בתשובה לגילית, 29/06/06 20:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ייתכן מאוד שאת צודקת בכל דברייך, אבל הדה-הומניזציה הגדולה ביותר של מתנחלים שאני נתקלתי בה בתקשורת היה המראה (ובעיקר משמע האוזניים) של אחת ממפונות גוש קטיף צורחת על החייל שמפנה אותה כמה שהוא איש רע ולא יהודי וצריך להתבייש ונאצי. מעניין איך הרגיש החייל, ואם בכלל מישהו שאל אותו אם בא לו ללכת ולפנות ישובים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט מביש. במקום אחר כתבתי על עניין ה''נאצים'' שראוי לכל גנאי. אבל אשה שמפונה בכוח מביתה יכולה לטעון לנסיבות מקילות. עיתונאים, יושבי בתי קפה ומטקבקי אינטרנט - לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל אני קיבלתי את התחושה (אולי כחלק ממסע הדה-הומניזציה, למרות שזה מבוסס בעיקר על דברי מתנחלים ששמעתי) שלא היה מדובר בהתפרצות רגשות גרידא, אלא בלוחמה פסיכולוגית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורק כדי לחדד: ראיתי לא מזמן בחצי עין סרט גרוע בשם "הסמוראי האחרון" (ספוילר מכאן והלאה). באחת הסצינות האחרונות בסרט מוביל הגיבור (המערבי המיוסר) כוח של מורדים יפנים לקרב חסר סיכוי (והם יודעים שהוא חסר סיכוי) נגד כוחות הקידמה האירופאים המרושעים. בסופו של דבר כולם (חוץ מהמערבי המיוסר) נקלטים מול איזו מכונת ירייה סופר טכנולוגית, מאוד סימבולי ומרגש. הבעיה היא שלפני שמחסלים אותם הם דווקא מפליאים את מכותיהם באויבים והורגים עשרות ומאות מהם בצורה גרפית למדי. מה הבעיה? שה"אויבים" הם בסך הכל איכרים יפנים מסכנים שגוייסו בלי שאף אחד ישאל אותם. נכון, יש שם גם את המערבי המרושע שהמערבי המיוסר שונא, אבל האם החיסול שלו מצדיק חיסול המוני של איכרים מסכנים? כשראיתי את חגיגת ההרג הזו (מה הוליווד לא תעשה בשביל סצינת מלחמה מדממת טובה) תהיתי לעצמי אם לא היה עדיף למורדים להיכנע וזהו, ושיז*** קודי הכבוד היפניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בדיוק קוראת עכשיו את "שוגון" וזה נשמע בדיוק כמו סצינה משם. אני חושבת על הספר הזה הרבה. היחס לחיים ולמוות הוא כל כך תלוי תרבות. זה די מדהים, הנכונות שלהם למות בהמוניהם (ולהרוג בהמוניהם) בלי להניד עפעף. מבחינתם החיים עצמם אינם מטרה נעלה אלא אמצעי שולי. אז הם מכבדים נחלות וערכים, המערב קידש את החיים. ואיך מתייחס המערבי הנאור לאנשים שקידשו נחלות וערכים? אצלי בספר, אגב, המערבי כל הזמן מזדעזע מהאכזריות המתפרצת שלהם, והם כל הזמן מזדעזעים מכמה שהוא חסר ערכים וטיפש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוגון היה מוצלח הרבה יותר מהסרט הזה, לטעמי. לפחות בו אין ממש טובים ורעים. איפה האייל היפני שיבהיר לנו עד כמה מה שכתוב בו הוא בולשיט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם לא באמת מבשלים אנשים למוות, נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבשלים? בהווה? היום כבר עברו לסשימי. יחסית לעינויים שפיתחו הספרדים והבריטים באותה תקופה, יפן היתה מגדלור של קדמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקרוב מאוד, אולי היום, אפתח במספר רשימות על הסיפור האמיתי שמאחורי הסרט. כצפוי, במציאות לא היה טום כרוב, סיבות המרד היו הרבה מעבר לגינוני כבוד והרקע מורכב הרבה יותר מאשר מה ש90 דקות הוליוודיות מאפשרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העיקר: עדיין טבחו איכרים מסכנים בקרב שהיה אבוד מראש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק. הקרב לא היה אבוד מראש וחוץ מזה, טבח באיכרים בזויים היה הספורט הלאומי באותן השנים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |