בתשובה לגילית, 28/10/01 11:06
מצוות מפורשות מהתורה אינן תלויות 40467
ערן בילינסקי • בתשובה לגילית יום א', 28/10/2001, 14:13
לא מדוייק, למשל אחת המחלוקות בין היהדות הרבנית לקראים
(שמות ט"ז, כ"ט): "..., אל יצא איש ממקומו--ביום השביעי."
קראים אינם אורתודוכסים 40491
גילית • בתשובה לערן בילינסקי יום א', 28/10/2001, 17:28
ההלכה האורתודוכסית היא זו שדנו כאן בשינוי שלה, והיא בשום אופן לא משנה שום מצווה מפורשת לפי המצב החברתי בתקופה נתונה.גם ''היום השביעי'' הוא לא עניין חברתי, כמובן. ודאי שיש הבדלי פרשנות בפלגים השונים.
קראים אינם אורתודוכסים 40494
סתם כליל נאורי • בתשובה לגילית יום א', 28/10/2001, 17:48
*שיעול* אוכלי קטניות *שיעול*
לבריאות 40498
גילית • בתשובה לסתם כליל נאורי יום א', 28/10/2001, 18:19
מה הקשר? קטניות כלל אינן נזכרות בתורה. אי אכילת קטניות הוא מנהג. המצווה המפורשת בתורה היא לא לאכול חמץ, ושום רב לא יפסוק לעולם שמותר לאכול פתאום חמץ בפסח מסיבות חברתיות או כל תירוץ אחר. קטניות אינן חמץ- זוהי בדיוק דוגמא הפוכה, של הלכה שמשתנה, של מנהג שאיננו כתוב בתורה. לו היה כתוב "לא תאכל אפונה וחומוס" (באיסור מפורש, כמו, נניח, משכב זכר) הרי שזה היה אסור בלי שום מקום לפרשנות.
בדיחה של אשכנזים 40502
easy • בתשובה לסתם כליל נאורי יום א', 28/10/2001, 18:30
בדיוק בגלל זה ''אוכלי הקטניות'' צריכים להשכים קום ל''סליחות'' יותר ימים.
שמיטת חובות למשל ? 40500
ברוך • בתשובה לגילית יום א', 28/10/2001, 18:29
שמיטת חובות למשל ? 40600
גילית • בתשובה לברוך יום ב', 29/10/2001, 10:47
אני לא בקיאה במצוות שמיטת חובות וגלגוליה, אני צריכה לברר.
יש עוד רבים 40605
ברוך. • בתשובה לגילית יום ב', 29/10/2001, 11:25
האיסור לקחת ריבית, מצוות שמיטה (חקלאית וחובות), ואחרות הן מצוות בתורה שבכתב שמופרות בריש גלי ע"י רוב היהודים הדתיים.
אלה הן מצוות שלא ניתן לקיים איתן חיי כלכלה וחברה סבירים. אין כלכלה ללא הלוואות בריבית, לא ניתן, מבחינה כלכלית, לשתק את החקלאות כל שבע שנים ואפילו העלות של הפטרות מכל החמץ פעם בשנה יש לה משמעות כלכלית. לכן נמצאו מגוון של טריקים: היתר מכירה, היתר עסקה, מכירת חמץ לגוי, ופרוזבול.
יש עוד רבים 40611
דובי קננגיסר • בתשובה לברוך. יום ב', 29/10/2001, 11:53
הנוצרים הסתדרו לא רע בלי לתת בעצמם הלוואות בריבית במשך תקופה ארוכה. כל מה שאנחנו צריכים זה לארגן כמה יהודים שישבו פה, כולם ישנאו אותם, ומידי פעם, לשחרור עצבים, נוכל לעשות איזה פוגרום קטן. תגיד, איך מוסלמים בהלוואות בריבית? פשוט, הם כבר עומדים בחלק מהקריטריונים, וזה נראה לי סידור די נוח.
אם אתה יודע, למה שאלת? 40622
גילית • בתשובה לברוך. יום ב', 29/10/2001, 13:11
התורה היא תורת חיים. מותר לנוע בתוך גבולות ההלכה. תיקון אחד: "לא ניתן לקיים איתן חיי כלכלה וחברה סבירים במדינה חילונית".
מה הקשר ? 40688
ברוך • בתשובה לגילית יום ב', 29/10/2001, 16:55
טענת מספר פעמים ש"מצוות מפורשות מן התורה לעולם אינן משתנות". הבאתי כדוגמא נגדית מספר מצוות מהתורה שבכתב שבוטלו, למעשה, ע"י גורמים רבניים בתקופות שונות, ושינויים אלו מקובלים כיום על רוב הציבור הדתי.

האם ניתן להמשיך את הדיון מנקודה זו ?
אם אתה יודע, למה שאלת? 40728
חן שפירא • בתשובה לגילית יום ב', 29/10/2001, 18:51
לא רק במדינה חילונית.
כיום השווקים הם בינלאומיים, ואכיפה תקיפה של חוקי המנוחה או של שנות שמיטה יגרום למפעלים ישראליים להיות לא תחרותיים בשווקים זרים ועלול לגרום לסגירתם, או למעבר לירדן.

בצורה זו מצוות מסוימות מפריעות לכלכלה ללא קשר לדת התושבים.
מצוות מפורשות מהתורה אינן תלויות 40501
ערן בילינסקי • בתשובה לערן בילינסקי יום א', 28/10/2001, 18:29
האין זו "מצווה מפורשת", כלומר ברורה ואינה מצריכה פרשנות? מה הבעיה? כתוב "אל יצא איש ממקומו--ביום השביעי". כלומר, הישארו בבתיכם ביום שבת. מדוע זה פחות מפורש מהאיסור על משכב זכר? זו כמובן החלטה *סובייקטיבית* (וכבר היינו במחוזות הללו), שלהערכתי נובעת מהרצון להקל (ע"ע עירוב תחומין וכו') והיא תוצא חברתי ואין בו שום דבר מדאורייתא.
(באיחור מסויים...) 79805
עוזי ו. • בתשובה לערן בילינסקי יום א', 21/7/2002, 7:27
כתוב "אל יצא איש ממקומו", כלומר, הישארו במקומותיכם (ולא "בבתיכם"; "כלומר" זו מלה מחייבת). השאלה מהו מקומו של אדם היא שאלה פרשנית, שהתשובה המקובלת לה היא "מקום הישוב שלו" ולא ביתו.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות