד עכשיו הטענה שלך היתה שעיתונות סובייקטיבית משנה את דעתם של אנשים. עכשיו, אתה קורא לזה "נזק"? גם כאן אני לגמרי לא מסכים איתך. אני חושב ששינוי דעתו של אדם ללא כפיה או שימוש באלימות לא רק שהיא לא "נזק" אלא שהיא אפילו *תועלת*.

אדם צריך להחזיק בדעה מאד דוגמטית ולהיות מאד לא בטוח בדעתו אם הוא מאמין ששינוי דעה היא נזק. כשאני חושב על הפעמים (הרבות) ששיניתי, עיצבתי וגיבשתי את דעתי, אני רואה אותן כמועילות. כשאני נזכר באנשים שגרמו לי לגבש, לשנות ולעצב את דעתי ללא כפיה או אלימות, אני נזכר בהם לטובה.

אולי זה מה שעצוב לי במה שקורה באייל, לא רק שאנשים הפסיקו לקרוא דעות של אחרים (וכך החליטו להפסיק לגבש את דעתם), אלא שהם גם הפסיקו לנסות ולהסביר את דעתם שלהם, ובמקום זה התחילו לעבור לתיקוני לשון וזריקת הערות מטופשות. כמי שכן רואה בחיוב את הנסיון לשנות את דעתו, זה מאד קשה לי.

ג. אני לא מבין מה זה אומר "לצמצם את הכתיבה האובייקטיבי". נגיד שאתה עורך עיתון, אתה מקבל ידיעה על ילד שנהרג בתאונת דרכים בתל-אביב, ילד שנהרג מקאסם באשקלון, ילד שנהרג מסרטן בניו זילנד וילד שנהרג ממלריה באתיופיה, לפי איזה מדדים סובייקטיבים תקבע איזה שהילד באשקלון יהיה בכותרת והילד מניו זילנד לא יופיע בכלל? אתה חושב שעיתונאי ניו-זילנדי יקבל את אותה החלטה? והוריו של הילד מתל-אביב? חשוב להדגיש, כל החלטה כזאת היא בעצם החלטה סובייקטיבית, והדרישה ל"אובייקטיביות" היא הרבה פעמים (בעצם, תמיד) דרישה ליותר סובייקטיביות לכיוון מסויים.

ד. גופים ציבוריים שנושאים על דגלם את הגנת הצרכן, צריכים להתרכז בנושאים כמו הגנת הצרכן. גופים ציבוריים שנושאים על דגלם את זכויות הפרט, צריכים להתרכז בזכויות הפרט. גופים ציבוריים נושאים על דגלם את חופש הביטוי, צריכים להתרכז בחופש הביטוי. התערבות בנושאים הכתובים בתקשורת מנוגדת להגנת הצרכן (אתה מגן עליו שלא ידע שאיתמר היא התנחלות?), לזכויות הפרט (אתה מונע מהפרט לדעת שאיתמר היא התנחלות) ועל אחת כמה וכמה, לחופש הביטוי (מותר לעיתונאי לציין שאיתמר היא התנחלות).
חייבת להגיד משהו 396187
א. קלעת לדעתם של גדולים. גם החוק חושש מניצול הנזק לרעה, ולכן הוא מדבר על "מאמץ סביר"‏1. החוק במפורש מנסה למנוע מצב של "כל יצרן סוכר אחראי לכל מי שחולה בסוכרת". ומבחינה מעשית - החוק מצליח. יצרני הרכב ויצרני הסיגריות כבר שילמו פיצויים כבדים בארה"ב על נזקים שהם עשו - רק בגלל שהם לא עשו את אותו "מאמץ סביר". וזה כנראה נכון גם לתעשיות האחרות שהזכרת. ובכל זאת, התעשיות האלו הן רווחיות, תודה למתעניין, וגם הנפגעים והמדינה שצריכים לממן את הנזקים מאיפשהו יוצאים נשכרים. המצב לא כל כך גרוע.

לגבי האחריות המוסרית - אני מסכים איתך לגבי האחריות האישית, אבל אני לא חושב שזה מנקה את האחריות של ספק המוצר. בכך, נשאר חלוקים.

ב. אתה נובח על העץ הלא נכון. לא טענתי ש"שינוי דעתו של אדם ללא כפיה היא נזק", ואם הבנת את זה מדברי - א. טעית ב. מתנצל שהטעיתי אותך. אם אתה צריך דוגמא פרטית לנזק ממשי שעשוי להגרם מדיווח תקשורתי, אתה יכול להסתכל בדיני לשון הרע, ולעיין בתביעות דיבה.

ג. התשובה לשאלתך (ואני חוזר עליה בפעם השלישית): "כל מה שצריך זה בעיקר להקפיד על כללי האתיקה העיתונאית".

ד. מותר גם לעיתונאי להגיד: "הדיווח הזה והזה היה שגוי, מוטה ועשה עוול גדול". אל דאגה, למרות שכולם מאד מאד עסוקים, אני בטוח שיימצאו אותם צדיקים שימצאו שעה או שעתיים בשבוע כדי לחשוף דיווח שגוי או דיווח מוטה ומגמתי בתקשורת. ובלבד שהם יקבלו אישור מסמיילי שהם לא חרגו מתחום האחריות הציבורית שלהם :-).

---

1 כמה פעמים כתבתי "מאמץ סביר" בתגובה הקודמת? טוב, לא עזר. נקווה שבתגובה הזו, הנקודה תעבור. לצערי, הציפיות שלי הן נמוכות :-(
  חייבת להגיד משהו • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • אח של אייל
  תיקון טעויות. • אח של אייל
  תיקון טעויות. • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • סמיילי
  ”מבקש שתמחק פוסט“ (3) • האייל האלמוני
  או בקיצור • אח של אייל
  או בקיצור • סמיילי
  או בקיצור • אח של אייל
  או בקיצור • סמיילי
  או בקיצור • שוטה הכפר הגלובלי
  או בקיצור • סמיילי
  או בקיצור • ראובן
  או בקיצור • ראובן
  אלברט? • סמיילי
  אלברט? • ראובן
  או בקיצור • סמיילי
  או בקיצור • אח של אייל
  או בקיצור • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • שוטה הכפר הגלובלי
  חייבת להגיד משהו • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • שוטה הכפר הגלובלי
  הגיון, דרישה שקשה לעמוד בה? • סמיילי
  הגיון, דרישה שקשה לעמוד בה? • האייל האלמוני
  הגיון, דרישה שקשה לעמוד בה? • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • סמיילי
  ואגב.. • אח של אייל
  ואגב.. • סמיילי
  שלוש שאלות • האייל האלמוני
  שלוש שאלות • סמיילי
  שלוש שאלות • האייל האלמוני
  שלוש שאלות • סמיילי
  שלוש שאלות • האייל האלמוני
  שלוש שאלות • סמיילי
  *אם* • האייל האלמוני
  בקשה: • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • אח של אייל
  חייבת להגיד משהו • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • עוזי ו.
  חייבת להגיד משהו • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • אלי
  חייבת להגיד משהו • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • אלי
  חייבת להגיד משהו • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • אלי
  חייבת להגיד משהו • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • ירדן ניר-בוכבינדר
  חייבת להגיד משהו • אלי
  חייבת להגיד משהו • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • אלי
  חייבת להגיד משהו • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • אלי
  חייבת להגיד משהו • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • אלי
  חייבת להגיד משהו • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • איציק ש.
  חייבת להגיד משהו • אלי
  חייבת להגיד משהו • גילית
  חייבת להגיד משהו • mermit
  פפפפף. • עומר
  I rest my case • סמיילי
  I rest my case • האייל האלמוני
  I rest my case • גדי אלכסנדרוביץ'
  I rest my case • סמיילי
  I rest my case • גדי אלכסנדרוביץ'
  I rest my case • סמיילי
  I rest my case • גדי אלכסנדרוביץ'
  I rest my case • סמיילי
  I rest my case • גילית
  I rest my case • סמיילי
  שאלת תם • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • סמיילי
  חייבת להגיד משהו • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • האייל האלמוני
  חייבת להגיד משהו • סמיילי
  תגיד, כותרת כמו "2 ערבים נהרגו בתאונת דרכים" לא היתה צורמת לך? • האייל האלמוני
  נסה רגע את זה: • רודי וגנר
  נסה רגע את זה: • האייל האלמוני
  תגיד, כותרת כמו "2 ערבים נהרגו בתאונת דרכים" לא היתה צורמת לך? • האייל האלמוני
  לא • סמיילי

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים