בתשובה לטל כהן, 24/04/00 14:55
על סימז ולפלפז 4040
אגיב במרוכז למספר התגובות שקראתי עד כה:
דובי לא הגיב במפורש לשאלתי, אך אני מבין מתגובתו שהוא היה מפרסם את המאמר הלז לו נשלח לו מאת מחבר פלוני. טוב ויפה. לפחות אינו צבוע. מה שנותר הוא לדון בהתאמתו או אי-ההתאמה של המאמר למנדט של כתב-עת זה.

קטונתי מלהתווכח על קוצו של יוד בהגדרת האתר, שכן לא היתה לי יותר מנגיעה ועצה פה ושם בדיונים שקדמו להקמתו. אם דובי וטל סבורים שהאתר עוסק בכל "מוצר תרבות" (והרי גם פחיות קוקה-קולה עם תמונות של גברים חשופי-חזה הן מוצרי תרבות, לא כן?), כנראה שכך הדבר, ולא נותר לי אלא לרטון לעצמי, כפי שנרמז כאן, על המאמר אשר אינו רלבנטי בעיני.

אדגיש שוב, שאיני קובל על שהמאמר אינו מענין. למעשה, גיליתי בו מידה של ענין. אך הנקודה היא אחרת, לטעמי: הנקודה היא שלתפיסתי (שכאמור, בטלה מול תפיסת מפעילי האתר - עובדה המקובלת עלי לחלוטין), המאמר נמצא מחוץ למנדט העיסוק של כתב-העת. קריטריון מידת הענין שהמאמר מעורר אינו קריטריון רלבנטי בדיון אודות גבולות העיסוק של המגזין. דוגמה: בטוחני שרבים מקוראי האייל יתענינו מאוד לקרוא מאמר מפורט המנתח בקפידה את נתוני המניות הישראליות בוול-סטריט, והמציע תובנות מחכימות (ואולי מעשירות!) אודותן, אך איני סבור שהאייל הוא המקום לפרסום מאמר זה. כך, אם כן, קריטריון הענין אינו שיקול בקביעת עצם התאמת _נושא_ המאמר (וזאת לפני בדיקת _איכות_ תוכנו) לתחום העיסוק של האייל.

אקווה שהבהרתי מעט יותר את עמדתי, ואסתפק בכך.
על כרובים ומלכים 4047
אדרבה: פחיות קוקה-קולה עם תמונות של גברים חשופי-חזה, ונתוני המניות בוול-סטריט עם תובנות מחכימות ומעשירות, שניהם נשמעים נושאים נפלאים למאמרים באייל. בתנאי, כמובן, שהמאמרים יהיו מספיק מעניינים, או לחילופין משעשעים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים