בתשובה לאסף עמית, 29/10/01 10:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין לנו דרך לדעת מה הניתוח (האמיתי) של הפוליטיקאים. יש לנו שתי תיאוריות אחת של מר אנשלוביץ והשניה של מר בילינסקי שניהם מוכשרים באותה מידה, ושניהם מסכימים על אותם נתוני יסוד (העצם נראה ומגעגע כמו ברווז), אחד מהם מציע תיאוריה יותר מורכבת (וקשה להפרכה) והשני יותר קלה (גם להפרכה). אין כאן הנחת עליונות של מר אנשלוביץ על הפוליטיקאים או אפילו על מר בילינסקי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם תיקח בן שבט פרימיטיבי ותראה לו בפעם הראשונה בחייו את כביש חיפה-ת"א, הנחת היסוד שלו עשויה להיות שמדובר בעצם בשביל שבו דוהרות להן חיות גדולות ורועשות. יהיה לו די קשה להוכיח לעצמו בכלים שברשותו שהנחה זו היא שגויה, גם אם יבוא מומחה (כל אחד שיודע מה זו מכונית הוא מומחה לצורך העניין) ויטען נגדו שיש הרבה דברים שהוא (בן השבט) פשוט לא מבין. גם במקרה הזה לא יהיה ויכוח בינו לבין המומחה על כך שמדובר במשהו גדול ורועש שנע במהירות, ויתכן אפילו שהפרימיטיבי יטען בלהט ש"אם זה נראה כמו קרנף..." וירגיש מאד חכם עם עצמו. זה כמובן לא יהפוך אותו לצודק. הייתי צריך לכתוב את כל הסיפור הזה כדי להבין את ההבדל בינינו: אני זיהיתי ויכוח לא בין אנשלוביץ לבילינסקי אלא בין אנשלוביץ לרוב הפוליטיקאים כשערן משמש לצורך העניין רק כנציגם עלי האתר. התבססתי על כך שערן דווקא כן מוכשר (פורמלית ובכלל) בתחום, ולכן דבריו אמונים עלי כחוות דעת של מומחה ולא כפרשנות של אנשים מן היישוב כמו דוב וכמוני שאינם מצוידים בכלי הניתוח הדרושים כדי להבין כל אמירה וכל צעד של פוליטיקאי לאשורם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שהמומחה צריך לעשות הוא להפריך את טענתו של בן השבט הפרימיטיבי (ע"י הבאת נתונים שסותרים את דעתו). מר בילינסקי לא מנסה להפריך את טענתו של מר אנשלוביץ ע"י נתונים חדשים (כזכור, הוא מקבל את כל נתוניו של מר אנשלוביץ, ולא מביא נתונים נוספים) (אני מתיחס כאן לדוגמת הברווז...), אלא טוען שהעצם יכול להיות ברווז ויכול להיות פיל (שום מומחה לא יסכים שהכביש יכול להיות קרנף) ומנסה לבנות את תיאוריית הפיל (שהיא, על פניו, מורכבת יותר) בזמן שתיאוריית הברווז נשארה שלמה. דרך אגב, את התגובה הראשונית כתבתי, לא על מנת לסתור את המטא-תיאוריה של מר בילינסקי (שכזכור, אינה ניתנת להפרכה, ולכן לא יכולה להחשב כתיאוריה) , אלא להסביר למה אוקהם הוא הכרחי (לדעתי, ראה http://haayal.co.il/thread.php3?rep=39154). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל. מר אנשלוביץ קובע מתי פוליטיקאים ''טועים'' ומתי לא. זו הנחה חזקה למדי. אני מסתפק בהנחה צנועה יותר (או שהם טועים כל הזמן או שלא, לשם הקיצוניות המתודית). אבל בעצם (וכאן אסתור את עצמי מעט) מלכתחילה אנו חוזרים כאן לדיון במקום אחר על התער המפורסם ועל כך שאין לנו ממש דרך לקבוע איזו הנחה ''חזקה'' או ''חלשה'' יותר מהנחה אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בכל מה שקשור לברווז-פיל, התיאוריה שלך הייתה הרבה יותר מורכבת (מדובר בפיל...). ב. את ההנחה של מר אנשלוביץ (במה שנוגע לפוליטיקאים, וגם בקשר לברווז), ניתן לסתור, את שלך, כזכור, לא (גם בשני המקרים, הרי גם אם נביא ברווזה, וניתן להם להתרבות, ויצאו ברווזונים, תוכל לטעון, שהברווזה היא פילה מחופשת...). ג. הבחירה היא לא לפי חוזק הנחות, אלא לפי מורכבות תיאוריות. ד. יש דרך לקבוע איזו תיאוריה יותר מורכבת, קלות ההפרכה שלהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן? אני חושב שהעובדה שדב מרשה לעצמו לקבוע מתי פוליטיקאי טועה ומתי לא הופכת את התיאוריה שלו להרבה יותר מסובכת בתחפושת של פשוטה (ולמען האמת, לבלתי ניתנת לסתירה בזכות אלמנט ה"נחום-תקום" שלה - אם המציאות לא מתאימה להנחות אזי זו טעות של סובייקט המחקר). כמובן שגם המונח "קלות ההפרכה" הינו מונח סובייקטיבי, שוב, בגלל הטענה שהעלתי בתגובה הקודמת בדבר אי-יכולתנו להעדיף בין הנחות. אגב, אני מקווה שאתה מקפיד להבדיל בין התיאוריה למטא-תיאוריה (ויש לי תחושה שלא). מטא-תיאוריה היא בבחינת "פילוספיה של המדע" ואינה עומדת להפרכה או לאישוש – היא-היא הנחות היסוד (פוליטיקאים לא טועים, פוליטיקאים הם אנשים מעשיים וכו'). מה שעומד למבחן הן התיאוריות הנגזרות משימוש בהנחות אלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בכל מה שנוגע לברווזים, התיאוריה שלך היא המסובכת. ב. קשה לי לראות מצב בו שתי הנחות שוות ערך מבחינת קלות הפרכתן , בכל מקרה זה מצב נדיר (בו אפשר לומר ששתי ההנחות שוות ערך), וכמובן שככל שעולים במספר ההנחות קשה יותר להגיע למצב שכולן שוות ערך מבחינת קלות ההפרכה (והן עדיין שונות זו מזו במובן ניתן לבדיקה). למשל תיאוריה א': העצם הוא פיל מחופש לברווז, תיאוריה ב': העצם הוא ברווז. על מנת להפריך את תיאוריה ב', כל מה שצריך הוא לבדוק מאפיין אחר של הברווז וכך להפריך אותה (או לחזק אותה) ואילו על מנת להפריך את תיאוריה א' נצטרך לבדוק שהעצם לא עונה למאפייניו של הפיל או הברווז (כי התחפושת יכולה להיות יותר מאשר מראה ושמע) ורק במידה ונמצא עדות לכך שמדובר בחיה שלישית (כמו קרנף) נוכל להפריך את ההנחה הזו (שים לב, בעוד שתוך כדי הפרכת התיאוריה א' הפרכנו את ב', הרי שכאשר הפרכנו את ב' לא הפרכנו את א', וזו סיבה נוספת לבחירת ב'). ג. אלמנט "נחום-תקום" יש גם בתיאוריה שלך, אם המציאות לא מתאימה, סימן שלא הכל ידוע לנו... ד. אני מנסה לא להתייחס ל"מטא-תיאוריה" בגלל האופי האקסיומטי הלא מנומק שלה, להבדיל מהדוגמא של "הפילוסופיה של המדע" שאופיה האקסיומטי מנומק (למעשה בדיון הזה, כמו בקודם, אני מנסה להסביר את הנימוק מאחוריה, לא מדובר בהחלטה שרירותית כמו "פוליטיקאים לא טועים" או "בראשית ברא ה"' אלא בהחלטה מנומקת). אני מתייחס בעיקר לתיאוריית הפיל המחופש לברווז שלך, או שגם זו מטא-תיאוריה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הויכוח הוא אם בן עמי התכוון ל ''התרסקו'' כאשר השתמש במילה זו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכבר דיברנו על כך פעם: http://haayal.co.il/thread.php3?rep=13573 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |