בתשובה לשיחדש, 04/09/06 14:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההודעה הזו היא פשוט חזרה ארוכה יותר על הודעתך הקודמת, בלי מענה לשאלותיי ובלי פסיקים. "בתוך חברה חירות מוחלטת זאת שישנה לכל אדם מתנגשת אחת בשנייה ולכן יש צורך לאוכפה. " 1. אילו זכויות "מתנגשות" ומדוע? 2. בהנחה שמצאת תשובה ל-1, מדוע מראש הגדרת זכויות באופן סותר? "שהזכויות זה משהו שמוענק ע"י המדינה " לא. זכויות הן עיקרון מוסרי. עקרונות אינם דברים שאפשר "לתת" ו"לקחת" אלא לקבל או לדחות. בפרט, זכויות אפשר "לכבד" או "להפר". 3. מה זה דמוקרטיה "מושלמת ותקפה", בפעם השניה? שאר הודעתך מניחה "זכויות מתנגשות" כך שלא אוכל להתייחס אליה לפני קבלת תשובות לשאלות הנ"ל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לצורך העניין הבה נפריד בין החירות שהיא ערך כללי ומעורפל לבין הזכויות שהן ייצוג פרטני של אותה החירות. עכשיו נגדיר חירות מוחלטת כהיעדר כפייה/אילוצים אך מכיוון שישנם אילוצים טבעיים שמגבילים את החירות המוחלטת נגדיר לצורך העניין חירות מוחלטת כחירות בהיעדר כפייה/אילוצים ממקור אנושי מכאן נובע שחיים בחברה מגבילים את החירות המוחלטת, בחברה דמוקרטית ישנה שאיפה שכל חבר בחברה יקבל את מירב החירות האפשרית שניתן במסגרת החברה, לא כפונקציה של כוח אלא כפונקציה של זכות, הזכות לחירות המירבית שניתן לקבל במסגרת החברה, מכיוון שזכות זאת שממנה נגזרות כל הזכויות קיימת אך ורק בחברה שהרי מחוץ לחברה יש לך חירות מוחלטת הרי שהחברה היא זאת שמעניקה לך למעשה את זכויותיך בכך שהיא מגבילה את החירות המוחלטת של הפרטים האחרים וכך כלפי כל פרט באופן שוויוני. הזכויות הן לפיכך מוגבלות מעצם הגדרתן כשרק הגבול שלהן הוא זה שנדון בהתאם לנסיבות על מנת לקיים את השאיפה לחירות המירבית שניתן לקבל במסגרת החברה עבור כלל פרטי החברה באופן שוויוני. לסיכום החירות המירבית שניתן לקבל במסגרת החברה היא זהה עבור כל פרטי החברה ולפיכך קבועה ואותה מקבלים כזכות בסיסית בחברה דמוקרטית וממנה נגזרות כל שאר הזכויות הפרטיות ואותן זכויות פרטיות מוגבלות ע"י ההגדרה של הזכות הראשונית ממנה הן נובעות כלומר אם אדם אם פרט מסויים מנצל זכות פרטית מסויימת שלו מעבר לעקרון החירות המירבית האפשרית בחברה ששווה עבור כל פרטי החברה זאת אומרת שבהכרח פרט אחר מקבל פחות מהחירות המירבית האפשרית בחברה מה שמפר את זכותו הראשונית על כן החברה הדמוקרטית מווסתת את ביטוייה הפרטיים של הזכות לחירות מירבית על מנת לשמור על איזון ומרגע שהן סותרות אותה (יותר מהמירבי או פחות מהמירבי) הן כבר לא מהוות זכויות כלומר הן מאבדות את מעמדן כזכויות. למשל: טקס קבלה בדת מסויימת דורש רציחתו של אדם, אך הזכות לדת ולפולחן מוגבלת ע"י הזכות הראשונית לחירות המירבית האפשרית במסגרת החברה ממנה היא נובעת ולכן פולחן זה אינו כלול בזכות לדת ולפולחן מפני שהוא חורג מהחירות המירבית האפשרית במסגרת החברה בכך שגורם לפרט המהווה קורבן לקבל פחות מהחירות המירבית האפשרית בחברה ולצורך שמירה על איזון פולחן זה אינו מהווה זכות. בקטע הבא ישנה הגדרה למושג דמוקרטיה מושלמת ותקפה בהקשר המתאים: "בתנאי שמדינת החוק הדמוקרטית היא מושלמת ותקפה, במקרים בהם אינה תקפה יש רשות לאזרחים פרטים להפעיל כוח כמו בהגנה עצמית על חייך, על חיי קרוביך וחבריך ועל רכושך וגם במקרים בהם היא אינה מושלמת ואינה ממלאת את תפקידה - שמירה על זכויות האדם של כלל אזרחיה יש את הזכות למחות - את הרשות למחות אם זה אפשרי או בכוח בניגוד לחוק כאשר זה אינו אפשרי מסיבות לא מוצדקות." מושלמת זה במקרה שמדינת החוק הדמוקרטית הולכת לפי התיאוריה ולא חורגת ממנה בשביל שהופך אותה פחות דמוקרטית (אם ישנו איסור מסויים שאינו עומד בעקרונות הדמוקרטיה או חובה מסויימת) תקפה זה כאשר יש למדינת החוק הדמוקרטית את האפשרות להתערב (אם שודד פורץ בלילה לביתך זה מקרה חירום ואין למדינה אפשרות להתערב ברגע המכריע כך שיש לך את הרשות לקחת את החוק לידיים ולאכוף את זכויותיך כפי שמגדירה אותן מדינת החוק הדמוקרטית). מה לא מובן פה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |