בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 27/07/06 9:26
בינת ג'ביל 399521
לא ברור לי איך תגובתך מתקשרת לתגובתי

אם בהקשר של חיילים הרוגים - הגם שליבי נשבר עם כל ידיעה על עוד חלל (חייל או אזרח) מה שמתבצע כעת זה *ה* משימה שעבורה קיים צבא (1). אבל, וזה אבל גדול, לא ייתכן שמעל מליון גברים נשים וטף יוחזקו בני ערובה ויישבו במקלטים. לכן תפקידו של הצבא לבצע כל פעילות שתביא לסופה של סיטואציה זו, ובודאי שיש לפעילות זו מחיר מר של חיי אדם.

(1) הגנה על המדינה שלה הוא שייך ולחימה בכל גורם הקורא תיגר עליה.
בינת ג'ביל 399550
זה מתקשר כך: אתה אמרת שממשלת ישראל "רוצה להמשיך ללכת על החבל הדק". אני ציינתי איך ההליכה הזו נגמרה בפעם שעברה.

לדעתי המשוואה פשוטה: בפעילות הצבאית הזו אנשים הולכים למות, והרבה. השאלה היא אם ימותו הרבה חיילים ישראליים, או הרבה יותר אזרחים לבנוניים.
בינת ג'ביל 399554
אחד מצידי החבל הדק שהזכרתי הוא שתיקתו הנוכחית על העולם - נדמה לי שמלכתחילה היתה ביקורת עולמית על המהלך שהחל ב 1982 ועד לסופו ב 2000.

וכתגובה למשפט הסיום שלך - אני מעדיף את ההרוגים בצד הלבנוני. חולקו כרוזים לתושבי דרום לבנון והומלץ להם לעזוב גם באמצעים אחרים. הרוב המכריע עזב. מי שנשאר, (אם הוא אזרח תמים) לצערי מסתכן ואם הוא מחבל, (לשמחתי) מרויח את מותו.

צודקים אלו שאומרים שיש לתוצאות המהלך הנוכחי השפעות מרחיקות לכת מעבר לו ולכן כדאי וצריך שנעשה זאת כפי שצריך.
בינת ג'ביל 399560
הן בג'נין והן בבינת גב'ל לא נוסתה האופצייה של כתישה אווירית מוחלטת בסגנון דרזדן, ובשני המקרים אכן נהרגו לא מעט חיילים לצערנו.

אני מניח שהתגובה הבינלאומית בעת הנוכחית היא קריטית, משום שההנהגה הישראלית מעוניינת להמשיך בלחימה, והיא חוששת שהרג מסיבי של אזרחים (אולי אני צריך להשתמש בסופרלטיב עוד יותר גדול, הואיל וגם כעת מתבצע הרג מסיבי של אזרחים לבנונים, מבלי להכנס לשאלה האם זה מוצדק או לא) יביא לעצירת הלחימה, כפי שקרה במבצע ענבי זעם. זוהי ככל הנראה הסיבה למחיר שאנחנו משלמים בחיי חיילים.

בנוגע לפן המוסרי - כמעט כולנו מסכימים שעדיף לסכן חיי אזרחים לבנונים על פני חיי חיילים ישראלים. השאלה היא (וזו שאלה תיאורטית לחלוטין, ללא קשר למתרחש) - עד איזה גבול? כלומר, יש מספר מסויים של אזרחים לבנונים מתים שהוא מחיר גבוה מדי עבור הגנה על חייהם של חיילינו? סתם תהייה.
בינת ג'ביל 399566
אחד מהדברים שהכי מטרידים אותי כאן היא השאלה עד כמה יהיה אכפת לעולם אם נמחק את הכפר המדובר ואיתו ניקח, נניח, 500 אזרחים. הרי כפי שציינת, כבר חיסלנו כמות דומה לזו עד עכשיו, והעולם בדרך כלל זועק ומתקומם אחרי שאנחנו הורגים אדם אחד. משהו גורם לי להרגיש שיש הבדל, שאינו ברור לי עד הסוף - האם זה בגלל שהם לבנונים ולא פלסטינאים?

בקשר לתהייה שלך: לדעתי אין שום מחיר גבוה מדי, אבל השאלה היא האם הסיטואציה אכן דורשת את זה. ודאי שאפשר לומר "אם נחסל את כל אוכלוסיית לבנון זה יציל חיילים שלנו" וזה אפילו יהיה נכון (?) אבל ברור שזה לא יצדיק את החיסול הנ"ל.

לעומת זאת, בסיטואציה הנוכחית של הכפר המדובר, אני לא בטוח שיש גבול עליון לגבי התושבים שלו שלא התפנו. אם יורשה לי להיות מאוד מאוד ציני, לדעתי (המאוד לא מלומדת ולא אתית) הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות הוא לתקוף קודם בצורה כזו שתעורר פאניקה ותגרום לאזרחים שמפחדים מאימת החיזבאללה לברוח בכל מקרה, אולי תוך עימות איתם. רצוי גם לנסות ולצלם את זה (=אנשי חיזבאללה רוצחים אזרחים שמנסים להימלט), אם זה אפשרי. איך אפשר לגרום להפחדה שכזו? אין לי מושג. אולי גז מדמיע או וריאציה קשה (אך לא קטלנית) יותר?
ואתה קורא לעצמך ציני? 399569
לא יותר פשוט לקחת מסתערבים, לחפש אותם כלוחמי חיזבאללה ולצלם *אותם* רוצחים אזרחים המנסים להמלט? יש יותר שליטה על התהליך ככה.
ואתה קורא לעצמך ציני? 399576
המטרה העיקרית היא להבריח אותם, לא להרוג אותם. גם אם החיזבאללה יהרגו אותם ויאנסו את הגופות לעיניי המצלמה העולם עדיין יאשים בזה את היהודונים - המטרה של הצילום היא צמצום נזקים, לכל היותר.
ואתה קורא לעצמך ציני? 399582
סמוך עלי שזה גם יבריח אותם.
בינת ג'ביל 399573
אני יכול למצוא את הסיבות, אני מאמין, להבדלים בין ההתייחסות הבינלאומית לישראל "בימים כתיקונם", לבין ההתייחסות במשבר הנוכחי:
א. הנסיגה הישראלית מלבנון וההינתקות העלו את קרנה של ישראל ובעיקר שמטו את השטיח מתחת ללגיטימציה של החיזבאללה, זאת יחד עם התגברות הטרור האיסלמי שהחיזבאללה הוא חלק אינטגרלי ממנו (לעומת ארגוני הטרור הפלשתינאים, שחלקם חילונים יחסית וחלקם מתכסים באצטלה של שאיפות לאומיות).

ב. ישנה סימטריה, יחסית מאוד, בין מספר ההרוגים הלבנוני לבין זה הישראלי. אמנם מספר ההרוגים הלבנוני הוא אסטרונומי (בכמעט כל קנה מידה, גם אם התוקף היה ארה"ב או מדינה טוטליטארית וחשוכה כלשהי), אבל גם מספר ההרוגים הישראלי לא קטן.

ג. הם התחילו, במובן הפשוט ביותר שניתן להבין זאת.

יחד עם זאת, לתמיכה או לשתיקה שאנו נהנים ממנה כעת יש גבול. דווקא בגלל היחס הבינלאומי המפתיע, ההנהגה הישראלית חוששת שזה טוב מדי להיות אמיתי, ושבכל רגע הכל עלול להתפוגג. אמנם זה נכון גם לגבי 400 הרוגים, ובכל זאת קשה לי להאמין שהעולם יכול לשאת הרג של 1000 לבנונים, על ידי ישראל, בחודש אחד או פחות.
בינת ג'ביל 400001
ג. אני לא מבין למה אסור למבוגר להגיד "הוא התחיל." זה שונה מ"הגנה עצמית"?
בינת ג'ביל 400041
כן, זה לגמרי לא אותו הדבר. ''הגנה עצמית'' זה כשאתה מגן על עצמך מהסכנה שיכול ''הוא'' להוות (בלי קשר למי שהתחיל), ''הוא התחיל'' זה שכרונולוגית הפעולה שלא קדמה לשלך (בלי קשר לסכנה שיכול ''הוא'' להוות).
בינת ג'ביל 400047
כלומר, אם אני הולך ברחוב ורואה את אל קפונה, מותר לי לשלוף אקדח ולירות בו מטעמי הגנה עצמית? הרי הוא ברנש מסוכן וייתכן מאוד שיום אחד יתחשק לו להרוג אותי.
בינת ג'ביל 400048
לא. מה הקשר?
בינת ג'ביל 400051
אני מגן על עצמי מהסכנה שיכול ''הוא'' להוות (בלי קשר למי שהתחיל).
בינת ג'ביל 400054
אבל מאיפה הבאת את ה"מותר" הזה? הגנה עצמית "מותרת" רק במקרה של סכנה ברורה מיידית ומוחשית (ועוד כל מיני תנאים שבטח שכחתי). גם אם אתה תתחיל עם אל קפונה, ואז הוא יחזיר לך ויסכן אותך, זה יהיה הגנה עצמית, למרות שלא אתה התחלת (ומצד שני, גם אם תתחיל איתו, קשה לי לראות איך זה הופך להיות "הגנה עצמית" מבחינתו, אל תעלב, אבל נראה לי שקשה לאחד כמוך‏1 לסכן באמת אחד כמו אל קפונה‏2).

1 ז"א חי.
2 ז"א מת.
בינת ג'ביל 400067
אז יש כאן ויכוח סמנטי. נראה לי ש"הוא התחיל" בהקשר הזה זו צורה אחרת לומר "הוא יצר סכנה ברורה מיידית ומוחשית".

אגב, בהקשר של צבאות ומדינות כל זה הרבה פחות ברור. האם בריטניה הייתה צריכה להכריז מלחמה על גרמניה בראשון לספטמבר, 1939? הסכנה המוחשית היחידה נשקפה לפולין.
בינת ג'ביל 400070
עברית היא שפה עשירה, חבל שבמקום להשתמש בחמישה מושגים שונים (''הוא התחיל'', ''הוא יצר סכנה ברורה מיידית ומוחשית'', ''הגנה עצמית'' ''הגנה מוצדקת'') נשתמש רק באחד.

לדעתי ''הגנה עצמית'' היא לא הנימוק המוצדק היחיד לפתיחה במלחמה.
בינת ג'ביל 399999
למה לא לצור על העיר, ובכל פעם שקטיושה נורה, להפגיז מיד את הבניין (העומד) הקרוב?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים