בתשובה ליוסי צרי, 21/08/06 23:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למיטב זכרוני הבודהיזם אינו דורש אלוהים, אף כי קישרתי בין הדברים קשר חזק, הרי שהזכרתי אותו בעיקר כתורת מוסר הדומה לסטואה. הבורות שהן בודהא והן אפיקטטוס מתייחסים אליה, נוגעת להתייחסותו של האדם לחיים. הציווי המרכזי בעיניי הוא "דע את עצמך", היות ואנו משתנים בזמן (ואין זה משנה מה פירוש הדבר), הידיעה העצמית היא מעשה הנדרש יום יום, שעה שעה. אין זה אומר שעל החיים להתרוקן מכל מעש לצורך קיום הידיעה העצמית. עוד בתגובתי הראשונה (כמדומני) מחיתי על הקדושה המוענקת לדברים. אם יש דבר לקדשו, הרי זו הבחירה האישית. כפי שכתבתי, הטוב והרע ממוקמים בתוך האדם (4 האמיתות הנאצלות של בודהה והסוטרות - שיעורים העוקבים אחריהן מצביעים אף הם לכיוון זה, ושוב אדגיש שטרם הספקתי לקרוא הרבה ממצבור זה), יש ביכולתו להבינם, ולפעול כפי טבעו (שהוא לפי האמונה שואף לטוב). השאלות על הכוליות, על בסיסיותו של הטוב, על הוויית האלוהים, או בקצרה, כל השאלות האונטולוגיות והאפיסטמולוגיות (הנוגעות בהוויה וידיעה) הן למרבה הצער שאלות טרנסצנדנטליות שהמענה להן הוא מחוץ להישג ידו של האדם. אלו הן שאלות חשובות לפיתוח החשיבה, הן נמצאות בבסיסה של הפילוסופיה ומודגמות היטב על ידי הפרדוקסים של זנון והעימות בין תורות הרקליטיות ופראמנידיות (איני בא לומר שיש צורך לטרוח על הפילוסופיה של יון העתיקה לצורכן, אני פשוט מדגיש את עתיקות הנושא), והטרנסצנדנטליות שלהן מודגמת היטב באנטינומיות של קאנט. סטיבן פינקר האהוד במחוזות האייל, מסיים את ספרו "כיצד פועל המוח האנושי" בטענה שאיננו מצויידים לענות לשאלות אלה. אין בגרסת חוסר המסוגלות שלו חידוש פילוסופי גדול, ואני מביא את דבריו רק כדי לציין מקור מחוץ לדיסציפלינה הפילוסופית, שגורס על חוסר היכולת להתמודד עם השאלות האלה ועם תקפותן. המדע אינו יכול לפסול את אפשרות קיום הרוח, הוא יכול להצביע עליה כאשליה, ואז נשאלת השאלה, אשליה של מה, ומדוע וכיצד היא משפיעה? הדבר מחזיר אותנו לדואליזם של דקארט, ומשם לא קשה לחזור לאידיאליזם של ברקלי ולשיפורו על ידי קאנט. אני מקווה שעולה מזה חוסר השחר של שאלתך, מדוע האדם נתן הסבר כפי שנתן. קאמי גם הוא גורס שהאבסורד הוא הפער בין הצורך שלנו בבהירות, וידיעתנו את חוסר יכולתנו להשיגה. ההתמודדות המוצלחת לפיו היא ביצוע שגרת חיינו בראש מורם ובחיוך, תוך הקפדה על מודעתנו. בשתי תגובות אלה ציינתי שאלוהים הוא מחוץ להשגתנו, ציינתי מדוע אני מאמין באלוהים בכל זאת ואיזו צורה הוא לובש בעיניי, מה הטיעון הלוגי המצדיק את אמונתי (עניין הרוח), את היחס בין אלוהים למוכר לנו, את תפיסת הטוב ויכולתנו לאחוז בו. רשאי אתה כמובן שלא להשתכנע מדבריי, לקבוע שאתה מאמין שאין אלוהים, שאין רוח, שאין מחשבה, וכדומה. השאלה היא עד כמה עקבית תפיסת עולמך, ואיזה מוסר נגזר מתפיסתך (ולכן כתבתי שעל אדם להיות אחראי לאמונתו, תפיסת הטוב נמצאת בצמידות לאמונה, ואם המעשה טוב אין זה משנה מה תוצאתו, "העיקר הכוונה". ייתכן שיש מספר אופציות טובות לפעולה, חלקן בעלות הסתברות לתוצאה מקרית הנתפסת כשלילית או חיובית [למרות שתוצאה היא עניין חיצוני לאדם ולפיכך אינה טוב או רע], בוודאי שלא אלין על הנסיון לעשות את הטוב תוך הפקת תוצאה מקרית חיובית. גם במשפט יש נסיון להתייחס לכוונה, "הצורך במניע". בסופו של דבר החברה יכולה לשפוט את הגלוי, וגם המניע שהיא מגיעה אליו הוא לרוב בגדר הגלוי.), אתה יכול לחלוק עליי בכל נקודה ונקודה, להביא תימוכין פילוסופיים לכל עמדת נגד, רק שים לב, איש לא הכריע, איש לא טוען למונופול על האמת. לפיכך, גם תפיסותיך יסודן באמונה, וכל שתוכל לטעון לו הוא יחסיות. אם אמונה ביחסיות מספקת אותך, לו יהי. כל חייך עוקבים אחרי אמונתך, שהרי הכל נגזר מהאמת, או מחוסר האמת. האם אתה מוצא את טיעוני הכללי כלוקה? האם יש סתירות בדבריי המאשרות את תפיסת הניהיליזם המוחלט? אני בטוח שבמקרה זה תואיל לומר לי כיצד ניהיליזם זה אפשרי. האם יש טיעון שדרוש כי אתייחס אליו כדי לספק את רצונך בנקודה הנוגעת לדיוננו? אני נכון לנסות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"כיצד פועל המוח האנושי" זה המשך של ספרו "כיצד פועל המוח"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן! בגרסה המיוחדת שנמצאת אצלי על המדף :) אתה חמוד גם כשאתה קטנוני. אני לא בטוח שמפי זו מחמאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאתה קצת מתפזר על פני תורות ואסכולות שרחוקות אחת מהשנייה עד כדי כמעט הפכים, או מתאים יותר מקבילים או מישורים שונים. בודהא הטיף בצורה חד משמעית נגד אמונות שרווחו בזמנו באלים, החל מאמונה באלים רבים ועד אמונה באל יחיד, על ערש מותו הוא מודיע נחרצות לתלמידיו שאל להם לחפש מנהיג, התורה הבודהיסטית תנחה אותם, ושהסמכות הנעלה מכול היא המחשבה "ראיית הדברים כפי שהם". הסוטרות הם לא שיעורים, שש הסוטרות הן מחרוזות פסוקים קצרים, כל סוטרה עומדת בבסיס אחת משש אסכולות שהשם (המערבי) הכולל שלהן הוא הינדואיזם. האסכולות האלה שונות אחת מהשנייה ומאמינות החל מהממימסה שמאמינה בכתבי הקודש ההודיים-וודות מבטלת אמונה באלים ומפרשת אותן לצייוויים של עשה ואל תעשה, ועד לאסכולות שמאמינות באלים רבים או באל יחיד ומבטלות את משקלם וחשיבותם של כתבי הקודש - הוודות. תמהני מה מקשר את הסטואה עם הסוטרות? אם אתייחס לנושא "השאלות על הכוליות, על בסיסיותו של הטוב, על הוויית האלוהים, או בקצרה, כל השאלות האונטולוגיות והאפיסטמולוגיות (הנוגעות בהוויה וידיעה) הן למרבה הצער שאלות טרנסצנדנטליות שהמענה להן הוא מחוץ להישג ידו של האדם." האדם אינו מסוגל לדעת דבר על מה שנמצא מחוץ לעולמו, השאלות האלה הן באמת מחוץ ליכולתו של האדם והעיסוק בהן דומה לאקרובט שמנסה לעמוד על כתפי עצמו. ככל שתנסה לדלות מעצמך רעיונות הם יישארו כאלה אם לא יקושרו בצורה זו או אחרת אל המציאות. המדע אינו פוסל את קיום הרוח, המדע אינו ישות שפוסלת או מאשרת, הרעיון שהאדם מונהג על ידי "רוח" כפי שמכונית מונהגת על ידי נהג, רעיון זה סובל מהבנה גדלה והולכת של תיפקודי המוח ביניהם גם "המחשבה" על יסוד מחקרים מתקדמים. אני חוזר ואומר אני לא קובע שאין אלוהים או רוח, טענתי היא שאיני יכול להאמין או לא להאמין במושגים שאינם מובנים לי. מחשבה זה כינוי כללי לפעילות של מוח האדם, המוסר אינו נגזרת של אמונה, ההבנה של טוב ורע הם נגזרת של חברת האדם בלעדיהם אין קיום לחברה האנושית. דווקא האמונות השונות טוענות למונופול על האמת האחת והיחידה, אני איני יודע אם יש אמת ומה ההגדרה המדוייקת של האמת. אני לא מבין מדוע אתה מתעקש למצוא לי אמונה כמו נהיליזם או יחסיות, נא קבל את הצהרתי שאיני מאמין ואיני מאמין לא בדתות וגם לא באידיאולוגיות חילוניות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |