בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 24/08/06 0:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בחורף 85' שירתתי בלבנון, באזור רשאיה (קצת אחרי 'צומת המים' למי שזה אומר משהו). גם משק הדת שם לא משך ידיו מגניבת חפצים פרטיים של אנשים. הוא היה אחד האנשים הכי הגונים בגדוד. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גניבה זה לגיטימי ובסדר. מה שהפתיע אותי הייתה העובדה שהברנש סירב להחזיר את העט, וזאת למרות שהוא כלל לא השתמש בו ואני הייתי צריך אותו. הייתי אומר שזה כי הוא שנא אותי, אבל לא ממש דיברתי איתו עד אז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע גניבה זה לגיטימי ובסדר? מאז גיל 13 (בערך) לא 'הרמתי' שרוך נעל שאינו שלי, לא שכחתי להחזיר ספר פרטי או מספריה ואפילו לא 'שאלתי' (לשימוש מתמשך) עט בעבודה. תאמין לי, זה ממש קל לנהוג כך, גם כשכל השאר, ואלו אותם אתה מעריך ואוהב בכללם, נוהגים אחרת. אתה פשוט מחליט שאתה בסדר...וזה עובד! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה. עוד פעם אני כותב משהו בסרקזם ורואה שמתייחסים אליו ברצינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי זה קורה. אולי כדאי לאסור כליל את השימוש בהומור באייל הקורא כדי למנוע מקרים אלו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי עדיף לאסור לקחת ברצינות את הנאמר באייל הקורא. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |