בתשובה לכליל החורש נאורי, 30/08/06 17:17
check list 405766
תתפלא, אבל זה תלוי מקום, זמן, נסיבות ותחושה אישית - וכמובן, תלוי מאוד *מי* מסתכל.
check list 405870
זה נכון. למשל, המבטים העויינים שמופנים אל החצאית שאני נוהג ללבוש לא גורמים לי להרגיש מוערך במיוחד. מצד שני, כשמישהי באה אלי ברחוב, מתנצלת על כך שהיא מפריעה לי, ואומרת לי שאני מגניב בגלל שאני מעז להסתובב עם חצאית, זה נותן לי תחושה טובה.
check list 406006
אפשר לשאול על החצאית?
זה קילט או משהו קרוב לגלבייה?
check list 406739
האמת שביום שישי קניתי חצאית, אז יש לי שלוש. הראשונה נראית כמו חצאית בלט, השניה קצת יותר דומה לקילט, והשלישית היא דו-שכבתית משולשת, אם את יודעת על מה אני מדבר.
check list 405879
אין לי אלא להשתכנע. נראה לי שאילו הייתי מסובב ראשים של חבורת גברתנים שצוחקים בינם לבין עצמם, הייתי יותר מודאג ממוחמא.
עם זאת, קשה לי להפוך את המבט[*] באישה זרה ברחוב לבלתי לגיטימי. אולי זה בגלל שלא התנסיתי מספיק במבטים כאלה.

[*] לא הצצה מבעד לרעלה. מבט. כזה שמביע "את/ה אובייקט" מיני.
check list 405893
לטעמי, המבט עצמו איננו הבעיה (אם כי בילדותי הוא היווה בעיה גדולה: אז חשבתי שמסתכלים על אנשים רק אם הם נראים משונים במיוחד, ותמיד הייתי חוזרת הבייתה בתחושה איומה שמשהו עקרוני לא בסדר אצלי, משום שהסתכלו עליי). הבעיה היא כשהמבט מלווה במלים, בעיקר אם מדובר בנודניקים ש"לא" קצר איננו יכול להעיף אותם. אז זה מתחיל להיות מעצבן.
תלוי *מי* מסתכל 405915
זתומרת שלמישהו שווה מותר?
תלוי *מי* מסתכל 405933
תלוי מתי ובאילו נסיבות, ומיהו אותו ''שווה''.
תלוי *מי* מסתכל 405936
וכמובן, מי ששווה בעיניך לא שווה בעיני וההפך (ואולי בכלל אשמח שמסתכל מישהו שאינו ''שווה'', אבל מעניין אותי. אבל נרד מהנושא, כי מי בכלל מסתכל עלי).
נו שוין, בשביל זה יש אינטרנעט 405987
נו שוין, בשביל זה יש אינטרנעט 406005
הייתי מאירה פינות חשוכות נוספות בחיי העלובים שקשורות לעניין הזה, אבל התחייבתי (בפני איזי) לסתום את הפה.
נו שוין, בשביל זה יש אינטרנעט 406008
אולי בכל זאת?
תלוי *מי* מסתכל 578724
חשבתי על זה (חמש שנים) והתשובה היא "לא".

זה לא שלמישהו "שווה" מותר (מה זה "שווה"? אי אפשר לכמת ולהגדיר את זה, ודאי לא בהיתקלות רגעית ברחוב). אם אדם שמטריד מינית יהיה ממש חתיך, זה לא אומר שהטרדתו תתקבל בעין יפה יותר.

האמירה "תלוי" שמה את הדגש על הנסיבות ובעיקר על המינון והרגישות. לפעמים חיוך מספיק כדי לקלוט את המסר "מצאתי חן בעיניי X", כאשר X הוא אדם אקראי ברחוב.. לפעמים זה ממש מספיק - נעים לדעת את זה, קיבלתי את זה כמחמאה. ייתכן שזה יספיק לי. אם אחרי החיוך הוא גם נשאר בסביבה עוד ועוד למרות שלא קיבל שדר מעודד, ממשיך לדבר למרות שלא מגיבים לו, מתקרב פיזית למרות שהוא רואה שפת גוף סגורה וכולי, אז זה כבר מתחיל להיות עוין, או סתם נודניק חסר רגישות, ולא משנה כמה "שווה" הוא יהיה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים