בתשובה להיא, 29/08/06 12:51
405556
בדיוק מה שאמרתי - במשך חייו הוא היה שר צבא, חרץ גורלות, הזיז הרים. ואז, הרגו אותו. אם הוא היה יכול, הוא היה מונע את הריגתו. הוא מת, ומכאן שלא יכל למנוע זאת. מכאן נובע שהוא היה, באותו הרגע, "חסר ישע", אם משתמשים בהגדרה שלך. אבל אז, איזה מן אדם איננו "חסר ישע" ברגע הקודם למותו? זה הופך את המונח לחסר משמעות.
405637
הבנתי. חוסר הישע האוניברסלי הוא באמת רעיון מעניין.
ניסיתי כרגע לחשוב על ייצוג רגע המוות בסרטי הקולנוע. עלה בדעתי שרוצחים פסיכופאטיים לא מתים בחוסר ישע. למעשה הם מצליחים לשרוד מכות קטלניות מעל הממוצע, וכשהם סוף סוף מתים (אם בכלל) הצופה אמור לנשום לרווחה.

אבל אני לא חשבתי כל כך רחוק. ומבחינת הייצוג בטקסט אני עדיין עומדת על דעתי, סיסרא מופיע כחסר ישע באופן מודגש. לא משום שהוא לא יכול למנוע את מותו. אלא בגלל שהוא עובר רגרסיה וסומך לחלוטין על דמות אימהית, שהורגת אותו בשנתו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים