אפרת, יש לך נתונים יותר מדויקים? 397811
כתבת שהתינוקות הסינים "שולטים במערכת ההפרשות שלהם הרבה לפני צאצאינו המרופדים". עם זאת, הם נשארים עם מכנסי החריץ עד גיל שנתיים וחצי בערך.

האם את יודעת לומר:

עד איזה גיל תינוק סיני ממוצע פשוט עושה את צרכיו בכל מקום?

מאיזה גיל עד איזה גיל הוא כבר ניגש לפעמים לסיר, אבל עדיין עושה את הצרכים במקומות אחרים בשכיחות גבוהה?

באיזה גיל ממוצע הוא נגמל סופית?

יש להדגיש, כי ב"גמילה סופית" הכוונה אך ורק לשליטה בצרכים, כך שהם בדרך כלל לא בורחים, וכן לבקשה ללכת לשירותים כשצריך (בלי שההורים צריכים להזכיר). בשום אופן אין הכוונה להפשלת הבגדים או להורדת מים לבד (למרות שהרבה ילדים ישמחו להפשיל את הבגדים בעצמם, ובעיקר להוריד את המים (-:), וודאי לא לניגוב לבד - נראה לי חסר אחריות להניח לילד בן שלוש לנגב לבד בשירותים.

שאלה נוספת, פחות עקרונית אבל מסקרנת: האם מקובל בסין שלא לנגב לתינוקות את חלקי הגוף הרלוונטיים, כך שהם פשוט נשארים מלוכלכים?
אפרת, יש לך נתונים יותר מדויקים? 397872
עזבו שטויות, זה קצת מצחיק שמתייחסים כאן ברצינות לפרטים.

יש בדיוק הסבר הגיוני אחד למאמר הזה:

מישהו נתקע עם מלאי של מכנסי חריץ שאיזה סיני ממולח דחף לו בלי ששם לב. עכשיו החברים מנסים לעזור לו להיפטר מהסחורה בכל מיני דרכים יצירתיות, כולל שימוש בתמימותם של עורכי האייל. הדיבורים על המספריים, בסוף המאמר, הם חלק מהקונספירציה: כל מי שאי פעם גזר בגד במספריים יודע שעם כל תנועה הקרע ממשיך ומהר מאוד הבגד נקרע לגמרי. ככה נהרוס את המכנסיים של הילדים שלנו ואז נקנה חריצים... חריצים...
אפרת, יש לך נתונים יותר מדויקים? 397873
מבצע, רק היום, חריץ ללא מכנסיים במחיר עלות. כל הקודם זוכה.
אין לי נתונים מדויקים 398709
אני יכולה רק לשער לפי מה שראיתי מסביבי (עיר רגילה, שכונה ממוצעת) - ואני חושבת שברקת צודקת בהערכתה: החריץ נשאר עד שהילד יכול לעשות הכל לבד. לפעמים רואים ילדים גדולים יותר עדיין לבושים בחריץ מכיון שזה כנראה נוח לכולם, ומפני שהסינים לא מתביישים במבושי ילדיהם.
מחוץ לבית הילדים הסינים עושים בכל מקום גם בגיל שנתיים מפני שזה מקובל. יש מתורבתים יותר שלוקחים את הילד לפתח ביוב או לצד, אבל מאד נפוץ לגלות שלוליות באמצע מעגל של ילדים משחקים. הענין הוא שהם עושים זאת בשליטה ומודעות מלאה ואין להם כל בעיה להגביל את העיתוי או המיקום - אלא שאין להם צורך.
לגבי טווח הגילאים קשה לי, לצערי, לענות מפני שלא יצא לי לדבר עם אמהות טריות. זאת מהסיבה הפשוטה שתינוקות בני פחות מארבעה-חמישה חודשים אינם יוצאים את פתח ביתם. התינוקות שכן יוצאים לטייל נראים כולם תחת שליטה - מוחזקים בתנוחת כריעה כשצריך, מה שמעלה את ההשערה שיש קשר בין הזמן בו העניין מגיע לרמת שליטה מספקת והגיל בו מקובל לשחרר את התינוק לתפוס קצת שמש.
לגבי הניגוב... תלוי מי ותלוי את מה... פיפי בדרך כלל לא מנגבים, אבל ראיתי גם אמהות שמנגבות הכל בהפגנתיות רבה. מתוך רמת המוקצנות הכללית שההורים שם מפגינים בכל מה שקשור בטיפול בילדים, אני מנחשת שאת השאר הם מנגבים ביסודיות. למרות שהישבן החשוף מלוכלך באבק וחול גם ככה...
סוף סוף אני מתחילה להבין 399158
אבל רוצה להבין עד הסוף. בהתחלה, מגיל חודש, מורידים לתינוק את החיתול, ובכל פעם שהוא עושה את הצרכים שורקים לו. עם הזמן הוא לומד לקשר את הצורך להתפנות עם השריקה, ולכן ממתין לשריקה לפני שהוא עושה. חוץ מזה הוא מראה סימנים שהוא צריך - את אמרת וגם ברקת אמרה, תוכלנה לתאר קצת את הסימנים? (ואיך מבדילים ביניהם לבין רעב או עייפות למשל?)

בשלב הזה, שלפי מה שהבנתי הוא קורה בסביבות גיל חמישה חודשים, מה אמורים ההורים לעשות - לשים לב לסימנים שהתינוק מראה, ולהחזיק אותו בכריעה ולשרוק לו בכל פעם שהוא צריך? או שמנסים אחת לפרק זמן מסוים, כפי שעושים אצלנו כשמנסים לגמול ילד מחיתולים? ואם שוכחים, או לא שמים לב לאיתותים של התינוק, אז מן הסתם בסוף יוצא לו, הלא כן? (כלומר, בעקרון יש פספוסים?)

האם בעקבות השימוש בשיטה הזאת, התינוקות הסינים מתחילים בגיל מוקדם יותר להגיד בצורה ברורה שהם צריכים לשירותים?

השאלות מופנות גם לברקת, לגבי המדגם המצומצם שלה.
תודה מראש.

אגב, יוצא מדברייך שהסינים היו יכולים להמנע מחלק גדול מהשלוליות והלכלוך בכל מקום (חוץ מפספוסים שאני מניחה שקיימים גם אצלם), אילו רק היו לוקחים את התינוקות הצידה, אז מדוע בעצם הם לא עושים את זה? טוב, בשביל להבין את זה אני כנראה צריכה ללמוד סינית.
סוף סוף אני מתחילה להבין 399166
הסימנים של תינוק קטן הם בעיקר סימני אי נוחות ו"התפתלות", לפעמים גם יניקה נמרצת ולא שקטה, כמו לעיסת מסטיק מהירה (דווקא באמצע או בסוף ההנקה, כשברור שהתינוק כבר לא מאוד רעב). לפעמים מזהים את זה, לפעמים לא... :-) יש כמובן לדאוג ל"מיגון" של סביבת התינוק מבחינה זו, לא רק כדי לשמור על הניקיון אלא כדי להפחית את הלחץ של "מה יהיה אם".

מהניסיון שלי: חיזוקים התנהגותיים כמו שריקות לא היו אצלנו. למעשה תהליך הלמידה היה הפוך: פשוט הרמתי אותו מעל סיר/קערה כשחשבתי שהוא צריך, ורק אחרי או בזמן שהוא עשה, אמרתי "פיפי" (כלומר, תמללתי את מעשיו ושמרתי על המודעות). למרות שהיה בחיתולים לפחות מחצית הזמן (ובחורף רוב הזמן), הוא שמר על המודעות. וגם בהחלט הודיע - זכורות לי במיוחד כמה התרעות קולניות ברורות להדהים מגיל הזחילה, שבהתחלה לא הבנתי ושנייה לאחר מכן התבררו כ"הוא עשה מספר 2".

לגבי הלכלוך בחוץ - יש לי חברה שמגדלת את בתה בחיתולים חד פעמיים, אבל מגיל 4-5 חודשים לוקחת אותה לעשות את צרכיה בשירותים, רוב הפעמים (על פי הסימנים של התינוקת ועל פי זמנים "הגיוניים"). כך יש לה גם "גיבוי" וגם המודעות נשמרת. הם צורכים חיתול אחד (לפעמיים שניים) ביום, שרוב הזמן נשאר יבש.
כבר מבינה די טוב, מתקרבת לסוף 399476
יפה, למדתי משהו. לפחות עיוני, אם לא אחליט להפוך אותו למעשי.

ברשותך, יש לי עוד שתי שאלות:
א. כמה פעמים ביום בערך הרמת אותו מעל סיר/קערה? ככל שידוע לי, תינוקות עושים פיפי בתדירות הרבה יותר גבוהה מאנשים מבוגרים.
ב. מה קורה בנושא זה בלילה?
כבר מבינה די טוב, מתקרבת לסוף 399498
א. תינוקות ממש רכים "עושים" כל 20 דקות בערך, וכן בזמן ההאכלה, ובכל התעוררות משינה. אבל לא ניסיתי אפילו להרים בתדירות כזו. בגיל מספר חודשים זה נעשה יותר מרווח, ומופיעים דפוסים: רואים שבבוקר מתרוקנים בתדירות גבוהה יותר, אחה"צ המרווחים גדלים, ואצל ילד שמודע לצרכיו הם עומדים על שעה-שעה וחצי ולעתים יותר.
אצלנו היו כמה ניסיונות בכל יום. כבר ממש לא זוכרת תדירויות :-) אולי בין 2 ל-‏10 ניסיונות ביום, תלוי ברמת העייפות ותלוי ברמת ההצלחה המתגלגלת (כשזה עובד פעם ופעמיים ושלוש רצוף זה נורא כייף, וזה נותן מוטיבציה לשני הצדדים להמשיך. מנגד, אם ראיתי שהוא עצבני או אני עייפה או שפספסתי כמה פעמים רצוף, פשוט ויתרתי וחיתלתי). ולא באדיקות, כאמור, כי היה חורף וקר, או שהוא חטף וירוס, או שסבתא באה, או לא-יודעת-מה.

ב. בלילה אפשר להרים מעל סיר בכל פעם שהתינוק מתעורר או יונק. יש אמהות שעושות זאת. אני מסירה את הכובע, אבל מעדיפה לישון קודם כל.
הבנתי, תודה 399735
אבל שאלה אחרונה: האם אצל הבן שלך השיטה הזו הקדימה גם את גמילת הלילה, או שבלילה הוא עדיין עם חיתול? (ותישני כמה שאת רק יכולה (:).
הבנתי, תודה 399741
עדיין לא הגענו לגמילת לילה - ניסיתי פעם אחת, ראיתי שהוא לא בעניין ועזבתי את זה.
הבנתי, תודה 399763
עד גיל שמונה עשה, כולם מיישרים קו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים