 |
|
 |
||
|
||||
 |
בלפור חקק מספיד את אחיו אלי: "שעת פרידה מאדם, שעת פרידה מאחינו האהוב אלי- היא שעה קשה לכולנו. ואנו מחויבים להעלות דברים לזכרו של ההולך מעימנו. לכאורה יאמרו האנשים: מה יש להגיד על ההולך מעימנו? לכאורה הלך מעימנו אדם פחות ערך. תסמונת דאון. מה יש לאמר על אדם תסמונת דאון?" |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דמיאן סיאז מספר על הבן שלו: "כשאתה שם כסף על השולחן הירוק, אחד ל-500 הוא סיכוי אפסי. כשמדובר בלידות, אחת מ-500 זה המון. וזהו הסיכוי ללידת ילד אוטיסט. דמיאן סיאז, אב לילד אוטיסט, לא מבקש רחמים" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תופסת טרמפ (: ושיתוף קטן, לפני כמה ימים אמרתי לארנון כשסיימתי לעזור לו להתקלח והוא היה יפה ומתוק וריחני הלב שלי גאה מאהבה וגאווה למה שהוא, אמרתי לו שאני אוהבת אותו מאוד, והוא שבדרך כלל לא מגיב למילות החיבוב שלי פתאום ענה להפתעתי גם אני. רציתי לשמוע עוד קצת וניסיתי לסחוט ממנו הצהרת אהבה יותר ברורה כלפי , ושאלתי אותו גם אתה מה? והוא הפתיע והצחיק אותי עד דמעות כשאמר לי : גם אני אוהב אותי. הילד שלי בן 20 ובעצם בן חמש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את השיחה הקטנה הזו של ארנון ושלי : "גם אני אוהב אותי!" כמה חכמה במשפט הקטן-גדול מצחיק-מבכיא הזה... כמה יושר. איזה מורה מדייק הבן שלך כי זה בדיוק מה שזה. אהבה. בלתי ניתנת לחלוקה אנחנו אוהבים את עצמנו כשאנחנו נשטפים באהבה למישהו אחר. והמישהו האחר הוא תמיד אנחנו. המורחב. הכולל. אני חושבת שיש משהו בדיבור גלוי שאנחנו נפצעים מגבול מדומה שבו. ותודה לבלפור חקק ששיתף ואיפשר גם כאן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |