בתשובה לכליל החורש נאורי, 30/08/06 16:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השאלה שלי היתה קונקרטית לגבי הסכסוך שלנו עם הערבים. האם יש לך *תימוכין* (לא הפרכות להשערות אחרות, שכמו שכתבתי לך, אינן הפרכות, אבל זה לא מעניין אותי להתווכח עליהן כרגע). זה שבמקומות אחרים היו סיכסוכים שאתה מפרש בצורה דומה,לפירוש שלך לסיכסוך אצלנו, אינם יכולים לעמוד בפני עצמם. זה יכול להיות רק בתוספת לתימוך חיובי ישיר. אדבר בצורה יותר ספציפית: היו לא מעט ניסיונות בעשורים האחרונים להגיע לשלום והשלמה בין הערבים ליהודים בהתבסס על התיזה שלך. אחרי כל ניסיון כזה, קבלנו הגברה של האלימות הערבית. האם זה לא מערער במשהו את הביטחון שלך בתיזה שהאלימות הערבית היא תגובה לאלימות וה"כיבוש"? אתה חוזר על הטיעון שערבים הם בני אדם, אבל נראה לי שאתה לא ממש מאמין בכך, כיוון שאתה לא מסיק ממעשיהם מסקנות, כפי שהיית מסיק לגבי אנשים אחרים, כמוך, למשל. אתה נותן המון מקום ל"תיסכולים" ו"טינה" בשיקולים שלהם, ולא רציונליות ושיקולי רווח והפסד כפי שאני מניחה, אתה מאמין שאתה עושה. אני, לעומת זאת חושבת שהם לגמרי רציונליים, ואני מפרשת אותם כפי שהייתי אני מתנהגת. כלומר, אני מניחה שבמעשיהם הם מנסים להגיע למטרה מסויימת. לא נראה לי שמטרתם היא הפסקת הכיבוש בשטחי יש"ע. את זה הם יכלו להשיג מזמן, אם לא היו פועלים באלימות אחרי הסכמי אוסלו. לכן אין לי ברירה אלא לחשוב שמטרתם (כפי שלא מעטים מהם אומרים פעמים רבות), הינה הפסקת ה"כיבוש" היהודי בכל ארץ ישראל. זה שיש ערבים שחושבים אחרת, לא משנה את העובדה שאלו הפועלים באלימות מצהירים שזו מטרתם וסיבת פעולותיהם האלימות. אם אתה מסכים אתי בזה הרי אין ויכוח בינינו, (חוץ מהעובדה שבעיני הם לא "מסכנים" הנתונים לדיכוי, אלא אנשים רעים שרוצים להרוג את המדינה שלי ותושביה, "דיכוי" של היהודים יקרה במקרה הטוב, אם הם ח"ו יצליחו במזימתם) אני כמובן מסכימה שההתנהגות של הערבים בארץ ישראל הינה התנהלות קולוניאליסטית ואגרסיבית מאוד. לערבים מעולם לא היה כאן שלטון עצמי, אלא השליטה כאן היתה תמיד מארצות ערביות/מוסלמיות אחרות. תוך שתושביהן נודדים כאן וחלקם מתיישבים כאן כמו שעשתה כל מדינה קולוניאליסטית. האמת היא שאני לא מצליחה בכלל להבין איך אפשר לייחס ליהודים, שהוקאו ממדינות רבות, וסבלו מפורענויות רבות בכל ארצות העולם "קולוניאליזם". במיוחד שמדובר בשיבתם לארצם ההסטורית שהם לא פסקו לחלום ולהתגעגע אליה, והם ידעו תמיד שעוד יחזרו אליה וש"אין להם ארץ אחרת". האגרסיביות של התנועה הציונית היא מן המפורסמות דווקא אצל אלו שפרעות תרפ"ט של הערבים בשכניהם משנים רבות (עוד לפני היות התנועה הציונית בעולם), בחברון למשל, נראות להם תגובה הגיונית ומובנת מאליה ל"אגרסיביות" הציונית.... בכלל, תרשה לי לומר לך, שהיכולת שלך לראות גם ב"פעולות תגמול" (לפי הגדרתך, בין שאר הפעולות הנוראות של התנועה הציונית בתגובה 404612) אגרסביות, שיוצרת טינת עולם אצל הערבים, (כאילו שהם לא בני אדם רציונלים, שמסוגלים להבחין בין פעולת תגמול לבין התגרות ראשונית), ראויה להערכה. במיוחד כאשר היא מתובלת בצדקנות החוזרת ונשנית בהצהרות שאתה חושב שגם הערבים הם בני אדם. "דילמות פשטניות ובלתי סבירות" שכאלו, עמדו מעשה של יומיום בעת המלחמה מול מפקדי צה"ל הזוטרים. נכון, הם לא יכלו לקבוע האם אפשר היה בלי המלחמה בכלל, והם גם לא יכלו לשנות את ההחלטות המדיניות והצבאיות הכוללות. הם רק יכלו להחליט על אתר, במהירות, האם לבקש מח"הא להעיף בית מסויים על ידי טיל מהאוויר, כי יש סיכוי שיש שם חיזבלונרים, או לשלוח את פקודיהם לסכן את נפשם בטיהור פרטני של הבית, כי אולי יש שם אזרחים תמימים. לו אתה שם, בפוזה הזאת, גייס נא את כל הגמישות המחשבתית והמורכבות של העולם שלך, וספר לי מה היית עושה. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |