בתשובה ליובל רבינוביץ, 18/07/06 3:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם אני טענתי שהבריחה מלבנון, כמו תשלום כופר, היא אסון מושהה. אבל לך גם יש הוכחות. ובעצם, מה יוצא לנו מזה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם אתה וגם יובל טועים בגדול. מה שאפשר לבקר היא המדיניות כלפי החיזבללה בשנים שאחרי הנסיגה. לגבי הנסיגה- היא היתה מהלך מתבקש ובאיחור של 18 שנה. מדוע הלוגיקה בטיעונים לקויה מן הייסוד? כי השארותנו ברצועת הביטחון לא היתה משנה לגבי הקטיושות והטילים ארוכי הטווח שום דבר. כל התשתית שהחיזבללה בנו-התשתית הארטילרית -לא היתה תלויה ברצועת הביטחון. רצועת הביטחון נתנה להם את הלגיטימציה לפעול ואת ההצדקה המוסרית לקיומם ובנתה אותם בתוך לבנון. הפעולה הנוכחית של החיזבללה נבעה מהיעלמות ההצדקה לקיומם כארגון לוחם והרצון להוכיח את הצורך בהם. אם היינו מחליטים לפעול בעוצמה כמו עכשיו נגד התשתיות שלהם שמחוץ לרצועת הבטחון-כשאנחנו יושבים בלבנון- היינו נתקלים בהתנגדות עולמית-והיינו חוטפים את אותה מנת קטיושות וטילים. לכן כל הטיעונים שהיינו צריכים להשאר ברצועת הביטחון אינם מתרוממים מעבר להגיון של ילדים. באותה רמה של הגיון אפשר היה לומר שהיינו צריכים להשאר בעומק של 40 קילומטר בתוך לבנון. עד כדי כך איננו לומדים שום דבר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לבקר את „המדיניות כלפי החיזבללה בשנים שאחרי הנסיגה” ואפשר גם לא לעשות כלום. בסך הכל טענתי שהנסיגה תגרום לדברים מסויימים, והיא אכן גרמה להם. כבר בזמן הנסיגה הזהרתי שזה מה שיקרה ואז טענו שאני מדבר שטויות. >„לגבי הנסיגה- היא היתה מהלך מתבקש ובאיחור של 18 שנה.” צריך היה לסגת 18 שנים קודם לכן וזה לא נעשה. להחלטה אם לסגת בשנת 2000 וכיצד היה צורך להגיע בלי שום קשר להחלטה של שנת 1982. אבל מי שתמך בתהליך ממשיך להתחפר בעמדותיו. לסיכום – קרא שוב את השורה התחתונה בהודעתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי שוב ושוב את השורה האחרונה בהודעתי ולא הבנתי מדוע היינו צריכים להשאר ברצועת הבטחון. התעלמת לחלוטין מהטעון שלי שהמשך הנוכחות ברצועת הבטחון לא היה משפיע על תגבור מערך הקטיושות והטילים של חיזבללה בלבנון. ההחלטה אם לאפשר להם לתגבר את המערך או לא -לא היתה קשורה לנוכחות ברצועת הבטחון. שים לב שגם אני מכנה אותה רצועת הבטחון למרות שהרצועה הזאת היתה רצועת אי הבטחון. יכולת אולי לטעון שלא היו חוטפים חיילים אם היינו יושבים ברצועת הבטחון? הצחקתני. נא התייחס לטעון העיקרי שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מובן שעם הלהט שלך של „אני צודק בכל מקרה” קשה להתווכח. כשהזהרתי שהחמאס יתעצם ויתחילו להיהרג אזרחים אמרו לי שזה לא יקרה. כעת, כשזה קרה, אתה מגיע עם טיעון חדש ואומר שזה היה קורה בכל מקרה. מדוע לא הצגת אז תחזית כזו, כלומר – שיש לסגת משום שהחיזבאללה יתעצם בכל מקרה ויתקוף, גם אם נישאר בלבנון וגם אם לא? הסיבה היא שלא חשבת אז שזה נכון. זהו תירוץ ששלפת עכשיו אד-הוק. לגופו של עניין, אם צה"ל נמצא בלבנון, לחיזבאללה יש פחות אמצעים ופחות אנשים (היות שחלק מהחברים הפוטנציאליים באירגון מתגוררים באיזור שבשליטת צה"ל). כאשר החיזבאללה מרוחק מהגבול הישראלי, טיליו מעמיקים פחות לחדור לישראל (היות שאינם משוגרים מקו הגבול). במצב כזה התגובה הישראלית יכולה להיות מהירה יותר, אין חטיפות חיילים וחלק מהכוחות הפועלים בשטח הם של צד"ל – חיילים לבנוניים בשירות ישראל. מה גם שאני סבור שישראל לא היתה מניחה לחיזבאללה להתעצם והיתה פוגעת בתשתיותיו, אבל זו באמת רק ספקולציה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע לא הצגתי אז תחזית כזאת? כי לא הכרתי אז את אייל. כן חשבתי שמכל נקודת מבט היינו צריכים לסגת מלבנון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מישהו (אתה או אדם אחר) הציג תחזית כזו באיזה שהוא מקום בתקשורת הכתובה או האלקטרונית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוב מפספס את העניין. התחזית אינה חשובה; קשה לעשות תחזיות. מה שחשוב הוא לנתח מצב ולקבל החלטות. את הדעה שצריך לסגת לגבול הבין לאומי הישן שמעתי לא מקצין אחד. איזו מדיניות לנקוט לאחר הנסיגה היתה סוגיה אחרת שאינה קשורה לנסיגה. היה ברור לכל מי שאיננו מנסה לכסות על ערוותו, שההשארות הקבועה בדרום לבנון-נזקה רב בהרבה מתועלתה. לאחר שצה"ל נסוג היה צריך לגבש מדיניות לגבי החיזבללה. בזמנו יוסי ביילין טען שצריך לסגת מדרום לבנון בלי קשר למה יעשה החיזבללה; נדמה לי שגם יוסי שריד טען כך ושמעתי מקצינים גבוהים שלא לציטוט (קצינים בכירים אינם בעלי האומץ הציבורי הגבוה ביותר) שאין לנו מה לחפש בישיבת קבע בדרום לבנון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר – לא חזית מראש שהחיזבאללה יתעצם משום ש„קשה לעשות תחזיות”. אבל בלי שום בעיה אתה מרגיש מספיק בטוח שהתוצאה אם היינו נשארים היתה זהה מבחינת התעצמות החיזבאללה. >„היה ברור לכל מי שאיננו מנסה לכסות על ערוותו, שההשארות הקבועה בדרום לבנון-נזקה רב בהרבה מתועלתה.” אז אני מנסה לכסות את ערוותי (דימויים יפים יש לך). שמא בכל זאת תסביר מדוע הנזק של ההישארות רב מהתועלת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברתי על קצינים בכירים. ההתעצמות היתה מחוץ לרצועת הבטחון. טענתי היא שמדינת ישראל לא היתה חייבת לאפשר לחיזבללה לבנות את התשתיות האלה ברצועת הבטחון. כשאתה מדבר על כך שצה"ל היה יכול לתקוף בלבנון כשהוא יושב ברצועת הבטחון, אינך מנתח נכון את המצב. מצבנו הבינלאומי והחופש שלנו לפעול בלבנון היה שונה לחלוטין אם היינו יושבים בדרום. באשר למספר החיילים שהיינו מאבדים אתה יכול להעריך בעצמך. תכפיל ב-6 את מספר החיילים שנפלו בשנה האחרונה לשהייתנו בלבנון. יש לי תחושה שיש שמץ של ריח הכבוד האבוד שמדבר מגרונך; היה מאד לא מכובד לסגת. עם זה אינני יכול להתווכח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>„יש לי תחושה שיש שמץ של ריח הכבוד האבוד שמדבר מגרונך”. מוזר, גם לי יש תחושה כזו כשאני מדבר עם אנשים שתמכו בנסיגה, אבל אני נזהר לא להשליך על אחרים את מגרעותי. כבוד הוא רלוונטי בהקשר זה, משום שהוא שם נרדף להרתעה. עם זאת – מעולם לא דרשתי להשיב את הכבוד האבוד. זוהי ספקולציה שלך, שאינה מבוססת על כלום. בכל אופן, קשה לא לזכור את מה שאמר בהקשר זה ווינסטון צ'רצ'יל על הסכם היטלר-צ'מברליין: בחרתם בחרפה כדי להימנע ממלחמה ועל כן תקבלו גם את החרפה וגם את המלחמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שזה מאד מעניין- אני משתדל לא לבקר באיזורים שהאסוציאציות ההיסטוריות מושכות אליהן. צ'רצ'יל היה רטוריקן אמן ואפשר לימצוא הרבה אימרות שפר שלו. אינני מבין מה הרלוונטיות של האימרה הזאת ללמלחמת לבנון ותוצאותיה. אינך יכול לנתק את השהיה בדרום לבנון עם ההתחלה- מלחמת לבנון. גם במקום להגיע ל-40 ק"מ ולסגת מיד, נשארנו כדי לשמור על הכבוד ולא הסכמנו לסגת אלא אחרי שסיימנו לגרום את הנזק.הרשה לי להזכירך שהיו כמה נסיגות בלבנון; כל אחת כשהתברר שהיה אידיוטי להשאר שם. מתי ומדוע הוקם ארגון החיזבללה? השהיה רבת השנים בלבנון דווקא הזכירה לי יותר את מצעד האיוולת. כבוד אינו בהכרח שם נרדף להרתעה. לכבוד יש הרבה ביטויים; ביניהם ביטויי טיפשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הדעה שצריך לסגת לגבול הבינ''ל שמעת גם מביבי, רק שהוא טען שצריך לעשות זאת בהסכם. הטמטום היה נסיגה ללא הסכם - ולכן ללא שום מחויבות של הממשלה הלבנונית לשמירה על השקט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטמטום הוא חשיבה נקודתית כאן ועכשיו. מבחינת המבנה הרטורי של טענת ביבי-היא בנויה לטלפיות. הבעיה שהיא נמשכה כך 18 שנה והיתה נמשכת עוד 18 שנה. ביבי הוא "הסוכן" המובהק ביותר של הסורים והאיראנים בישראל. מה שהוא טען רצו ורוצים הסורים והאיראנים; שישראל תיסוג רק בהסכם ותשאר בדרום לבנון. שם נוח מאד להכות אותה בעזרת חיזבללה המקושר לרגשות הפטריוטיים. שם היא נתפסת כפועלת פעילות לא לגיטימית על אדמה זרה (אפילו אם יש הצדקות לכך). הפעילות של חיזבללה לפני שבועיים עוררה כעס רב בחלקים רבים בלבנון. עכשיו אולי פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד. תמשיך! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טיעונים כאלה נשמעו כבר אז, בין השאר ע"י יוזם הנסיגה אהוד ברק. מה שנאמר הוא בדיוק מה שקורה: אם הסצנריו האופטימי לא יתממש (מה שאי אפשר היה לדעת בוודאות, אבל היה בגדר אפשרות) נכה בהם באופן שאי אפשר לעשות כשאנו שוהים על אדמת לבנון. אם זה מזכיר לך גם את ההתנתקות מעזה, זה לא מקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שישנה נקודה נוספת שממעיטים להזכירה. ערן/ירדן כתב בתגובה אחרת שלדעתו אפשר לצאת למלחמה רק מסיבות טקטיות ולא אסטרטגיות. ישראל נכנסה למלחמת לבנון מסיבות אולטרה-אסטרטגיות (מזה"ת חדש) ומסיבות שונות נתקעה מהר מאד בבוץ ל-18 שנה (יש שסופרים מימי מוטה גור). אחת הסיבות המרכזיות ליציאה מלבנון היא העובדה שישראל מחשיבה עצמה לחלק מהעולם המערבי-ליברלי-חבר או"ם, שביסודו קיימת הזכות לריבונות. לבנון היא מדינה חלשה ולכן "קל" היה ל התעלם מריבונותה בלחימה באשפסטן, מה שישראל לא יכלה לעשות כשאש"פ שלט על חלקים מירדן (וחוסיין גרש אותם ב70), או כשהפדאין נתמכי מצרים פשטו על ישראל מעזה בשנות ה50. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |