 |
|
 |
||
|
||||
 |
דיכאון הסקרים האלו. אחרי שהזכרתם לי שלא יצאתי לחופשה שנתיים והבאתם אותי להכרה שלא הגעתי לשום הישג משמעותי בשנה האחרונה, אני עכשיו צריך להודות שאין לי כישורים מיוחדים. זאת אומרת, לא שאני חסר כשרון, אני בסך הכל מגיע להשגים סבירים בכל תחום שאני מנסה (לימודי מדעים, נגינה, בישול, כתיבה) אבל אני תת משיגן רציני. מעולם לא הצטיינתי בכלום, תמיד הייתי די טוב. אני איש של 85. הייתי יכול להיות רופא משביע רצון, מהנדס לא רע, מדען מתקבל על הדעת, מוזיקאי סביר, סופר בינוני, פובליציסט מחורבן או דוגמן כושל. בחרתי בתחום התוכנה שבו אני עושה כמעט חייל. תמיד כיוונתי את עצמי למסגרות הכי מאתגרות מתוך מחשבה שאם כבר 85 עדיף לקבל אותו במסלול מצטיינים ולא במסלול מאותגרים. תמיד התקבלתי על תנאי ותמיד עמדתי בדרישות אבל אף פעם לא הצטיינתי. פעם אחת הייתי רוצה להיות מספר אחד כמו אושרי כהן בפסטיגל גיבורי על. פעם אחת להיות ההוא שיש לו את זה, את הכשרון שכולם רוצים ולאף אחד אין, ההוא שמבין יותר טוב מכולם, ההוא שתמיד מנצח בהורדות, ההוא שעושה את הכרוב ממולא הכי טעים, ההוא שהבחרוה הכי יפה לא מורידה ממנו את העיניים (סתם, אני נשוי, אסור לבחורות להסתכל עלי כי אחרי זה אני צריך להסביר לאישתי דברים שאני מעדיף לא להסביר). אני לא רוצה להיות הכי בעולם, גם לא בארץ, מספיק לי להיות הכי הכי בבית הספר, או במשפחה, אפילו בחדר (בתנאי שיהיו בו עוד כמה אנשים שטובים בדבר הזה והדבר הזה יעניין מישהו). אבל לא, תמיד אני איפשהו באמצע. בטבור, בפופיק. טוב, עדיף להיות פופיק לאריות.... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למעט אי-דיוקים קלים, אם לא הייתי יודע יותר טוב ('צטער על האנגרית), הייתי חושב שהתגובה הזאת נכתבה עלי. או נכון יותר, עלי עוד חמש שנים ככה. נו מילא ... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה הוא הוגה הפחבלט? (אם כן - אתה ה-Numero Uno שלי, וכל השמונים וחמשים לא מעניינים אותי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בחרתי באופציה של הכישורים הפיסיים המיוחדים. ביום טוב , באף פתוח , בעזרת חוש הריח שלי אני מזהה את רוב העוברים במסדרון עלפי ריחם , או מי עבר בטווח של 10 דקות. כרומטוגרף אנושי. ומה זה נותן לי? לא הרבה. הייתי טועם יינות איזה תקופה (מקצועי) אבל זו להקת אריות מפוקפקת למדי. ומה זה פחבלט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרבה הצער (לא למרבה הרגליים, למרבה הצער!), הזכר היחיד שאני מוצאת לעניין העתיק ההוא הוא כאן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוחה שיש תחומים שהיית יכול להצטיין בהם. למשל, גידול חיות מחמד באורך מסוים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שמעולם לא גידלתי תנין, למעשה רוב מה שכתבתי תחת השם ההוא היה שקר, חוץ מהסיפור עם אבא שלי והחתול (החתול, לא הפסטרמה, הפסטרמה זה קומבינציה של פלגיאטים מזו ארץ זו ושמש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להפנות לפתיל שהרג אותך? לא הצלחתי למצוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שקר? לא היו דברים מעולם? ואני עברתי על כל הסרטים עם השמות המקוריים בווידאו אמסטרדם לחפש אותך ברשימת הקרדיטים. טוב, אולי לא תמיד הגעתי לקרדיטים. אבל זה היה תירוץ לא רע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללא ספק אתה הפופ(י)ק הכי טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק רציתי להגיד בשם האנשים האפורים, הזנבות לאריות ולשועלים, הסהרורים, הרגילים, הפשוטים, הלוזרים, חסרי הכישרון, בעלי הפוטנציאל הלא ממומש, אנשי היום יום, אנשי הפחות מ-80 ואלה שאפילו לא יכולים להתגאות ביכולות ה"נגינה,בישול,כתיבה" שלהם (בקיצור - בשם רוב האנושות): "Well, do you know what this is?"
"Its the world's smallest violin playing just for you successful but not perfect people" |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |