בתשובה לדב אנשלוביץ, 25/10/01 19:05
מלחמת אוקטובר (73) של עראפת 40439
במאויי ליבו אכן עראפת רוצה לראות את חיסולה של מדינת ישראל והוא מאמין כמו מוסלמים רבים אחרים שהחזרה לימי הזהב של האיסלאם בימי הבינים היא אפשרית, גם אם הזמן שיחלוף עד להשגת המטרה הוא כמעט אינסופי.
במישור הפרגמטי עראפת וההנהגה הפלסטינאית מכירים בכוחה של ישראל ומבינים את המוגבלות והיתרונות של קלפיהם (אחרת לא היו שורדים).
הסכם שיתבסס על קוי 67 האבסולוטים הוא ההסכם היחיד שיכלו להביא לעמם (ל"בוחריהם") ועדין לשרוד, כול הסכם אחר היה מתפרש כבגידה ברעיון הלאומי הפלסטיני והיה מעלה מידית אופוזיציה לאומנית שתחליף את עראפת ומשטרו.
עראפת כמו סאדאת ב73 נזקק גם ללגיטמציה של הקורבנות והדם על מנת לבסס תמיכה בהסכם שכזה.מבחינתו מלחמה כוללת שבה שני הצדדים יקיזו את דמם עד שיראו את "האור" בדמות הסכם שיאפשר את החיים כאן ועכשיו היה המצב האופטימלי.
אינתיפאדאת "אל אקצה" על כן היתה לדעתי צעד מכוון של הרשות, התוכנית המקורית היתה להגיע להסכם עם ישראל לאחר מלחמה כוללת שתהיה חלק ממנגנון הלגיטמציה שלו בציבור הפלסטיני.מה גם שהפלסטינאים העריכו שללא מלחמה שכזו הישראלים לעולם לא יקבלו את קוי 67 במלואם (ומבחינתם כנראה צדקו ,ברק לא היה מצליח להעביר כנראה שום הסכם מהסכמי קמפ-דיויד נוסח בן עמי)
הנסיבות הפכו את המלחמה הזו למלחמת התשה כוללת שבו שני הצדדים מתבצרים בעמדותיהם וכיום לאף אחד אין גם שום אינטרס ממשי להפסיק אותה.במידה רבה גם שרון וגם עראפת המשך שילטונם תלוי בקיומה של מלחמת התשה זו. (לשרון אין מדיניות מעבר להמשך נהול המאבק ,עראפת מבין שכיום אחרי שנה של מלחמה גם דרישת המינימום שלו הסכם על בסיס 67 לא תעבור בציבוריות הישראלית)
אינני חולק על עמדתך שצריך להכריע את הרשות הפלסטינאית.לדעתי הפעלת כוח בכיוון הזה הוא הגורם היחיד שיוציא את המערכת הנוכחית משיווי המשקל שלה.
נראה לי שדעותינו יהיו חלוקות לגבי היום שלאחרי נפילתה של הרשות.עדין אני טוען שללא פיתרון מדיני למאויהם הלאומיים של הפלסטניאים אנו זורעים שוב את זרעיה של האינתיפאדה השלישית.וממשיכים את אותה אסטרטגית של מלחמת ההתשה שהפלסטינאים לטענך נוקטים בה כיום.
(שרון לדעתי יטען שבסופה של אותה מלחמה מי שישבר יהיו הפלסטינאים)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים