בתשובה לאסתי, 19/10/01 20:27
הלכתי ובדקתי... 39583
המקרה הקלאסי של serendipity הוא כמובן שאול שהלך לחפש אותנות ומצא מלוכה. אולם רק בפירוש דתי ניתן להביא סיבה מלכתחילה לאירוע האקראי הזה. למשל הפרוש שבו "בעל הסיבות" סידר את הענינים כך שגרם לאתונות ללכת לאיבוד, גרם לקיש האב לבקש משאול ללכת לחפשם (פרשן אחד אומר שבד"כ היה שולח את העבדים) ואירגן את הענינים כך ששאול יגיע לבסוף לשמואל ומשם הסיפור ידוע.

אולם בהסתכלות א-דתית, האם אפשר למצוא סיבה אפריורית לצרוף מיקרים?
הרי אנחנו יודעים שזה היה צרוף מקרים רק בדיעבד, אחרי שהמקרים כבר ארעו.

לכן נראה לי שכל ההסברים מהסוג הזה נשארים בתחום האסתטיקה - הסבר מאד יפה (בדומה להסבר האטימולוגי שהבאת) שלא ניתן להקיש ממנו שום דבר לעתיד.
Serendipity and grace 39703
Serendipity seems to be just another name for the theological concept of Grace
In catholicism
Divine grace is associated with mother Mary
Yet it is deeply rooted from asncient times and accross cultures with events induced by the white Goddess
the mother of all inspiration
See for example white goddess themes such as
When I am in a time of trouble mother Mary comes to me
Tell me words of wisdom, let it be
Or in Hebrew poetry and literature,
loyal lovers of the white Goddess
are Nathan Alterman and Alexander Pen
where Nathan Zach or Avidan are her opponents
Serendipity and grace 39705
Or rather David Avidan betrayed the White Goddess in his later years, which inevitably led to the sisyphian
nature, the effortful non
flowing and uninspired charachter
of his late "art"; and to development of time-chased
sensationism and paranoid features at the night of his life

Serendipity and grace 39828
המשוואה חסד/Grace = מקרה אקראי/Serendipity אכן מעניינת.

אם המדע הנוכחי שולל או לפחות שם בשולי השוליים את אפשרות קיומם של כוחות שלא מוגדרים באופן מטריאליסטי, הרי מידות החסד והאקראיות מציגים התערבות א-מטריאליסטית בזרימה הקוזאלית והבלתי פוסקת של חומר. מי היה המדען שטען - אם נוכל לדעת מיקומו של כל אטום בזמן המפץ הגדול נוכל לדעת מה יקרה בעתיד, שכן העתיד לא היה עתיד אלא פשוט התממשות סדרה של פונקציות מתמטיות.

הכנסת אלמנט החסד החיצוני המתערב במערכת הפיזיקאלית שלנו וגורם לשינויה, מזכיר את השאלה הגדולה - האם יש רצון חופשי. שככזה הוא דורש, כמו החסד וכמו הפנומנה של Serendipity קפיצה רנדומלית מוחלטת, בהתערבות שמחוץ למערכת. רצון חופשי, חסד ומקריות אינם מתיישבים עם המודלים הקוזאליים של סיבה ומסובב.

אולם, נראה שגם כאן היהדות הבטיחה את עצמה, כמו משקיע בורסאי נבון שמבצע גידור Hedge. מעשה הנס כביכול הוא מראה פני ההשגחה, אך למעשה הוא חלק מאותו מסלול קבוע מראש, אמנם אלטרנטיבי, שהתגלגלותו והתפתחותו בעיניים מדעיות מודרניות, אינו נוגד את, נניח, חוק שימור האנרגיה.

כך נשארת הנצרות עם עקרון החסד הנתון לליגלוגם האפשרי של מדענים, ואילו היהדות-מנכסת-כל יוצאת נקייה, משום פיקחותה למתוח את עקרון האד-הוקיות הפופראיאני עד למקסימום.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים