בתשובה לברקת, 18/07/06 21:31
זו בדיוק 398135
כלומר כדאי לייצר טיטולים קצת פחות טובים.
זו בדיוק 398145
צחוק צחוק, אבל אחד הטיעונים של הורים שחזרו לחיתולי בד הוא, שהרטיבות מסייעת לתינוק לקשר בין התחושה, הפעולה והתוצאה, ובעקיפין גם להיגמל מוקדם יותר (זה כמובן בהנחה שמחליפים ברגע שהחיתול נרטב).
זו בדיוק 398148
גם לגמילה מוקדמת יש נזקים.

לא כל הילדים בשלים לגמילה באותו השלב, כל ההורים משדרים ''נו כבר'' כשהבית מלא פיפי-קקי.

אגב, חיתלו אותי. בוודאות. ועד כה, טפו טפו, אני שולט בצרכיי ובקשר איתן עם השלפוחית שלי.
זו בדיוק 398149
הייתי אומרת שללחץ בגמילה יש נזקים, ולא משנה באיזה גיל.
זו בדיוק 398276
כן, אבל כשנוח יותר
אנחנו לחוצים (ומלחיצים) פחות.

...מאידך, טבעו של האדם הוא להניח שאם משהו הוא ממש, אבל ממש נוח, הוא כנראה מושחת מוסרית.

אלפי תינוקות בחיתולים לא גדלו להיות חיילים שמרטיבים בלילה, הטיעון על ''אובדן שליטה בסוגרים'' קלוש ודחוק.

הדבר היחידי שאפשר לטעון נגד חיתולים זה שהם מזהמים, גם כאן צריך לבדוק אם חומרי הניקוי וסבון הכביסה לא גורמים יותר נזק.
זו בדיוק 398332
מדוע זה טיעון דחוק? ילד שאיבד את השליטה (יותר נכון את המודעות לשליטה) בסוגריו, רוכש אותה מחדש בתהליך הגמילה. בדיוק לכן התהליך ארוך ובעייתי כל כך, בפרט בגילאים מאוחרים. ודוק: אף אחד לא חולק על העובדה שילדים בגמילה צריכים לרכוש (ו"להוכיח") קודם כל מודעות לצרכיהם ויכולת שליטה בהם כדי שייחשבו לבשלים לגמילה‏1. מדובר בתהליך למידה חושית לכל דבר ועניין.

1 קרא למשל כאן, בתת-פרק "תהליך הגמילה מחיתולים":

"כאשר הילד מתחיל להיות מודע לתהליך של עשיית הצרכים, מתחיל התהליך שסופו הוא רכישת שליטה על עשיית הצרכים. התהליך שבין המודעות ועד לרכישת השליטה יכול לארוך שנה".
זה מתוך:
מדובר כמובן על ילדים שגדלו בחיתולים. לעומת זאת, ילד שלא גדל בחיתולים, או שחותל חלקית בלבד, שומר על המודעות והשליטה (איתן נולד).

ממש לא נעים להתחיל לדון מאפס בעובדות אלמנטריות. אולי תקרא קצת לפני שאתה קופץ להגיב בפעם הבאה?
זו בדיוק 398652
קצת קשה לדעת מה נקרא אצלך "עובדות אלמנטריות". מרבית האנשים, חוץ מאחוז מסויים שאצלו מופיעה בעיה, נגמלים בשנות חייהם הראשונות. זוהי העובדה האלמנטרית היחידה. עניין השמירה על המודעות והשליטה "איתן *נולד*" (?) הוא השערה. השערה זו מגיעה לשיא מאוד מוזר באיזושהי הערה המופיעה במאמר שאנו מגיבים לו, משהו בדבר "תקופה רגישה ללמידת הקשר בין הרצון להרטיב והיכולת לעשות זאת, עד לגיל ארבעה-חמישה חודשים".

כמו שציינה "סתם אמא" (ובינתיים לא קיבלה תשובה), המאמר מדבר על כך שהתינוקות הסינים "שולטים במערכת ההפרשות שלהם הרבה לפני צאצאינו המרופדים", אבל לא נאמר בו בשום מקום *גיל ממוצע של רכישת השליטה בסוגרים*. הם נשארים עם מכנסי החריץ עד גיל שנתיים וחצי, שהוא ממילא גיל הגמילה הממוצע גם במערב עם הטיטולים.

מכאן קל להסיק שכל סיפור ה"מודעות והשליטה איתן נולד" הוא יותר Wishful Thinking מאשר רעיון הנסמך על אילו שהן עובדות פיזיולוגיות (ופסיכו-פיזיולוגיות). לי, בכל אופן, ארבעה-חמישה חודשים נשמע מוקדם מאוד, מוקדם עד מופרך.

גם הלינק היפאני מעורר ספקות ביחס לתקוות המופרכות האלה, אם כי עלי לציין שמחקר כזה היה מעורר ביקורת במערב, בו המושגים לגבי ניסויים בבני אדם הם שונים והרבה פחות גמישים, כנראה, מאשר ביפן (בה גם אופי הדמוקרטיה הוא שונה, כפי שסיפר האייל היפני).
זו בדיוק 398656
בשום מקום לא נאמר שמכנסי החריץ יורדים כאשר התינוק רכש שליטה בסוגרים, או בגלל סיבה זו. אני מניחה שבגיל שבו התינוק מסוגל לפשוט וללבוש מכנסיים בעצמו, מכנסי החריץ מוחלפים במכנסיים רגילים.

לגבי ההשערות שאתה מדבר עליהן - ראיתי אותן מוכחות, יותר מפעם אחת, על יותר מילד אחד, כולל הפרטי שלי בבית. ראיתי את זה קורה, בשיתוף פעולה (ואפילו בשמחה) של התינוק, בגיל 3 ו-‏4 ו-‏5 חודשים. נכון לעכשיו גם אם אלף פסיכולוגים ידברו על גיל שנתיים כגיל השליטה בסוגרים, אני תמיד ארגיש כאילו הם סופרים מלאכים שעומדים על ראש סיכה.
זו בדיוק 398658
אם אפשר, תארי, בבקשה, את מה שקרה בפועל בגיל 3, 4 ו-‏5 חודשים.
זו בדיוק 398662
תינוק מראה סימני אי-נוחות מסוימים, אמא מרימה ומחזיקה אותו מעל סיר, והוא משחרר את הסוגרים. תינוק מרוצה, אמא שמחה.
חיילים בחיתולים 400533
כשהילד מגיע לגן והוא עדיין בחיתולים, והגננת באיזה שהוא שלב מתחילה לעשות פרצופים, בסוף נהיים הרבה יותר לחוצים ומלחיצים. אף אחד לא רוצה להתקע עם ילד בן ארבע שעדיין מתעקש להשתמש בחיתול (ראיתי במו עיני). הילד הזה צריך ללמוד מחדש לשלוט בסוגרים כדי להפוך לחייל שלא מרטיב בלילה. למזלינו רובם מצליחים, אבל זה לא תמיד פשוט.
זו בדיוק 398343
למען ההגינות, ייאמר שחוקר יפאני אחד מצא שזה לא בהכרח כך:

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים